שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מי יזרוק את פרס?
    הקולות והרמזים במפלגת העבודה ברורים. הם בוקעים מלמטה, מהצעירים, ומהדהדים היטב למעלה אצל הבכירים: שמעון פרס חייב ללכת הביתה. אבל מי יעז "לשחרר מתפקידו" את השריד האחרון של אוסלו, סמל מפלגתי ולאומי במשרה מלאה? וגם: מה באמת עשו החברים הטובים של מצנע בחיפה עבורו בבחירות?

    יומיים אחרי התבוסה, חמישי בצהריים. יורם דורי, עוזרו ויועצו הוותיק והנאמן של שמעון פרס, נשען על הקיר במרחק חצי מטר מדלת חדר הישיבות בבית מפלגת העבודה והרביץ תורה והסברים בעיתונאים שהמתינו במסדרון הצר לסיום ישיבת סיעת העבודה. דלת העץ המפרידה בין חדר הישיבות למסדרון הצפוף בו ניצבו יחד באותה שעה מאבטחים, עיתונאים ועסקנים, בלמה היטב את קולות הדרמה שהתחוללה בפנים, אבל דורי המנוסה ידע כי פטרונו לא זוכה באותן דקות לחיבוקים ונשיקות מחבריו לסיעה.
    "איזה מין הגיון יש בדרישה לתת לימין לשלוט ולרסק את המדינה?" שאל דורי, ומייד ענה: "הרי על פי ההיגיון הזה, המפלגה צריכה לתת לימין לעשות מה שהוא רוצה. לרסק את הכלכלה, את החברה ואת הביטחון. זה חוסר אחריות טוטאלי. במצב כזה, יש סיכוי שמישהו מבני ביתי, ממכריי או אני נפגע בפיגוע חלילה או נאבד את מקום העבודה שלנו. אין בזה שום הגיון. זה חוסר אחריות מצד מפלגת העבודה לחשוב ולהתנהג ככה. לתת לימין להרוס את המדינה, ומה אחר כך? אבל זה רק מה שאני חושב". העיתונאים משכו בכתפיים ושתקו. גם דורי משך והתכנס בתוך עצמו.
    באותן דקות ממש, בתוך החדר, חשב פרס את אותם הדברים בדיוק. והוא גם הטיח אותם בקולי קולות בחבריו לסיעה, כמו שמטיחים כתב אישום בנאשם בבית משפט. "מי בכלל החליט שלא הולכים לממשלת אחדות? רק שלושה אנשים החליטו את זה. אי אפשר לפסול אחדות מבלי לשמוע מה יש להם להציע", זעק פרס את תסכולו.
    כשפרס נרגע, החליטו חברי הסיעה להקים שני צוותים שיבדקו את מחדלי המפלגה בבחירות ובכלל. כולם, כולל פרס, הסכימו להצעה. אחר כך, בסוף הישיבה, פרס ודורי נבלעו בתוך הוולבו שהמתינה בחוץ ונעלמו מהשטח. "אולי היינו צריכים להקים עוד צוות בדיקה אחד", סינן אחד הבכירים. "צוות בדיקה אישי".

    מתחת לפני השטח

    היחסים של שמעון פרס עם מפלגת העבודה היו במשך השנים, ונשארו, יחסי אהבה-שנאה-תסכול. מצד אחד, אין איש במפלגה שלא אוהב להתהדר בשמו של פרס - מהאבות המייסדים של המדינה, חתן פרס נובל לשלום, אחד הישראלים המוכרים, האהודים והמכובדים בעולם. נכס צאן ברזל של המפלגה. מצד שני, הפחד מפני כוחו המיסטי של האיש גדול. לאף אחד אין מושג מה באמת כוחו האלקטורלי, כוחו במפלגה ובכלל.
    ומכאן גם התסכול, כי את פרס אי אפשר להזיז. מפאת כבודו, ומחשש לעתידם הפוליטי, הבכירים שותקים. לאף אחד אין את האומץ האישי, הציבורי והפוליטי לקום ולצאת נגד המוסד ששמו שמעון פרס, כי אי אפשר לדעת מאיפה תבוא המכה.
    מלבד מופע ה"אני לוזר" אחרי בחירות 96' שהכינו לו חברי המרכז, ואחריו הזובור הפומבי שבישל אהוד ברק ב-99' (המשרד לשיתוף פעולה אזורי), קשה למצוא בהיסטוריה של מפלגת העבודה בשנים האחרונות מישהו שהעז לצאת נגד פרס בפומבי. פה ושם פלט איש זה או אחר דבר מה נגדו, אבל תמיד בפיאניסימו, בלחש, בלי לעורר יותר מדי הדים.
    אלא שמתחת לפני השטח, ממש מאחורי המצלמות המנציחות את עמרם מצנע היו"ר עולה לרגל למשרדו של פרס בבית אמות משפט בתל אביב, המפלגה רועשת ורוגשת. אין חדר אחד בבית המפלגה בשכונת התקווה שקירותיו לא היו עדים בשבועות האחרונים לשיחה "אנטי-פרסית" כזו או אחרת. המיאוס מהאיש, מהתנהלותו הפוליטית, מהתנהגותו בימים האחרונים ומהתעקשותו לשבת בממשלת שרון, מעלים לפעילים ולרבים מהבכירים את לחץ הדם.
    ועדיין, היחיד שיצא נגד פרס בפומבי היה אברהם בורג, במהלך ישיבת הסיעה. "די, מספיק כבר עם הדבר הזה", אמר בורג בשיחות סגורות אחרי הישיבה. "כמה אפשר".

    "נדרוש שיתפטר, הוא לא צריך להיפגע"

    זה בדיוק מה ששואלים את עצמם רבים במפלגת העבודה. המתוסכלים ביותר מביניהם הם הצעירים, כלומר המעטים מאוד מהם שעוד נשארו במפלגה. המשמרת הצעירה של המפלגה מזדקנת, במקרה הטוב, או מצביעה שינוי, במקרה הרע. בכל מקרה היא לא מתרחבת, שלא לומר נעלמת. שני הצעירים בהנהגה היום הם אופיר פינס המזכ"ל ואיתן כבל. ושניהם נעים סביב גיל ה-40. זאת ועוד: לעבודה, בניגוד לליכוד ולשינוי, למשל, אין אפילו מחלקת נוער, ובמנגנון המפלגתי רוב העובדים הם מעל גיל 40.
    "כדי לנצח בבחירות, כדי שנהיה רלבנטיים, אנחנו צריכים למשוך אלינו את הצעירים", אמרה בשבועות האחרונים פרופ' יולי תמיר. "אבל איך עושים את זה? איך מושכים אנשים צעירים למפלגה הזאת"? לאנשי המשמרת הצעירה במפלגה יש תשובה אחת – שולחים את שמעון פרס הביתה.
    "בשבוע הבא, כשמפלגת העבודה תיכנס רשמית לאופוזיצה, אנחנו נקרא באופן רשמי וברור לשמעון פרס להתפטר מהכנסת", אומר יושב ראש צעירי העבודה, רונן צור, מקום 28 ברשימת המפלגה לכנסת. "אנחנו נדרוש מפרס להתמסר לתפקידו כנשיא המפלגה. זה יעזור לנו לבנות את המנהיגות האמיתית במפלגה, ולהתחבר לצעירים. פרס לא צריך להיפגע. אנחנו לא חושבים שהגשת שאילתות זה אתגר שהוא צריך להתמודד איתו בקדנציה הקרובה". צור וחבריו במשמרת הצעירה לא הופתעו לשמוע את בורג תוקף את פרס. "בסתר ליבם כמעט כל חברי הסיעה חושבים את מה שהוא אמר. עבור מפלגת העבודה הוא סמל, ולא צריך לפגוע בסמל. אבל לסמל שהוא בן אדם צריך להציב גבולות".

    מקווים שתהיה סיבה לגט

    "פרס הוא תמצית הריח העבש של מפלגת העבודה", מסנן קובי, חבר במשמרת הצעירה, שהיה אחד מסופרי המעטפות הכפולות בירושלים. קובי נרעש משהו, לאחר שבמו ידיו ספר לליכוד עוד מנדט. "אין לנו שום ספק שבגללו ברחו אנשים ממפלגת העבודה", הוא ממשיך. "פרס מייצג את מה שעוד נשאר ממפא"י. הוא מייצג פטרונות. כל מי שמייצג את אוסלו עף – ביילין, יעל דיין, צלי רשף. היחיד שנשאר זה שמעון פרס. כדי לחיות, מפלגת העבודה חייבת להמציא את עצמה מחדש. פרס הוא צל ענק שלא נותן לאף אחד לידו או מסביבו לצמוח. אני מתפלל שהוא ייצטרף לממשלת האחדות כדי שתהיה סיבה לגט".
    נטע דוברין, חברת מועצת העיר חיפה ונציגת הצעירים ברשימת העבודה לכנסת (מקום 32), מאמינה כי פרס לא רק מבריח בוחרים צעירים, אלא גם מוביל מהלכים שפוגעים במפלגה. "ההתבטאויות של שמעון פרס הן התבטאויות מזיקות", היא מסבירה. "הן הביטוי הבוטה ביותר לחוסר העמידה של בכירי המפלגה מאחורי היושב ראש. נמאס כבר לשמוע כל פעם את הספינים ששמעון פרס מרים לאוויר. זה התחיל בסקר שהגיע משום מקום שהוא יכול להציל את המפלגה, וזה ממשיך ברצונו העז להיות חלק מממשלת האחדות. כל הדברים האלה רק פוגעים במפלגה".
    שלא לציטוט, בכירים במפלגת העבודה מוכנים לחתום על כל מילה שאומרים הצעירים. "ברור לכולם שעד ששמעון פרס לא יפנה את מקומו, לא יהיה סיכוי להקים הנהגה חדשה, צעירה ורעננה למפלגה", אומר אחד הבכירים. "פרס עשה את שלו, אבל החתרנות שלו, שהיא באמת בלתי נלאית, נמאסה כבר על כולם". אבל מי יעשה מעשה?

    "החברים" של מצנע

    בערב התבוסה בבחירות, נעמדו על במת הכבוד באולם הכנסים המתוקשר של מפלגת העבודה כמעט כל בכיריה. כמעט, משום שוייצמן שירי נשאר בדרום, ואפרים סנה הגיע מאוחר. מי שכן דאג לעמוד מחויך לצידו של מצנע היה לא אחר מאשר ישראל סביון, מזכיר המפלגה בחיפה, ואחד האנשים החזקים בעיר.
    סביון, וזה כבר לא סוד, מתכוון לרוץ לראשות עיריית חיפה. לכן הוא הגיע מחויט היטב לאולם הכנסים של המפלגה, ולהפתעת לא מעט פעילים, עלה על הבמה כאילו היה אחד משושביני הניצחון. כאילו שמפלגת העבודה בחיפה תחת הנהגתו השיגה רוב למצנע בבחירות.
    בסביבתו של מצנע חייכו בציניות מהולה בכעס. הם יודעים מה סביון עשה בשביל מצנע בבחירות האלה, וזה לא הרבה. "מצנע", הם אומרים, "לא התפטר מראשות עיריית חיפה כדי להותיר עוד זמן לסביון להתארגן. הוא נהג כג'נטלמן כדי שלסביון יהיה יותר קל. בסוף, תראה איזה תוצאות היו בחיפה, ותראה מי עומד על הבמה כאילו היה חבר סיעה, אדריכל הניצחון".
    מצנע ראה ובלע. ליושב ראש מפלגת העבודה אין בימים אלה זמן להתעסק עם חשבונות עבר. מבחינתו, עיריית חיפה היא היסטוריה, ואם ישראל סביון רוצה להיות ראש עיר - הוא לא יעמוד בדרכו. ורק כדי להוכיח כי הוא באמת ג'נטלמן, החליט מצנע כי הוא לא יתפטר מראשות עיריית חיפה לפני מועד השבעתו לכנסת. למה לא לעזור לחבר אם אפשר?

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום רויטרס
    צל ענק
    צילום רויטרס
    מיכאל קרמר
    מהאבות המייסדים
    מיכאל קרמר
    רוייטרס
    מי יעשה מעשה?
    רוייטרס
    ארכיון
    "הוא לא צריך להיפגע"
    ארכיון
    צילום: איי פי
    מחפשים סיבה לגט
    צילום: איי פי
    מומלצים