שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אפליה מקלקלת
    דוח עמותת סיכוי חשף כי הערבים בישראל מקופחים בכל תחומי החיים. עיון בדוח מבהיר למה סבלנותם מתחילה לפקוע

    מיד לאחר בחירות 1999 החלו להופיע איתותים בדבר שינוי אפשרי במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים.
    - שר המדע, התרבות והספורט החדש, מתן וילנאי, שמונה כשר מתאם לענייני הערבים אזרחי ישראל, החל ללמוד באופן שיטתי את הנושא, והיטה אוזן קשבת לעניין.
    - הוקמה ועדת שרים לענייני ערבים. מחמד זידאן, ראש ועדת המעקב, צורף אליה, וסגנו, שווקי ח'טיב, צורף לוועדת המנכ"לים.
    - משרד התעשייה והמסחר החל במבצעים שמיועדים לאזרחים ערבים.
    - משרד החינוך החל בשינוי יעדי התקציב וחלוקתו על פי תוכנית חומש.
    - משרד החקלאות החליט לשלם פיצויי בצורת לחקלאים הבדווים, לראשונה מאז קום המדינה.
    כל אלה הם סימנים של חידוש, אבל הם גם נקודתיים ותלויים באוזנו הקשבת של השר או של פקיד גבוה אחר, ואינם תוצאה של שינוי מדיניות ממשי.
    בתחקיר ובבירורים שערכה עמותת "סיכוי" לקראת כתיבת הדוח על שוויון ושילוב האזרחים הערבים בישראל פגשנו ברצון טוב ובתשובות מנומסות אך מתנצלות, שטענו כי יש גורם עליון העומד מעל לרצון הטוב של העושים במלאכה, והוא התקציב. "מה לעשות?" נאמר לנו שוב ושוב מטעם פקידי ממשל, "התקציב שלנו מוגבל, ואם לא תהיה תוספת תקציב לא נוכל להגדיל את השירותים לאזרחים הערבים".
    גם בתשובתו של מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, בנושא נוכחות מתורגמנים בבתי המשפט, עלה נימוק התקציב כהסבר למצב. בהקשר זה כתב ב-1994 השופט העליון אהרון ברק: "שוויון עולה כסף… משנתן המחוקק שירותים מסוימים לקבוצה א', אסור לו להפלות את קבוצה ב'. זו זכאית עתה – מכוח העיקרון החוקתי של השוויון – לקבל שירותים דומים. הטענה כי מתן שירותים דומים לקבוצה ב' הוא עניין יקר מדי, אינה עומדת במבחן חוקתי."
    יש התולים את מעמדם האזרחי של הערבים בישראל ב"מרקם יחסים עדין" בינם לבין היהודים. מעצם טבעו, מרקם יחסים עדין הוא דבר שברירי ו"קריע" ביותר, ושמירה עליו מבטיחה הנצחת המצב הקיים – מצב של אי-שוויון, שבוודאי אינו מבטיח יציבות ביחסים בין האזרחים. במילים אחרות, מרקם יחסים עדין הוא משענת קנה רצוץ ואין לסמוך עליו.
    מי שיקרא את הדוח הטרי של עמותת סיכוי יבין למה פוקעת סבלנותם של האזרחים הערבים. נגישותם למשאבי המדינה ולשירותי הממשלה נמוכה ביותר, והאפליה המוסדית נגדם נמשכת מאז הקמת המדינה. לדעתי, גם סבלנותם של האזרחים היהודים צריכה לפקוע, מתוך תחושת אחריות וסולידריות עם אזרחי מדינתם.

    שולי דיכטר הוא מנהל שותף של עמותת סיכוי ומחבר הדוח על שוויון ושילוב אזרחים ערבים בישראל

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים