שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אוסקר הבחירות
    זהו זה, הגיעה העת לסכם. אז למי היתה הסיסמה הטובה ביותר בבחירות 2003? ומה לגבי הגרפיקה והאפקטים? ומי המנצח הגדול של הבחירות?

    אז זהו. נסתיימה מערכת הבחירות הנוכחית, שהיתה קצרה משהו. הגיע הזמן לסיכומים. לא, אין בכוונתי לסכם עבורכם את ההתלבטויות עבור מי להצביע. אני מניח שרובכם ככולכם, כאלה שקוראים את מדור הבחירות ב-ynet נמנים על אלה שבטוח הלכו להצביע. והרוב הגדול שביניכם, לפחות לפי התגובות, גם החליט מראש.
    אני מתכוון לסכם את מערכת הבחירות מהצד המקצועי של הפרסום. נכון, אף אחד לא מחליט למי להצביע בגלל מסע פרסום כזה או אחר – כולנו מצביעים רק בגלל המהות, בגלל המסר האמיתי של אותה מפלגה. אז אם זה כך, איך תסבירו שינויים כה דרמטיים בסקרים במהלך קמפיין בחירות, כשהדברים היחידים שממשתנים בו הם המסרים הפרסומיים? נקודה למחשבה.
    בימים אלה, ימי בין המצרים (בין טקס גלובוס הזהב לטקס האוסקר), החלטתי לדרג את הקמפיינים השונים בהתאם לקטגוריות ולהעניק בכל קטגוריה את "אוסקר הבחירות". ואני מזהיר אתכם מראש, כמו שבקולנוע אין תאימות של אחד לאחד בין הסרטים שזוכים באוסקרים לבין שוברי הקופות הגדולים ביותר, גם כאן אני לא בטוח שאלה שיזכו באוסקר אכן זכו למספר המנדטים הרב ביותר.

    האפקטים

    ונתחיל, כמצוות האקדמיה המלומדה, דווקא בנושאים השוליים ביותר. האוסקר עבור הגימיק הפרסומי הולך ל"שינוי", עם הנקניקייה והאזיקים בתשדיר השחיתות בליכוד. בקטגורית האפקטים הויזואלים אנו בוחרים את האגרוף שכיכב בתשדירים של מרצ, שינוי, והגדיל לעשות מיכאל קליינר עם האגרוף החי, שאותי למשל ממש מפחיד.

    השחקן הזר

    הקרב על האוסקר עבור השחקן הזר הטוב ביותר, דהיינו, זה שמשתתף בתשדירים וממש לא רץ לכנסת, היה קרב צמוד מאוד. לרבין ז"ל היה סיכוי גדול לזכות בקרב הזה, אבל מפלגת העבודה לא השכילה לשים אותו בראש הקמפיין. רפול, לעומת זאת (יבדל"א), מככב בפרסומת של צומת, והצופה התמים יכול בטעות לחשוב שהנגר מתל-עדשים באמת מועמד. אבל, האוסקר הולך לאלוהים. כן, לאלוהים. שמככב אצל ש"ס בתפקיד הראשי, וחשיבותו רק מתעצמת ככל שקרבים ליום הדין. מה שעצוב הוא, שאני בטוח שמצביעי ש"ס אכן בטוחים שאלוהים לצדם, למרות שיש מעט מאוד הוכחות לכך.

    רעיון מבריק

    הפרס על הרעיון הקריאטיבי ביותר, הולך לעם אחד (עמיר פרץ, למי שלא כ"כ בקי בשמות המפלגות הקטנות), על ההברקה הפרסומית "פתאום כולם נהיו עמיר פרץ". הקרב בקטגוריה הזו היה קל מאוד, כמעט ולא היו הברקות קריאייטיביות במערכת הבחירות הזו, ולכן נצחונו של עמיר בעל השפם הוא בבחינת "חכם על חלשים".

    הסיסמה

    הקרב על התואר הסיסמה הטובה ביותר היה קשה במיוחד. לקרב הגמר הגיעו שינוי והליכוד. לשתיהן סיסמה אחת ברורה שלא התחלפה במהלך כל הקמפיין. שינוי עם סיסמתה הדו-משמעית "צריך שינוי בממשלה", עושה שינוי מושכל בשם המפלגה כחלק מהסיסמה ומזכירה לי מאוד את "ממשלה עם מרצ" – בחירות 92'. הליכוד, לעומת זאת, עם "העם רוצה שרון" (שמצלצלת בדיוק כמו "העם רוצה שלום"), מנכסת לה בתבונה את כל העם ובאה מבית היוצר של "העם עם הגולן" שהיתה מאוד מוצלחת בזמנו (וכמה לא רלוונטית היום...).
    והאוסקר "הולך" השנה... לשינוי, בין השאר בגלל ההצלחה של הקמפיין בגידול באחוזים לעומת הבחירות הקודמות (נכון, נכון, זה רק בסקרים, בינתיים).
    ואי אפשר בלי מילה על מפלגת העבודה. בכל זאת אחת משלושת הגדולות. בעודי עובר על כל הסיסמאות, נזכרתי בסיסמה של העבודה מבחירות 99'. דמיינו לעצמכם, אז הם עוד אמרו "ישראל רוצה שינוי" – שינוי הם רצו – "שינוי" הם קיבלו. ובגדול.
    ולפני שעוברים לקטגוריה הבאה, ישנה עוד סיסמה שראויה לציון לגנאי והיא הסיסמה של מרצ. רק מי שנגמר לו המרץ, מוצא צורך דחוף לצעוק: "יש לנו מרצ...". בכלל, החבר'ה האלה תמיד מסתבכים עם סיסמאות. כשרצ קמה, עוד עם שולה אלוני, שחרטה על דגלה שוויון זכויות לנשים, הם אמרו: "או שאתה רצ או שאתה הולך לאיבוד". וכאילו לא עברו עשרים שנה, הם אומרים עכשיו "את/ה בטוח מרצ". תמיד היתה להם בעיה עם המין.

    גרפיקה

    ומהסיסמאות לגרפיקה. כאן לא היתה תחרות. הנקודה האדומה של הליכוד לוקחת בגדול. ולא רק הנקודה – כל העיצוב! החל בשני פסי התכלת בצדדים, דרך ה"שרון" הגדול, וכלה בנקודה האדומה – מוצלח מאוד. לא בכדי ראינו את העיצוב הזה חוזר באינסוף פרסומות אחרות (ניסאן, למשל). גם מפלגות אחרות תפסו טרמפ על הנקודה האדומה ושילבו אותה בקמפיינים שלהם, כדי שנטעה לחשוב שהם עם הליכוד.
    ולא זו בלבד, בקמפיין של הליכוד, בעיקר בסרטים, הופיעה סיסמה נוספת "מצנע – עוד טעות של העבודה". סיסמה שנכתבה באלכסון על המסך. גם היא זכתה לחיקויים רבים, בזכות הזהות הגרפית החזקה שלה. ולכן, בתחום הגרפיקה, האוסקר "הולך" לליכוד, או יותר נכון, לאדלר. אין ספק שהוא שהמעצב הטוב ביותר בין הפרסומאים. ולא רק.

    מי הרוויח?

    קטגוריה חדשה היא קטגורית המרוויחים הגדולים מהבחירות. חברות הפקות הסרטים, ובעיקר אלה שעוסקות בפוסט פרודקשן (עריכה), זוכות לעדנה, בעיקר JCS שעובדים בו זמנית עם שש מפלגות (לפחות). מכוני הסקרים, רואים ימים יפים ובעיקר לילות, וגם ביניהם יש כאלה שעושים סקרים גם למפלגות וגם לעיתונים מסוימים באותו זמן.
    חברות שילוט החוצות, מצטערות בימים אלה שאין להם עוד שלטים. דווקא בתקופה שבה הפרסום המסחרי בחוצות ירד לאפס, מלאו הרחובות בשלטי בחירות – וכמה טוב שעליהם אין מגבלת גודל, כמו בעיתונות. האוסקר בתחום הזה הולך ל"כנען" – חברת שילוט אוטובוסים חדשה שהיתה הראשונה לעטוף את האוטובוסים הירוקים של אגד ב"שרון" גדול עם הנקודה האדומה – לכל גובה האוטובוס. השימוש האגרסיבי באוטובוסים (פעם החוק לא הרשה שלטים ניידים), הוא אחד החידושים המרעננים של בחירות אלה, ושווה אוסקר.

    ג'ינגל?

    רציתי לתת אוסקר על ג'ינגל בחירות. היה לי אפילו מועמד – הנרי ברטר לליכוד, אך במחשבה שנייה לא היה השנה אף ג'ינגל שהשתווה בעוצמתו לג'ינגלים של בחירות קודמות והפך להמנון ("רק הליכוד יכול", "ממשלה עם מרצ" ועוד). ולכן החלטתי לשמור את האוסקר אצלי, עד הבחירות הבאות (למה, לא מגיע לי?)

    והמנצח הוא...

    והאוסקר הגדול ביותר, אוסקר האוסקרים, "הולך" ל.... – ציבור המצביעים. כולם בוכים שאין להם כוח לבחירות כל שנתיים-שלוש, מתלוננים שכולם מושחתים (בעיקר ה"צד השני"), אומרים שמערכת בחירות כזו משעממת לא היתה מזמן, אומרים שהבחירות לא מעניינות – אבל כל אלה ביחד לא מונעים מלמעלה מ- 80% מבעלי זכות הבחירה ללכת לבחור. ועל כך, מגיע להם – לכם – האוסקר.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יגאל ערמוני
    צילום: ערוץ 2
    הנקודה האדומה של הליכוד
    צילום: ערוץ 2
    שינוי. הסיסמה המוצלחת
    העבודה. אין אוסקרים
    צילום: ערוץ 2
    עם אחד. הרעיון הקריאטיבי
    צילום: ערוץ 2
    מומלצים