"איך אפשר להשאיר ככה אנשים על הכביש"?

שלושה ימים חלפו מאז נחתה על משפחת קובי מראשון לציון הבשורה המרה על מות הבן גיא בתאונת פגע וברח. בתאונה גם נפצעה ידידתו באורח אנוש והיא נאבקת עדיין על חייה בבית החולים שיבא תל השומר.

אל הכאב החד שמוכר לכל משפחה שאיבדה את יקירה, מתווספים גם רגשות הכעס על נהג המשאית שפגע בגיא והשאיר אותו למות על הכביש מבלי להעניק לו עזרה. המשטרה עצרה שני אחים בחשד כי הם בעלי המשאית ואולם הם מכחישים כל קשר לתאונה.

"אני לא מאחל לשונאים שלי את מה שאני מרגיש", אמר היום (ו') ל-ynet אחיו יוסי והוסיף "רק לנהג שעשה את זה אני מאחל הרגשה כזאת".

לבית המשפחה המטופח שבשכונת שיכון המזרח בראשל"צ מגיעים כל הזמן עוד ועוד מבקרים, אשר מספרים לבני המשפחה על גיא שהכירו.

האב יעקב והאם ג'קלין יושבים בסלון ביתם, ומקבלים את המנחמים, אבל כמו שאומרת האם ג'קלין: "אין נחמה לדבר כזה. אין כבר שום דבר חשוב".

גיא בן ה-26 היה האח הקטן מבין ארבעת האחים למשפחת קובי, שלה גם שתי בנות. בשנים האחרונות ערך גיא טיול גדול במזרח הרחוק, הספיק לבלות כמעט מדי יום ולאחרונה אף מצא עבודה חדשה בעיריית ראשל"צ.

כשהוא מסתכל על הדברים בראייה לאחור, האח יוסי בטוח כי הכל קשור ליד הגורל: "דווקא עכשיו כשהוא התחיל לדבר על חתונה, אתם באים לבית שלי כדי לנחם אותי על מותו", הוא אומר ודמעות זולגות מעיניו, "כנראה נקבע מלמעלה שגיא יחיה רק 26 שנים, ובגלל זה הוא רצה להספיק המון. פעם חשבתי שהוא ילד היפראקטיבי, אחד שרץ ממקום למקום. היום אני מבין שהוא בסך הכל רצה להספיק יותר ויותר".

חברתו של גיא, ליבנה, עדיין לא מעכלת את גודל האסון שנפל עליה: "אני זוכרת אותו כנשמה טובה. כל מקום שהיינו הולכים, הוא היה מאיר אותו. יום לפני שקרתה התאונה, נפגשנו עם חברים שהוא לא ראה הרבה זמן, וזה נראה כאילו הוא נפרד מהם". האח יוסי שיושב בצד מהנהן: "אנשים מגיעים אלינו הביתה, ומספרים לנו דברים שלא ידענו עליו".

מה אתם יודעים עד עכשיו על התאונה?

"כששמעתי על המקרה לא האמנתי שגיא יכול למות מהתאונה. לא רציתי להאמין. הפעם היחידה שנפגשתי עם המשטרה, הייתה כשמסרתי עדות בכדי לשחרר את הגופה של אחי. אני יודע שהם עושים עבודת קודש. אני רוצה להגיד להם שאני והמשפחה שלי אוהבים אותם ומחזקים אותם.

אני רק מבקש מהם בקשה אחת - תתפסו את מי שעשה את זה"

מה היית אומר לאותו אדם שעשה את זה?

"אם הוא היה גבר, והוא קורא את מה שאני אומר שיסגיר את עצמו.

התמונה של אח שלי בבית החולים תלוווה אותי לכל החיים. אבל גם מי שעשה את זה ילווה אותי עד המוות. מה שהכי מכעיס אותנו זה שהוא ראה שני אנשים שותתי דם על הריצפה והחליט לברוח. אם הוא היה נשאר, לא יודע אם הייתה לי שנאה אליו כמו שיש לי עכשיו. איך אפשר לעזוב ככה שני אנשים על הכביש. אנחנו האחים עושים את עצמנו חזקים כדי לשמור על ההורים, אבל בפנים אני כולי שבר כלי".