עולם חדש(ות)

לפני 24 שנה נולד במוחו של טד טרנר הרעיון להקים ערוץ טלוויזיה שישדר אך ורק חדשות, בכל שעות היממה. איל התקשורת האמריקאי רכש ב-1979 תחנת טלוויזיה כושלת באטלנטה, ג'ורג'יה, והפך אותה ב-1980 לסי.אן.אן, החלוץ שהוליד ערוצים ייעודיים נוספים, כמו ערוץ הספורט הראשון (ESPN) וערוץ המוסיקה (אמ.טי.וי).

ערוצי החדשות עוקבים מאז אחרי כל מה שקורה על פני הגלובוס: אסונות טבע, טרגדיות והישגים ספורטיביים, עלייתם ונפילתם של מנהיגים ומשטרים. הם היו שם כשהופלה חומת ברלין והגוש המזרחי התמוטט, כשהנסיכה דיאנה התחתנה עם צ'ארלס בשנות השמונים וביום שבו נקברה, בשנות התשעים, כשדרום אפריקה שוחררה וכשעיראק הכריזה מלחמה על כוויית. הם, כמובן, גם מלווים את עלילות ארצנו מיומם הראשון באוויר.

ישראל חתמה עם חברת "טרנר" על שידורי הסי.אן.אן בשנת 90', כשנה לאחר תחילת שידורי הכבלים בארץ. ישראל היתה בין המדינות הראשונות בעולם שחתמו הסכמים גם עם המתחרות הגדולות של הרשת, סקאי ניוז ובי.בי.סי וורלד.

במהלך שנות ה-90 הוקמו ערוצים ייעודיים גם באזורים אחרים בעולם. ערוצי חדשות נוספים הוקמו באנגליה, בגרמניה, באיטליה ואפילו בנסיכות המפרץ הפרסי קטאר. מאחורי הקמת הערוצים הללו עמדו לרוב גחמות של טייקוני תקשורת, שרצו נתח מעוגת החדשות העולמית. היריבות בין איל התקשורת הבריטי רופרט מרדוק, האיש שקונה הכל מכולם, לבין טרנר, שהמציא את ערוץ החדשות, הולידה ערוצים נוספים בארה"ב ובמקומות אחרים, כמו סטאר ניוז אסיה, פוקס ניוז ועוד.

לחגיגה הגדולה הצטרפו סילביו ברלוסקוני האיטלקי (ראש ממשלת איטליה שגם מחזיק בכ-90 אחוז מהתקשורת האלקטרונית במדינה), שהקים ערוץ חדשות משלו, וליאו קירש, ראש קבוצת "קירש מדיה" הגרמנית (שהשנה פשטה את הרגל). גם שלוש הרשתות הגדולות והוותיקות בארה"ב, איי.בי.סי, סי.בי.אס ואן.בי.סי, החלו ליזום ערוצי חדשות וכלכלה משלהן.

פורמט השידור של ערוצי החדשות הללו בסיסי: חדשות בכל שעה עגולה, למעט שידורים מיוחדים המועברים בשידור ישיר. לאחר מהדורה בת כחצי שעה משודר בדרך כלל מגזין העוסק בכלכלה, ספורט ותרבות על בסיס יומי, וכן מגזינים שבועיים בנושאי חברה ופנאי. זאת בנוסף לתוכניות אירוח אקטואליות לרוב, כמו זו של לארי קינג בסי.אן.אן. כל זה במשך 24 שעות ביממה.

בישראל נקלטים שבעה ערוצי חדשות ממקומות שונים: סי.אן.אן, בי.בי.סי וורלד, פוקס ניוז, סקאי ניוז, אל ג'זירה ניוז, בלומברג ו-MSNBC (שלוש האחרונות רק בחלק מחברות הכבלים והלוויין).

סי.אן.אן: סובב עולם

ב-80' יצאה סי.אן.אן לדרך אך שידרה לצופים בארה"ב בלבד. כשכתב של הרשת נחת בקובה, פידל קסטרו, שהתעניין בתופעה החדשותית, זימן אותו ואת טד טרנר לפגישה משולשת. "מדוע שלא תשדר לכל העולם?", תהה-הציע קסטרו.

טרנר לקח את הרעיון ברצינות, וב-85' עלה לאוויר סי.אן.אן אינטרנשיונל, המשדר כיום כמעט לכל טריטוריה ברחבי העולם ומחזיק כ-40 משרדים וכ-4,000 עובדים בעולם, כולל ישראל.

הרשת הפכה עד מהרה למותג עולמי ואת הקפיצה הגדולה שלה עשתה במלחמת המפרץ, כשכתביה (ביניהם פיטר ארנט) היו הכתבים המערביים היחידים ששידרו מבגדד תחת אש ב-91', בזמן המתקפה של בעלות הברית. לאחר מלחמת המפרץ זכה טרנר בתואר איש השנה של המגזין "טיים".

בין הכוכבים הגדולים של סי.אן.אן בולטות שתי כוכבות. הראשונה היא קוני צ'אנג, שעברה מחדשות סי.בי.אס לסי.אן.אן, תמורת שכר של כשני מיליון דולר לשנה, הפכה לסלבריטי, שתצוגות אופנה והקרנות בכורה חשובות מתהדרות בנוכחותה, והשנייה היא כריסטיאן אמנפור, 43, הכתבת הבינלאומית הראשית, שסיקרה את המצב בסרביה וכיום שוהה רוב הזמן במזרח התיכון, במקביל להיותה אמא טרייה. אמנפור הכינה כבר עשרות כתבות תחת אש וריאיינה את כל המנהיגים הבולטים בעולם (למעט אריאל שרון, שמסרב להיפגש איתה). השנה קיימה אמנפור ראיון מדובר עם יאסר ערפאת במוקטעה הנצורה, ראיון שנקטע בזעם אחרי שאמנפור התעקשה לקבל תשובה על שאלתה, מדוע ערפאת לא מורה על הפסקת הטרור נגד אזרחים.

לסי.אן.אן מסגרות שידור ותוכניות מיוחדות לאזורים שונים בעולם, כך שהשידור הנראה באירופה לא תמיד דומה לשידור באמריקה הלטינית, למשל. ב-95' גם היה ניסיון להתחרות בחדשות הערוץ הראשון בישראל ולתרגם לעברית את מהדורת החדשות של תשע בערב בסי.אן.אן. הניסיון לא הצליח.

סקאי ניוז: בעיקר אנגליה

את השם טד טרנר לא כדאי להזכיר ליד רופרט מרדוק, הבעלים של רשת סקאי האנגלית, המשדרת למנויים ברחבי הממלכה המאוחדת ואירלנד באמצעות לוויין. מיזם הטלוויזיה המסחרית בלוויין הראשון באירופה עלה לאוויר ב-89', בשבחבילת השידור סקאי 1 (שודר בעבר בארץ), ערוץ סרטים, ערוץ ספורט וערוץ חדשות. ב-90' אוחדה חברת סקאי עם חברת הלוויינים שבאמצעותה שידרה והפכה ל-BSKYB. ב-98' עברה סקאי לשדר בפלטפורמה דיגיטלית מלאה, והיתה הראשונה באירופה שעשתה זאת. הערוץ מגיע היום לכ-10 מיליון בתים באנגליה. ערוץ החדשות משדר בעיקר חדשות פנים-אנגליות ואירופיות ומתמקד בנושאים עולמיים כלליים, כשהתחרות שלו היא מחדשות הבי.בי.סי באנגליה. סקאי ניוז נהנה גם משירותי הרשתות האחרות שבשליטתו של רופרט מרדוק וחברת "ניוז קורפ.", ביניהן רשת סטאר המשדרת מהונג קונג, ערוץ החדשות סטאר ניוז אסיה ורשת פוקס האמריקאית, ששידורי ערוץ החדשות שלה החלו להיקלט בארץ רק השנה.

בי.בי.סי וורלד: ממומן מפרסומות

ערוץ החדשות הבינלאומי של רשות השידור הבריטית, המשדר ממרכז הבי.בי.סי בלונדון. הערוץ הוקם ב-91' (פחות משנתיים לאחד שסקאי ניוז עלה לאוויר בבריטניה), שידר לאסיה ולמזרח התיכון (כולל ישראל), ושנה לאחר מכן הרחיב את שידוריו ליפן, אפריקה ואירופה. ב-96' כבר כיסה את כל העולם, כאשר שידר גם לאמריקה. במסגרת האירגון מחדש ברשות השידור הבריטית הפך ערוץ זה לבי.בי.סי פריים, המשדר את מיטב תוכניות הבידור והדרמה של הבי.בי.סי, וערוץ החדשות שינה את שמו לבי.בי.סי וורלד. כיום מגיעים שידוריו לכ-200 מדינות ו-222 מיליון בתי אב בעולם. ב-98' עבר הערוץ שידרוג כולל והחל לשדר מאולפן דיגיטלי מלא, כולל שידורים לפורמט 9:16 (מסך רחב). לערוץ 250 כתבים ברחבי הגלובוס, וכמו הסי.אן.אן הוא מייחד תוכניות לאזורים שונים בעולם. זהו הערוץ היחיד של רשות השידור הבריטית הממומן מפרסומות.

אגב, בתחילת שנות ה-90 שודר הערוץ כחלק מחבילת הערוצים של רשת סטאר בבעלות מרדוק, אך בשל חילוקי דעות עם ממשלת סין ורצונו של מרדוק להיכנס לעסקים אחרים במדינה, הוא "ניקה" את הערוץ מהלוויין. כריס פאטן, המושל האחרון של הונג קונג, כינה את מרדוק בוגד ואויב הדמוקרטיה, אך הדבר לא עזר והונג קונג, כידוע, כבר מזמן בידי הסינים.

פוקס ניוז: גב לישראל

רשת החדשות האהובה על נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, שכן בימים אלה אין בנמצא תחנת חדשות יותר אוהדת את השלטון בארה"ב ואת מדיניות ישראל מאשר פוקס ניוז.

כמו כל ערוצי פוקס, גם זו נמצאת בידי רופרט מרדוק, והיא מהווה את גולת הכותרת שלו בתחום המדיה בארה"ב. הרשת הוקמה ב-96', לאחר ניסיון רב שכבר נצבר עם ערוצי החדשות סקאי וסטאר. זו היתה הצלחה בן לילה, כאשר מיום השידורים הראשון היו לערוץ 17 מיליון מנויים. בשנתיים האחרונות עבר הערוץ, מדי פעם, גם את סי.אן.אן בנתוני המדרוג בארה"ב ואצל טד טרנר ומנהליו נדלקה נורה אדומה.

החדשות של פוקס ניוז שומרות על קו מתון יחסית, עם מדיניות שמרנית ופרו ישראלית מובהקת. זו גם אחת הסיבות להוספת הערוץ לתפריטו של הצופה הישראלי. עיקר החדשות הן פנים אמריקאיות ובשנה האחרונה נוסף גם מישדר יומי ארוך במיוחד בשם "מלחמה נגד הטרור".

כוחו של מרדוק רב עד כדי כך, שיש המספרים כי מרגרט תאצ'ר עצמה הגיעה למשרדו, בתקופה שבה רצתה להיבחר שוב לראשות הממשלה בבריטניה. היא באה לבקר את מרדוק וביום הבחירות הכותרת הראשית ב"סאן" היתה: "הצביעו למאגי"...

אל ג'זירה: הכוח העולה

הרשת שכולם אוהבים לשנוא. ב-95' שלח השייח חמאד בן חליפה פקס לאביו, האמיר של קטאר ששהה בחו"ל, שאין טעם שיחזור, כי הוא תופס את השלטון. ב-96' החליטו השייח הצעיר ובן דודו, שכיהן גם כשר החוץ, להעלות את נסיכות המפרץ הקטנה על המפה. הוחלט על הקמת ערוץ חדשות בערבית, שישדר מדוחא הבירה. באותה תקופה בוטלו שידורי הערבית בבי.בי.סי באנגליה, ולמעלה מעשרים עיתונאים בעלי ניסיון מצאו את עצמם מועסקים על ידי אל ג'זירה, שפירוש שמה בערבית "חצי אי". הרשת ממוקמת בפרברי דוחא הבירה, באזור שמור היטב, יחד עם מרכזי השלטון והשירותים החשאיים של קטאר.

המלחמה באפגניסטן עשתה לתחנה הקטנה רק טוב, שכן לאחר שנאסרו שידורי טלוויזיה באפגניסטן, הורשתה אל ג'זירה, לאחר מו"מ ארוך עם הטליבאן, להקים משרד ולשדר מקאבול.

כוחה של התחנה התעצם עוד יותר, כשנחתם הסכם בלעדי בינה לבין סי.אן.אן על קבלת חומר מאפגניסטן - עוד פירסום חינם והכנסה נוספת של 26 אלף דולר לכל דקת שידור. התחנה התפרסמה גם בזכות הקלטות של בן לאדן, ש"נחתו" עליהם, לדברי מנהל החדשות בתחנה, משום מקום.

יחסית לתקשורת בעולם הערבי, התחנה נחשבת לליברלית ומתונה. אישים ישראלים התראיינו בה והיו אפילו טענות שהיא בעצם המצאה של המוסד הישראלי. בין היתר הספיקה אל ג'זירה לעצבן את בית המלוכה הירדני, נשיא מצרים חוסני מובארק ויאסר ערפאת, שסגר את משרדי התחנה ברמאללה לכמה ימים, לאחר שידור כתבה על אי סדרים כספיים ברשות. האמריקאים, אגב, פוצצו את משרדי התחנה בקאבול, בזמן המלחמה באפגניסטן.

התחנה מהווה את אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בתחום המדיה בשנים האחרונות, בייחוד בעולם הערבי, שכן היום הציבור הזה רואה תמונה שונה ממה שראה בעבר, או כמו שהתבטא אחד מקברניטי התחנה: "יש לנו כל כך הרבה ליכלוך מתחת לשטיח, ורק אנחנו מעזים לטאטא אותו החוצה".