בוטל הצו המאפשר לצה"ל לעצור פלסטינים בלי משפט
שופטי בג"ץ ביטלו את הצו שמאפשר לצה"ל לעצור פלסטינים לתקופה של עד 12 ימים, מבלי להביאם בפני שופט. עם זאת, בג"ץ לא הגדיר בתוך כמה זמן יש להביא את העצורים בפני שופט והורה לצה"ל לקבוע נוהל חדש בעניין בתוך חצי שנה
בג"ץ ביטל בצהריים (יום ד') את הצו שמאפשר לצה"ל לעצור פלסטינים תושבי השטחים לתקופה של עד 12 ימים מבלי להביאם בפני שופט. עם זאת, בג"ץ לא קבע בתוך כמה ימים יש להביאם בפני שופט, והורה לצה"ל לקבוע נוהל חדש בתוך חצי שנה.
בהחלטתם, קיבלו שופט בג"ץ באופן חלקי עתירה של שבעה ארגוני זכויות אדם שדרשו לבטל באופן גורף את צו המעצרים של צה"ל. מנגד, אישר בג"ץ למנוע מפגש של עצורים עם עורכי דין במהלך שני ימי המעצר הראשונים.
העתירה: למנוע מעצרים המוניים
שבעה ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ לגבי חוקיות צו המעצרים, המאפשר לצה"ל לבצע מעצרים המוניים בשטחים ללא משפט. העותרים הגישו את העתירה בשם שלושה עצורים פלסטינים, תושבי רמאללה וסלפית, שהיו עצורים במחנה עופר.
לטענת העותרים מדובר בצו בלתי חוקי המאפשר מעצרים המוניים מבלי לבחון כל מקרה לגופו ללא עילה ברורה וללא ביקורת שיפוטית. לדבריהם, הצו מונע שלא כדין מפגש עם עורך דין למשך 18 ימים ללא ביקורת שיפוטית והוא מאפשר שלא כחוק מעצר בלא שנשמע דברו של העצור.
בפסק הדין כתבו השופטים, נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, השופטת דליה דורנר ויצחק אנגלרד, כי תביעת תקופת מעצר קצוב של 18 ימים או של 12 ימים חורגת מעבר לראוי.
תקופת מעצר זו נועדה להבטיח את מיצוי החקירה הראשונית, אך זה אינו תפקידה הראוי, כותבים השופטים ומוסיפים כי "על פי המסגרת הנורמטיבית, בסמוך למעצר הראשוני על ידי קצין מוסמך יש להעביר את המשך המעצר לפסים של מעורבות שיפוטית, אין להמתין לסיום החקירה בטרם יובא העניין בפני שופט".
עוד כתבו השופטים כי חלק מהצו נגס שלא כדין בסמכות המעצר של השופט, ובכך נגס שלא כחוק בחירות אשר ההסדר הנורמטיבי (הבינלאומי והישראלי) נועד להגן עליה.
כאמור, בג"ץ קיבל באופן חלקי את העתירה.