המפיקים הגדולים של הניינטיז

עוד משחר תולדות ההקלטה, היו האנשים שרכנו מעל שולחנות הקונסולה בחדר הבקרה בעלי השפעה אדירה על האמנים שאותם הקליטו. קראו להם "מפיקים מוזיקליים", תפקיד שהיה המקבילה המוזיקלית לבמאי בסרטי קולנוע, והם שינו לנצח את הצלילים שליוו את חיינו.

במהלך ההיסטוריה התפתחו טיפוסים שונים ומגוונים של מפיקים מוזיקליים. היו שבאו מרקע מוזיקלי עשיר (ג'ורג' מרטין של הביטלס, למשל); היו שניחנו ברקע טכנולוגי מרשים (סם פיליפס, מי שהקליט את אלביס פרסלי ב"סאן", למשל); והיו כאלו שעיקר תפקידם היה להדריך ולשמש כסוג של מנטורים אינטלקטואליים של האמנים (למשל ג'ון לנדאו, העורך לשעבר של המגזין "רולינג סטון", שנצמד לברוס ספרינגסטין מהקלטת האלבום "נולד לרוץ" ואילך). היו גם כאלה שהחזיקו, פחות או יותר, בשלושת התפקידים או בשניים מהם (נאמר, פיל ספקטור או בריאן אינו). והיו גם בעלי אגו-מאניה בלתי-נדלית שזכו ליותר פרסום מהאמנים עצמם (שוב, פיל ספקטור). היסטוריה של הפופ היתה עדה גם למפיקים שהיו חברי הלהקה וכתבו את השירים בעצמם (למשל בני אנדרסון וביורן אולבאוס, הלוא הם הגברים של להקת "אבבא", או להקת פינק פלויד). ועדיין, למרות חשיבותם העצומה לפסקול חיינו, מרבית המפיקים נותרו רחוקים מעיני הציבור.

לכל עשור היו המפיקים הגדולים שלו, אותם אנשים שחברות התקליטים שוכרות במיטב כספן בשל צליל מיוחד או סוד כמוס בכל הקשור לדרך העבודה, שמקל את דרכו של המוזיקאי אל אוזני הקהל. וגם שנות ה-90 ותחילת שנות האלפים מתבססות, אולי יותר מתמיד, על היכולות הטכנולוגיות, המוזיקליות ולעתים גם הפילוסופיות של אי אלו אנשים מוכשרים במיוחד, שעוזרים במלאכת עיצוב התפלצת המוכרת כעולם הפופ על שלל ז'אנריו (רוק, דאנס, היפ-הופ, דאב וכו').

לפניכם 15 עילויים שהשפיעו על חייכם יותר ממה שאי-פעם חשבתם. חלקם התחילו בשנות ה-80 ואף הנפיקו את יצירות המופת שלהם בשנים ההן, אבל לחזון ולצליל שלהם נודעה השפעה מכרעת על סצינת המוזיקה העכשווית. נקודת הפתיחה שלנו היא, אגב, שנת 88', המהווה במובנים מסוימים את השנה בה נולדה המוזיקה של שנות ה-90. אז הנה הם, 15 האנשים שהשפיעו יותר מכולם על הסאונד של העשור האחרון.

1 . דאריק מיי

הצליל: זיווג של קראפטוורק ופאנקדליק במועדון "וורהאוס" בשיקגו, שיצרו יחדיו את צליל הטכנו של דטרויט.

קורות חיים: דאריק מיי, ג'ואן אטקינס וקווין סאונדרסון, חברי נעורים מדטרויט, התרשמו מעטיפת אוסף הלהיטים של קראפטוורק, עליה התנוסס תרשים של גוף של רובוט עם פורטרט הבלוזיסט השחור רוברט גו'נסון. האובססיה שלהם לשיק ולאלקטרו- פופ אירופאי והאמונה הבוערת כי המכונה יכולה לעשות הכל טוב יותר כוננה את אחד השורשים העבים של מוזיקת הדאנס של הניינטיז.

עבודה קלאסית: דאריק מיי, Strings Of Life (שנה: 1988).

2. דה בומב סקוואד

הצליל: להקת הפאנקי של ג'יימס בראון מתמזגת לתוך המכונות, מתעוותת וקמה מחדש כפסקול סרט אימה על החיים עצמם.

קורות חיים: נוסדה ב-86' והורכבה משדרן הרדיו קולג' ביל סטפני, איש תעשיית התקליטים האנק שוקלי, וקארל ריידר, שפעלו ליישום רעיונותיו של קרלטון "צ'אק די" ריידנור, המנהיג החשוב של להקת הראפ הפוליטית "פאבליק אנמי". החבורה פעלה תקופה קצרה, אבל שינתה את הצליל של מוזיקת ההיפ-הופ לנצח. "מלו גולד" של בק לא היה נשמע כמו שהוא שנשמע ללא ההשפעה שלהם.

עבודה קלאסית: פאבליק אנמי, "IT Takes A nation Of Millions To Hold Us Back" (שנת יציאה: 1988).

3. ד"ר דרה

הצליל: שימוש בדגימות המנוגנות מחדש על-די מוזיקאים בשר ודם, שיבססו את הגאנגסטה-ראפ כז'אנר הדומיננטי של ההיפ-הופ בעשור הקודם.

קורות חיים: אנדרה יאנג, ילד לוס אנג'לס, היה חבר ב"וולרד וורקין קרו" בטרם הפך לאחד ממציאי הגאנגסטה ב"ניגרס וית' אטיטיוד". בהמשך השיק קריירת סולו מצליחה, שימש דמות מפתח בקריירה של טופאק והביא לעולם את אמינם. הוא ממוקם במקום השני ברשימת המרוויחים הגדולים של 2001 והוא עדיין יודע לרקוח לופים.

עבודה קלאסית: The Chronic (שנת יציאה: 1992).

4. נלי הופר

הצליל: עבודות קלידים חלוציות ולופים ממוחשבים ומבריקים שרקחו את המיינסטרים האיכותי של דור האקסטזי.

קורות חיים: מתוך הגוורדיה של בריסטול, הכוללת את טריקי, מאסיב אטאק ופורטיסהד, היה זה הופר שחדר ראשון לסצינת הדאנס של לונדון עם "סול טו סול" והגיע לשיאו כמפיק עם "Debut" של ביורק, שהפך אותה לכוכבת בינלאומית. אחריה עבר לעבוד עם מגה-סטארים כמו יו-2, מדונה, הסאמשינג פאמפקינס, וגם מיקסוס הקריירה של אול סיינטס.

עבודה קלאסית: ביורק, "Debut" (שנת יציאה: 1993).

5. ריק רובין

הצליל: שילוב שורשי בין ראפ למטאל. בעשור האחרון הוא מקפיד על נגינה חיה וצליל שירה נטול אקו (ללא ריברב או דיליי).

קורות חיים: יהודי במוצאו, יליד לוג-איילנד, החל ללמוד משפטים בתחילת האייטיז והקים במעונות הסטודנטים, יחד עם ראסל סימונס, את חברת דף ג'אם, שהביאה לעולם את ראן די.אם.סי, הביסטי בויז ואל.אל קול ג'יי, בתהליך שהגיע לשיאו בהכלאה בין רוק לראפ עם איירוסמית' וראן די.אם.סי.

בשנות ה-90 עזב ללוס-אנג'לס, שם הוליך את הרד הוט צ'ילי פפרז למעמד של מגה-סטארים. מאז הספיק לעבוד עם מיק ג'אגר, טום פטי, סול וויליאמס, ג'ני וקאש ולהיות הגורו הכי גדול של הנו-מטאל.

עבודה קלאסית: רד הוט צ'ילי פפרז, "Blood Sugar Sex Magic" (שנת יציאה: 1991).

6. אנדרו וות'רול

הצליל: שימוש בטכנו, דאב ואסיד-האוס משובח ככלי חימוש למוזיקת פופ שורשית.

קורות חיים: מי שגילה את האסיד האוס ב"קיץ האהבה" של 88' והיה די.ג'יי נחשב, זכה להכרה רחבה לאחר שמיקסס את "I’m Loosing More Than I’ll Ever have" מתוך האלבום השני של פריימל סקרים. בהמשך עזר להפיק את הקצפת של "סקרימדליקה", אלבום הגרוב הספיריטואלי של דור האקסטזי, ועבר לעבוד עם סנט אטיין ופלאוורד אפ. מאז הוא בעיקר בענייני טכנו-דאב.

עבודה קלאסית: פריימל סקרים, "Higher Than The Sun" מתוך "סקרימדליקה" (שנת יציאה: 1991).

7. סטיב אלביני

הצליל: פוסט-פאנק רוויי בתדרי אמצע גבוהים; תופים שנשמעים כמו מנוגנים ליד המאזין בחדר והתנהגות בוטה ומעליבה כלפי נציגי חברות התקליטים.

קורות חיים: חבר להקת "ביג בלאק" שהחל ב-86' להפיק באופן עצמאי. ידוע לשמצה כטיפוס עם יחסי אנוש בעייתיים. אלביני קנאי באופן מדהים לטכניקות ההקלטה שלו, עליהן הוא עומל באמצעות שילוב ייחודי של סוגי מיקרופונים שונים. זכה לתהילת עולם לאחר שהפיק את "סרפר רוזה" של הפיקסיז, ולתשומת לב תקשורתית הרסנית- משהו לאחר שהפיק את "בתוך הרחם" של נירוונה.

עבודה קלאסית: נירוונה, "In Utero" (שנת יציאה: 1994).

8. קווין שילדס

הצליל: דרים-פופ, ניאו-פסיכדליה, מלוטרונים מחרחרים והגיטרות בשרניות שעשו שנים מאוחר יותר את רדיוהד למה שהם.

קורות חיים: שילדס, יליד ניו-יורק שעבר בגיל שש לדאבלין, אירלנד, הקים את "מיי בלאדי ולנטיין" באמצע האייטיז. בתחילת העשור הקודם הוא רושש את חברת "קריאיישן" של אלן מקגי עם האלבום, "Loveless" שזכה לשבחי הביקורת אבל לא הצליח לכסות את עלות ההפקה האדירה (500 אלף דולר). בהמשך שכנע את "איילנד" להחתים את הלהקה, לקח מהם מקדמה שמנה, בנה לו אולפן ביתי ונעלם, עד שחזר בחצי השני של העשור כחבר רשמי ב"פריימל סקרים". "הבנדס" של רדיוהד רווי השפעות שלו, ודת' אין וגאס בהחלט למדו ממנו לא מעט טריקים.

עבודה קלאסית: פריימל סקרים, "Deep Hit of Morning Sun " מתוך "Evil Heat" (שנת יציאה: 2002).

9. טימבאלנד (טים מוסלי)

היפ-הופ ואר-אנד-בי מהפכני ואקלקטי עם השפעות כבדות של דראם אנד בייס.

קורות חיים: יליד וירג'יניה, ידיד נעורים של מיסי אליוט, ואחד האנשים הכי יקרים בתעשיית ההיפ-הופ בעיקר בשל ההמצאות הריתמיות והפקות אקלקטיות במיוחד. אחראי לשורת להיטים של מיסי אליוט, אליה, ג'יי-זי, גינויין, לודקריס, ג'סטין טימברלייק ואחרים, כולן מדגימות איכויות הפקה ועיבוד שקשה לערער על מקוריותן. לפני מספר חודשים השיק לייבל פרטי, "Beat Club", והוא בשיא הקריירה שלו.

עבודה קלאסית: מיסי אליוט, "Supa Dupa Fly" (שנת יציאה 1997).

10. די.ג'יי שאדו (ג'וש דייויס)

הצליל: ארכיון תקליטי ויניל עצום המפורק ומורכב מחדש.

קורות חיים: ג'וש דייויס גדל בהייווארד שליד סאן-פרנסיסקו. הוא שחרר אי אלו עבודות בתחילת שנות ה-90 שגירו את סקרונותו של ג'יימס לאבל, הבעלים של הלייבל הבריטי "מו וואקס". ב-96' חבק את "Endtroducing…", שהוכתר עם צאתו, אפילו על-ידי המגזין "פלייבוי", כיצירת מופת. ב-2002 , לאחר כמה הפקות לאמנים אחרים (ביניהם די.ג'יי קראש), יצא אלבומו השני "The Private Press", שחיבר בין היפ-הופ אינסטרומנטלי לספרייה שלמה של דגימות מאלבומי פסיכדליה וגאגראז'. השפעתו על מוזיקת ההיפ-הופ העכשווית (למשל בלאקאלשיוס) אינה מוטלת בספק.

עבודה קלאסית: "...Endtroducing" (שנת יציאה: 96').

11. ווילאם אורביט

הצליל: אמביאנט קטיפתי וחללי.

קורות חיים: בוגר להקת הניו-וייב הניו-יורקית "טורץ' סונג", אורביט היה שותף להפקת הסינגל הראשון של סטינג, ומיקסס, בין השאר, את הליגה האנושית ובלינדה קארלייל, עד שב-87' החל להתנסות במוזיקה בריאן אינואית. הפרוייקט שלו, "באסומאטיק", יחד עם ספוקי וריאקט טו, הניב יצרה מופתית בשם Set the Controls for the Heart of the Bass. את החצי השני של העשור הוא בילה ממש בצמרת והיה אחראי לקאמבק המרשים של מדונה ב"קרן אור". גם כיום הוא רחוק מלהיות מובטל; רק לאחרונה הפיק את "Electrical Storm" של יו- 2.

עבודה קלאסית: אול סיינטס, "Pure Shores" מתוך "Saints & Sinners" (שנת יציאה: 2000).

12. הדאסט בראד'רס

הצליל: פאנקי, פאנקי.

קורות חיים: מייק סימפסון וג'ון קינג, שנפגשו בתחנת רדיו-קולג' ב-83', הפכו בשנות ה-90 לצמד מפיקים מבוקש במיוחד. "פול'ס בוטיק" של הביסטי בויז בהפקתם נחשב לאלבום חלוצי בכל הקשור לעבודת דגימות, אבל את החותם הסופי העניקו לקנון המערבי עם "אודליי" של בק, שהעניק ליוצרו את התואר "גאון". הם המשיכו לעבוד עם הרולינג סטונס ב"גשרים לבבילון" ורקחו את הפסקול לסרט "מועדון קרב". נודעה להם השפעה גדולה גם על דן דה אוטומייטור והכימיקל בראד'רס.

עבודה קלאסית: בק, "Odelay" (שנת יציאה: 1996).

13. נייג'ל גודריץ'

הצליל: כל מה שהיה טוב בסבנטיז, בשילוב כל מה שטוב בניינטיז.

קורות חיים: מנער תה באולפן הלונדוני "אודיו וואן", עבר הטכנאי המוכשר לעבוד ב-"Rak", שם פגש את ג'ון ליקי (המפיק המונומנטלי של אלבום הכורה של הסטון רוזס), איתו עבד על אלבומם של "רייד", ומשם המשיך איתו להקלטות "דה בנדס" של רדיוהד. אחרי סידרת פרוייקטים מגוונים, כשהוא בקושי בן 26, הוזמן על-ידי רדיוהד להפיק אלבום חדש. החבורה קנתה אולפן נייד עם טייפ שני אינץ', קפצה לביתה של השחקנית ג'יין סימור וחזרה עם מה שעתיד להיות "או.קיי קומפיוטר". גודריץ' המשיך עם טראוויס ואף הפיק את "מיוטשיישנס" ו-"Sea Change" הענוגים של בק, ולא ניתן לעצור אותו.

עבודה קלאסית: רדיוהד, "O.K Computer" (שנת יציאה: 1997).

14. מקס מרטין

הצליל: פופ ילדים במשקל כבד.

קורות חיים: בוגר להקת הבי-גלאם-מטאל "איטס אלייב", עבר מרטין (מרטין סנדברג) השוודי לעבוד עם המפיק השוודי דניז פופ, שהביא לעולם את "אייס אוף בייס". מרטין למד במהרה את רוח הפופ של פופ ולאחר שכתב להיט אחד לבקסטריט בויז, נפתחו בפניו שערי אמריקה עם הפקה לאן-סינק. בריטני ספירס היתה הבאה בתור. יחד עם שותפו ראמי, הפיק מרטין את שני האלבומים הראשונים של ספירס, שמיצבו אותה כמלכת פופ הילדים. הלהיטים אופיינו בצליל כבד יותר מאשר להקות הבנים, מה שהכריח את הבקסטריט ואן-סינק ליישר קו עם דימויים שונים הלקוחים מסרטי אימה וצליל מטאלי יותר. אלא שעד שהמהפכה הזו התרחשה, הגיעו הנו-מטאל והנפטויונז ושינו את שוק הילדים לחלוטין.

עבודה קלאסית: בריטני ספירס, השיר "Oops!...I Did It Again (שנת יציאה: 2000).

15. הנפטיונז

הצליל: אר-אנד-בי וראפ צעיר ומלוכלך.

קורות חיים: פארל וויליאמס וצ'אד הוגו, הצמד המרכיב את תעשיית הפופ הגדולה של ימינו, מגשרים בקצב עבודה נדיר על הפער בין מוזיקת ראפ ואר-אנד-בי שחורה טובה לבין צרכי הטין-פופ. לצד ד"ר דרה וטימבאלאנד, הם נחשבים למפיקים היקרים בתעשייה השחורה וברזומה שלהם הפקות לג'יי-זי, טוני ברקסטון וצמרת של אמני האר אנד בי וההיפ-הופ לדורותיהם. הם הפיקו אי אלו רצועות באחרון של נו דאוט, וגם הצליחו להפוך את ג'סטין טימברלייק למייקל ג'קסון דרגה ז', אבל גם זה הרבה בשבילו. הם רק בתחילת הדרך.

עבודה קלאסית: N.E.R.D, In Search Of... (שנת יציאה: 2002).