נשיא בכותרות

מיום שישי תעלה בערוץ ויוה פלטינה המיני סידרה הארגנטינאית "המועמד", בת 13 פרקים, המחליפה את הסידרה "לאורה וזואי".

הסידרה, העוסקת בפוליטיקה, מספרת על חוסה מסיאל, שר בממשלה וגבר נאה, הנשוי מזה 25 שנה למריאנה, שהיתה בעבר דוגמנית ולאחר מכן הפכה להיות העיתונאית החשובה ביותר במדינה. לזוג שני ילדים בוגרים, גויו ואלכסנדרה. סוד גלוי הוא שחוסה מנהל רומן עם ויולטה, צעירה העובדת לצידו, תומכת בקריירה הפוליטית שלו ומעודדת אותו להתמודד על הנשיאות.

בעקבות חוק תרופות חדש המיטיב עם העם, שהוא מצליח להעביר, עולה הפופולריות של מסיאל, ועוזריו ויועציו מעודדים אותו להתמודד על הנשיאות. לאחר שהוא מחליט לעשות זאת, הם מודיעים לו כי עליו להישאר נשוי לפחות למשך שנתיים מהיום בו ייבחר לנשיא. כשמריאנה מודיעה לו כי היא רוצה להתגרש, הוא מזכיר לה שכאשר הציל בעבר את אביה, היא הבטיחה לעזור לו, וכעת הגיע הזמן לקיים את ההבטחה. הוא מסביר לה כי בגלל שאיפתו לנשיאות, עליהם להמשיך להיות נשואים. לאחר היסוסים היא מסכימה, אך מציבה תנאים: היא לא מוכנה שימשיך לבגוד בה, ועליו להיפטר מאהובתו. ויולטה המומה כאשר חוסה מסביר לה כי עליהם להיפרד, והיא מתקשה להסתגל לרעיון ומתחננת שלא יעזוב אותה.

פדריקו וואלר הוא הבעלים של אחת המעבדות הגדולות במדינה, העומד להפסיד מיליונים בעקבות החוק החדש שמסיאל העביר. הוא מתוודע אל כריסטינה, בתו של מסיאל, מתאהב בה ועושה מאמצים לכבוש את ליבה - ובכך גם ינקום באביה.

בסופו של דבר נבחר מסיאל לנשיא, נאבק במתנגדיו הפוליטיים ועושה מאמצים למנוע את גילוי האמת על חייו הפרטיים, שכן ויולטה מצפה לילד ממנו, שערורייה העלולה לסכן את מעמדו החדש. הוא מפציר במריאנה להמשיך בהעמדת הפנים.

כמה וכמה שחקנים מוכרים משתתפים ב"המועמד": את דמותו של חוסה מסיאל מגלם אוסקר מרטינז, המוכר מ"אשליות" ו"9 שבועות". מריאנה היא פטריסיה פאלמר ("אשליות", "אנה המתוקה"). וירחיניה אינוצ'נטי (ויולטה) זכורה כמירנדה המעצבנת ב"אנטונלה". גויו הוא פאבלו ראגו, המופיע כעת ב"קצ'ורה" כברונו, וארתורו בונין (וואלר) הופיע ב"אהבה אסורה" ו"המורדים". כן משתתפים ראול ריסו מ"כמוך וכמוני", ולנטינה בסי ואלדו ברגה.

עובדים עלינו

פיטר רקל, המגלם את בו בריידי ב"ימי חיינו", אומר על דמותו בסידרה: "לגלם את הדמות הזאת זה הדבר האולטימטיבי. אין גבולות. זה טיפוס שאני מאוד מעריץ. הוא אסרטיבי, אומר ועושה את מה שהוא רוצה. הרבה פעמים אני מאחל לעצמי שיהיו לי התכונות האלה".

"כל האודישנים שאני עושה הם רעים", אומרת קאסי דה פייבה (בלייר ב"לחיות את החיים"). "אני שחקנית שלא אוהבת לעשות אודישנים. יש לי מזל שאני מקבלת עבודה. אני שחקנית טובה, איך אינני מרגישה נוח באודישנים. מכל מקום, גם לא עשיתי הרבה".

מבושמת

טוניה לי וויליאמס נשאלה כיצד סגנון הלבוש שלה בחייה הפרטיים שונה מזה של אוליביה, הדמות אותה היא מגלמת ב"צעירים חסרי מנוח". "המראה שלי אינו שמרני כלל וכלל", היא אומרת. "אני לובשת דולצ'ה וגבאנה ומתה על בגדים אופנתיים וכיפיים. אני הרבה יותר נוצצת כשאני יוצאת לבלות בלילה. השיער שלי קופצני בסגנון עכשווי, וקשה לי לתאר את אוליביה בסגנון כזה. הליפסטיק שלנו שונה לחלוטין. אני משתמשת בגוונים שאוליביה בחיים לא תשתמש בהם, וכך גם התכשיטים שאני עונדת. אוליביה יכולה ללכת בנעלי עקב, טוניה לא. אני לא יודעת איך זה אפשרי בכלל. הדבר היחיד המשותף לנו זה הבושם. שתינו משתמשות ב'פלומה פיקאסו'. זה הדבר היחיד שבזכותו אני לא מאבדת את טוניה לגמרי".

כולם בוגדים

הנושא המרכזי בכל סידרה וטלנובלה היה ותמיד יהיה הבגידה, החל מצעירי "המורדים" ועד לטלנובלות המפותלות ביותר למבוגרים. החידוש הוא שהבוגדים בטלנובלות האחרונות שהופקו במדינות דרום אמריקה אינם מתחבאים מאחורי צידוק מוסרי, כמו "בעלי מתעלל בי", או "היא לא מבינה אותי". הם אינם בוחלים בכל טריק אפשרי כדי לצאת מהשיגרה, אפילו במחיר הרס הזוגיות. "כאשר צוללים לתוך נושא הבגידות, יש דברים החוזרים על עצמם: הסיפור המצוץ מהאצבע ש'מוכרים' לבן הזוג, ההסתרה, ההסוואה", אומר ריקרדו רודריגז, תסריטאי "הבוגדים", טלנובלה בהכנה. "מה שכן, קשה להיות מקורי או מיוחד, כשיש כל כך הרבה בגידות מסביב. תראו את המנהיגים שלנו: האם הם לא בוגדים בנו כל הזמן? אז למה שנתפלא על שיש סיפורי בגידה בין בני זוג? הבגידה היא סיפור לאומי, לא רק פרטי...".

ובכל זאת יש חידוש: אם עד עכשיו נכללו סיפורי בגידה רק במלודרמות, עכשיו הם חדרו גם לקומדיה המשפחתית. מה לעשות, אי אפשר להתעלם מהמציאות.

מייבאים מתח

חברת הפקה ישראלית נמצאת בשלבי משא ומתן מתקדמים לייבוא פורמט חדש של סידרת מתח מארגנטינה שהמציאו האחים בורנשטיין, שני בניו של הקומיקאי היהודי האגדי המנוח טאטו בורס. השניים הפיקו סידרה בשם "זמן סופי", סיפור מתח בן שעה המתרחש במקום אחד, עם שישה שחקנים קבועים, ושתי דקות לפני סיום כל פרק העלילה מתהפכת וזוכה לסוף מפתיע. האחים בורנשטיין מעוניינים לייצא את הפורמט דווקא לישראל, משום שהיא מהווה קרש קפיצה לטלוויזיה במזרח אירופה.

האב, טאטו בורס, כתב ושידר מונולוגים סאטיריים, כשהוא משפד ללא רחמים כל פוליטיקאי או אישיות ציבורית אחרת ומצחיק את הצופים עד דמעות. אפילו בתקופת הדיקטטורה הצבאית אי אפשר היה לסתום את פיו, וכל פוליטיקאי שאף שטאטו יעשה ממנו צחוק. בניו, שלא הלכו בעקבותיו בתחום הצחוק והסאטירה, פתחו בקריירה עצמאית של הפקה ועוד נשמע עליהם בישראל.