שתף קטע נבחר

אני משתתף בצערך, תכיר את אחיך ממס ההכנסה

למרות שאין בישראל מס עזבונות בכלל, ישראלים רבים מתחלקים בירושות שהם מקבלים עם מס ההכנסה כתוצאה מחוסר תכנון מראש; רו"ח אלון ברוידא, מנכ"ל חברת מחשבה קדימה, מסביר איזה מוקשים צריך לנטרל בדרך לצוואה המושלמת

"אנשים בישראל יוצרים פלא בריאתי: הם מולידים במועד מותם ילד נוסף ומורישים לו כ-25% מרכושם. לילד הזה קוראים מס הכנסה". כך אומר רו"ח אלון ברוידא, מנכ"ל חברת "מחשבה קדימה", המתמחה בהסדרי רכוש במשפחה.
לדבריו, למרות שבארץ יש מס עזבון בשיעור של אפס אחוזים, מי שלא עורך את צוואתו בצורה הנכונה הופך את עזבונו לחייב במס. את הכסף ישלמו כמובן היורשים.
לדוגמה: זוג הורים השאיר דירה וחנות לשני ילדיהם. הבעלות על הנכסים משותפת לשני הילדים. כאשר הילדים ירצו לממש את הירושה עלול להיווצר מצב לפיו אחד מהם רוצה את הדירה והשני את החנות, הם יצטרכו לבצע תהליך של החלפת רכוש. בנקודה זו פקיד השומה מצטרף למשפחה. כל החלפת רכוש חייבת במס של עד 50% והמשמעות מבחינת היורשים - חצי ירושה במקום ירושה שלמה.

5 מיליארד שקל מס

"בהנחה שבכל שנה נפטרים במדינת ישראל כ-40 אלף אנשים, שלכל אחד מהם יש רכוש בסכום ממוצע של 100 אלף דולר, משלמים השארים מס בסך של כ-5 מיליארד שקל על הירושות. זאת, למרות שבישראל אין מס ירושה כלל", אומר ברוידא.
"מכיוון שבארץ, פורמלית, אין מס עזבון אנשים אומרים לעצמם 'למה לי להתעסק עם זה? גם ככה אני רוצה להוריש את רכושי בחלקים שווים לכל ילדי האהובים'", מסביר ברוידא.
ברוידא מבחין בין שני סוגי צוואות, האחת היא צוואה מוסדרת. השנייה היא צוואת "תסתדרו". לדבריו, פחות מ-1% מתושבי ישראל דואגים לצוואה מוסדרת. כל השאר בוחרים בסוג השני.

צוואה פתוחה, צוואה סמויה

גם לגבי צוואה מוסדרת מבחין ברוידא בין שני סוגים. רוב האנשים כותבים "צוואה סמויה", שהמעטים במשפחה ששמעו על קיומה אינם יודעים את תוכנה.
השנייה היא "צוואה פתוחה", שעקרונותיה וכלליה הובאו לידיעת היורשים עוד בחיי המוריש. "המשמעות של צוואה פתוחה היא שיודעים ש'יוסי' יקבל את המפעל 'ציפי' את שאר הקרקעות והכסף יתחלק ביניהם בחלקים שווים", אומר ברוידא.
"אנשים בדרך כלל מתייחסים לצוואה כאל מסמך משפטי", מסביר ברוידא. "הם הולכים לעו"ד והוא כותב עבורם את הצוואה. ההתייחסות לצוואה היא, ברוב המקרים, כאל מילוי טופס סטנדרטי בבנק ומידת האנרגיה שמושקעת בכך היא נמוכה".
לדבריו, "אנשים יכולים לכתוב את צוואתם בעצמם אם יקפידו על מספר כללים הקבועים בחוק. עם זאת, אני לא ממליץ על כך".

למה?

"כי כמות הטעויות שאדם לא מיומן בכתיבת צוואות יכול לעשות היא אדירה. וכאן, בניגוד לחוזה רגיל, כשפותחים את צוואתך אתה כבר לא יכול לתקן אותה".
ברוידא מציין, כי הבעייתיות של צוואות רבות אינה נעוצה רק במיומנות המשפטית של הכותב. "אנחנו מתייחסים לצוואה כאל מסמך פיננסי עם היבטים פסיכולוגיים משפחתיים, שאם אני לא מביא אותם בחשבון מראש אני צפוי לעלות על הרבה מוקשים".
ברוידא מזהיר, כי עיוותים בצוואה יכולים לגרום לקשיים בחלוקת הנכסים הפיננסית בין בני המשפחה. זה קורה, למשל, כשלא מביאים בחשבון את המצב הפיננסי של היורשים.
"נניח, שאני רוצה להוריש מפעל מרוויח. אז ליורש יש הכנסות מהמפעל הזה. אם אני מוריש מפעל מפסיד למישהו, אז אני צריך שהיורש יהיה בעל רכוש, כך שיוכל לממן את ההפסדים עד שהמפעל יצא מקשייו".

נכסים אוכלים, נכסים מניבים

הבחנה נוספת שעושה ברוידא היא בין "נכסים אוכלים" לבין "נכסים מניבים". לדבריו, "אם מישהו הוא הבעלים של חנות שמושכרת בשכר דירה גבוה, אז יש לו הכנסה יפה והוא יכול לחיות ממנה. לפני 15 שנה להיות בעל חנות ברחוב דיזנגוף בת"א היה להיות מעשירי המדינה. כיום, חנויות רבות ברחוב הזה הן לקראת סגירה. כשהחנות סגורה היא כבר לא מייצרת הכנסות, אבל צריך להמשיך לשלם ארנונה, דמי ניהול, דמי אחזקה ושאר מריעין בישין. למעשה, היא הופכת לנכס מכביד, שמכונה "נכס אוכל".
"אם החנות לא מושכרת וכמו במצב הנוכחי גם קשה למכור אותה, אז היא מכבידה מאוד על תזרים המזומנים של יורש שאין לו כסף. כלומר, אותו נכס עצמו בתקופות חיים שונות שלו יכול להיות גם נכס מניב וגם נכס מכביד".

לא להגיע לעיתונות

לדברי ברוידא, מוריש שמנסה לבנות צוואה הוגנת צריך להביא בחשבון איזה נכסים הוא מוריש ומי מקבל אותם. אחרת מייצרים מצבים שהיורש לא ירצה בנכס וימכור את הנכס מייד כשהוא מקבל אותו כי אין לו כסף להחזיק אותו, או שהוא לא רוצה להיות שותף עם בני משפחה אחרים שירשו אותו יחד אתו. במקרה כזה, המוריש גורם לכך שבעצם נכס שאפשר היה להוריש אותו עם פטור ממס הופך להיות לנכס חייב במס: או מס רווח הון או מס שבח.
"קח, לדוגמה, איש עסקים ממולח כמו שאול אייזנברג, שצוואתו עמדה במרכזו של סכסוך משפחתי מר", אומר ברוידא. "ככלל, צוואה שמגיעה לדפי העיתונים סימן שמשהו לא בסדר בה".
ברוידא מדגיש, שבמהלך החיים ניתן להגיע להסדרים הרבה יותר נוחים וסבירים מאשר יגיעו היורשים לבדם בהיעדר המוריש. "בדרך כלל, ההורים ידעו לשים גבולות לילדיהם והם ידעו לעשות זאת גם בנושא זה.
"מי שקובע מה יעשה ברכוש זה היורשים", מסכם ברוידא. "מוריש שלא מבין את זה יוצר בעיה למשפחתו ולשותפיו".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוידא. להתאים את הירושה ליורשים
מומלצים