נצחון הממלכתיות

עלייה ממשית בצפייה במהדורת "מבט" של הערוץ הראשון נרשמה בתקופה האחרונה, לעומת ירידה קלה בצפייה בחדשות ערוץ 2. קשה לקבוע אם הנתון הזה מבשר על מגמה, אבל עוד בטרם מתייצבים ומתגבשים הנתונים, כבר נפתח ויכוח ונשמעות פרשנויות סותרות בנושא.

"הקהל שלנו בוגר יותר, מודע יותר, והוא צרכן חדשות אמיתי", אומר רפיק חלבי, מנהל החדשות בערוץ הראשון. "כש-20 אחוז צופים ב'מבט', מדובר ב-20 אחוז צרכני חדשות נטו. בערוץ 2 הצופים מחפשים משהו בידורי ומשעשע, ואם הם נתקלים בחדשות, הם נשארים בחדשות".

שלום קיטל, מנהל חברת החדשות בערוץ 2, מתנגד לדעתו. "אני כופר לחלוטין בכך שאנשים צופים בחדשות הערוץ הראשון יותר מאשר בחדשות ערוץ 2. זה פשוט לא נכון. אתמול, לדוגמה, ממוצע הצפייה שלנו עמד על 26.5 אחוז לעומת 16.2 אחוז של חדשות הערוץ הראשון. בתקופה שהציבור רוצה לראות יותר חדשות, כל עלייה קלה של 'מבט' נראית פתאום משמעותית. אבל שיהיה ברור: מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון מנצחים את חיים יבין".

לדבריו של פרופ' חיים בראשית, דיקן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, טרם נעשה מחקר מדעי ומבוסס על אחוזי הצפייה ועל מאפייני הצופים בחדשות. "אבל אם קיים מעבר מהערוץ המסחרי לערוץ הציבורי בתקופות מיוחדות", הוא מוסיף, "זה בהחלט בגלל הקישור הממלכתי. הערוץ הראשון נתפס בתקופות כאלה כיותר רשמי, בעוד שערוץ 2 נתפס כיותר צעיר, מהיר, קצבי ומסחרי".

מתח, חדשות ופרסומות

עיון מדוקדק בנתוני העבר מגלה כי בתקופות של מתח ועניין מיוחד, אכן נרשמת עלייה ממשית בצפייה בחדשות הערוץ הראשון. כך היה ערב הבחירות לרשויות המקומיות, כך היה סביב משבר המפרץ, כך בעת ביקורו של הנשיא האמריקני ביל קלינטון ברצועת עזה, וכך בתקופה שקדמה לבחירות לראשות הממשלה ולכנסת. זו הבשורה הטובה מבחינת הערוץ הראשון. הבשורה הרעה היא שלאחר שהמתח או העניין מתפוגג, שוב מתגלים פערים גדולים לטובת ערוץ 2.

בדצמבר 98' פתחו שני הערוצים בשידור מיוחד ממרכז הליכוד באולם ה"סינרמה" בתל-אביב, בו עלה לכותרת ביטול הפריימריס הארציים והעברת סמכות הבחירה של חברי הכנסת לרשימת הליכוד לידי המרכז. למחרת דיווח העיתון הכלכלי "גלובס" בכותרת ענקית: "לראשונה מאז שנת 95', 'מבט' עברה את חדשות ערוץ 2". הערוץ הראשון עם חיים יבין, המגובה בפרשן אמנון אברמוביץ', הגיע ל-18.9 אחוז צפייה, וכשהשידור נמשך למהדורת "מבט", עלה שיעור הצפייה ל-22.3 אחוז. חברת החדשות של ערוץ 2, ששידרה באותו ערב מ-19.30-20.30 רשמה רייטינג נמוך להכאיב, 17.3 אחוזים בלבד.

הפרסומות לא מפריעות, להיפך

פרופ' דן כספי, מומחה לתקשורת, סבור שחברת החדשות בסך הכל הוכיחה עצמה מעל ומעבר למצופה. "צריך לזכור שבתחילה הזכיינים נטו לוותר על חדשות", אומר פרופ' כספי. "אלכס גלעדי טען אז, שאין מקום לחדשות בפריים-טיים. בתקופות משבר הצופים עוברים לערוץ הראשון בעת הפרסומות. אבל אי אפשר לשדר פרסומות, כלומר לעשות ביזנס בתקופות משבר, בוודאי לא תוך כדי שידור חדשות".

אורי פז, רכז הכתבים בחברת החדשות, טוען שהפרסומות לא הפריעו. "הזכיינים פינו לנו זמן מסך, עם גמישות יוצאת מהכלל, לטובת המשדרים המיוחדים", הוא אומר. "מחקרים פנימיים שלנו מגלים ששידורי הפרסומות לפני מהדורות החדשות זכו לאחוזי צפייה גבוהים במיוחד, וגבוהים בהרבה מאשר בתקופה רגילה". לדבריו, שינוי מתכונת השידורים איפשר לערוץ 2 לתת מבזקים כמעט בכל שעה ולדווח בהרחבה ובזמן אמת גם מאירוע הירי בהר עיבל וגם מהלינץ' ברמאללה.

דמויות מרגיעות

ד"ר יריב בן אליעזר, מרצה לתקשורת המונים במרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור שבתקופה מתוחה ועצבנית כזו, הדמויות שהופיעו בערוץ הראשון, כמו חיים יבין או יעל שטרנהל, היו הרבה יותר רגועות ומרגיעות מאשר מיקי חיימוביץ' בערוץ 2. לדבריו, גם אהוד יערי נתפס כבעל סמכות אמיתית בנושא. "הבאתו של דן שילון ל'אולפן שישי' היא צעד נכון ומתבקש", הוא מסביר, "שכן שילון יכול להיות גורם שיחזיר את הערך המוסף ואת הסמכות לתוכנית הדגל בערב שבת, שבשנתיים האחרונות סובלת מנחיתות מול 'יומן' של הערוץ הראשון". שילון עצמו ציין שככל הידוע לו, הרייטינג של "אולפן שישי", מצוי בעלייה. "בדיקה אמיתית צריכה להתבצע בטווח זמן ארוך, כעבור שנה-שנתיים, ולא לאחר שבועיים-שלושה".

גורם בכיר בערוץ 2, שאיננו מחברת החדשות, טען כי לחברת החדשות אין כל בעיה עם איכות כוח האדם. "אנחנו לא נופלים מאנשי החדשות של הערוץ הראשון בשום תחום כיסוי", אמר. "נהפוך הוא, הכתב המדיני עמנואל רוזן, הכתב בשטחים יורם בינור, הכתב לענייני צבא רוני דניאל, הכתב לענייני משטרה משה נוסבאום או הכתב לענייני מפלגות אודי סגל עולים, לדעתי, על עמיתיהם המקבילים מהערוץ הראשון. אהוד יערי מנוסה מאהרון ברנע, אבל צריך לזכור, שהעולם הערבי בימים כתיקונם איננו תחום חדשות מרכזי. אם יש לנו בעיה מסוימת זה, אולי, מול אמנון אברמוביץ' ביום שישי. אבל בסך הכל, כוח האדם המקצועי שלנו יותר נמרץ ויותר חרוץ".

מחשבות ברוממה

- רפיק חלבי, לא כדאי לשקול לייחד את הערוץ הראשון לחדשות ואקטואליה ולוותר על כיסוי תרבות הפנאי, שם מפסיד הערוץ הציבורי ללא תנאי?

"בישיבה רצינית, רבת משתתפים, שנערכה ברוממה, חיים יבין המליץ על הכיוון הזה. מוטי קרשנבאום, לעומתו, סבר שצריך לשלב חדשות עם תרבות. לדעתי, ערוץ ציבורי לא יכול להתחרות בבידור מול ערוץ מסחרי, לא בתוכניות ילדים מול ערוץ הילדים ולא בספורט מול ערוץ הספורט. לכן יש לנו תוכנית כמו 'שבע וחצי' לפני מהדורת 'מבט' או 'מהיום למחר' בסוף היום".

יוצא שבלי להצהיר על כך בפומבי, אימץ לעצמו הערוץ הראשון נטייה לכיוון החדשות והאקטואליה וויתר במודע ומחוסר ברירה על תרבות הפנאי והבידור.

התפרסם ב"פנאי פלוס", 8.11.00