שתף קטע נבחר

הפס הרחב: לא כדאי להתקמצן

כיצד לבחור את ספק האינטרנט המתאים לכם, וכיצד תדעו איזו מבין שפע חבילות החיבור שמציעים ספקי האינטרנט מתאימה לכם? כתבה שנייה בסדרה



לא כדאי לבחור אינטרנט "מהיר איטי"

מי שעושה דיאטה לא יכול להתלונן על כך הוא מסתובב רעב, והכלל הזה יפה גם לצרכני אינטרנט. למרות שחלק לא מבוטל מהגולשים לוקחים את החבילות הבסיסיות, תבנית התנהגותם באינטרנט היא של גולש בינוני עד כבד, ולא של גולש קל, והם עשויים להיות לעיתים מאוכזבים ומהתפוקה של החיבור. למשל, המהירות של 512/64 אינה מספקת לנושא "החלפת קבצים" כבדה ולנושא הבידור על כל גווניו.
לכן, גולשים בינוניים עד כבדים צריכים לבחור בחבילה עם רוחב פס של 1.5 מגה סל"ש בערוץ היורד. החבילה אמנם יקרה יותר, אך ההפרשים הקטנים במחירים אינם מצדיקים הסתפקות בחבילה מאכזבת. לציבור הרחב של הגולשים, שרובם נופלים בקטגורית המשתמשים הקלים, מתאימות החבילות הזולות יותר והמהירות פחות.
יודגש, שחבילות של פחות מ-200 קסל"ש בערוץ היורד (יש חבילה אחת כזו בכבלים), אינן בגדר "פס רחב" לפי ההגדרות של ארגוני התקינה בתקשורת, וגם אינן מומלצות. למשתמשים מסוג הגולש הבינוני עד כבד, לא מומלץ להתפתות לחבילות היותר נמוכות מ-500 קסל"ש, כיוון שהאכזבה בביצועים יכולה להיות משמעותית להרגלי הגלישה שלהם.
למי שרוצה לחבר רשת ביתית או עסקית קטנה לאינטרנט, מומלץ לא לבחור חבילות של פחות מ-750 קסל"ש, אם הוא מבקש להימנע מקצב גלישה איטי ובלתי נסבל במחשביו. חדי העין שבין הקוראים, יבחינו שיש הבדלים קטנים בין בזק לכבלים, לגבי המהירות בערוץ העולה גם בין חבילות הזהות במהירות הערוץ היורד. אין לתת חשיבות מיוחדת לנתון הזה, כי ממילא מדובר בתקשורת אסימטרית גם בכבלים וגם בבזק. לרוב המוחלט של המשתמשים הערוץ היורד הוא החשוב, משום שהם מורידים קבצים גדולים פי עשרות מונים יותר ממה שהם שולחים.

חבילת ההתחברות לתשתית

יש לשים לב לכך שכל חבילת שירות כוללת שני מרכיבים: רכישת ערוץ גישה לתשתית המקומית, מנקודת הקצה לספק האינטרנט; ורכישת שירות גישה לאינטרנט, במסגרתו הספק (ה-ISP) יוצר את הקשר עם שדרת הרשת העולמית דרך קווי תקשורת בינלאומיים. ערוץ הגישה המקומי יכול להיות טלפוני, למשל ADSL של בזק (בישראל אין חלופה לבזק), או בכבלי הטלוויזיה (למי שמחובר לכבלים), אך למפעילים אין רשיון לספק גם שירותי אינטרנט.
לספקי הגישה לאינטרנט בישראל אין רשיון להפעלת תשתית מקומית, הם חברות ISP מסורתיות, כמו אינטרנט זהב ונטויזן, והחברות שקיבלו רשיון לעסוק בתקשורת בינלאומית, כמו בזק בינלאומי, ברק וקווי זהב. לכן כל השוואת מחירים צריכה לקחת בחשבון את שני מרכיבי ההוצאה - כמה עולה החיבור לתשתית המקומית וכמה עולה השירות האינטרנטי - עבור כל חבילה. שני החלקים תלויים ברוחב הפס הנרכש, אבל התלות שונה מאוד ביניהם. כמו כן חשוב לוודא שרוחב הפס הנרכש מספק התשתית תואם את רוחב הפס שהוזמן מספק הגישה. אחרת מקבלים את הנמוך מהשניים.
בטבלת ההשוואה בין הספקים, לא הכללנו את חבילת הכבלים הנמוכה של 150/64 קסל"ש, כיוון שאינה נופלת בהגדרת "פס רחב", ולא כללנו את החבילה העסקית הגבוהה של הכבלים ובזק, שממילא אינה בתחום הישג ידם של רוב המשתמשים. במחירי החיבור של הכבלים, יש הבדלים מסוימים במחירים בין שלושת החברות. בחרנו להציג את המחירים בטבלה תחת הטור "כבלים" במחירים של "ערוצי זהב", הגדולה מבין חברות הכבלים במספר ההתקנות של פס רחב, וגם הזולה מבין השלוש. עלות כרטיס הרשת לא הוכלל בחישובים בטבלה, כיוון שלחלק מהלקוחות יש ממילא כרטיס רשת, וחלק לא מבוטל מהלקוחות קבלו מודמי USB, שאינם דורשים תוספת של כרטיס רשת. כ"כ לא הכללנו את עלות המודם - יצאנו מנקודת הנחה שהלקוחות מקבלים את המודם בחינם (כך המבצעים הקיימים של כל החברות).
למי שרוצה להיות בלתי תלוי בחברת האינטרנט או התקשורת, יכול לקנות את המודם באופן חופשי ולהתקינו לבד (אפשרות הקיימת כיום בבזק בלבד). לתמיכה ברשת מקומית, ביתית או של עסק קטן, ההמלצה היא ללכת על המודם משולב נתב (Router). המחירים נעים בין 100 ל- 250 דולר (לעומת מחיר מודם פס רחב, שהוא כיום מתחת ל- 80 דולר) אך היתרונות של הנתב רבים וחשובים: הנתב משחרר את העומס של ניהול תקשורת מהמחשב, ניתן לחבר בקלות כמה מחשבים לנתב אחד, והנתב מגן די טוב על המחשבים המקושרים לאינטרנט, באמצעות חומת אש אינטגרלית. הנתב הוא כלי תקשורת חכם, הנותן יכולות די טובות למשתמש, בייחוד למשתמש הבינוני ועד הכבד.
לחברות הכבלים ישנו מבצע נוסף (הרלוונטי רק למנויי השירות הדיגיטלי): הנחה בשיעור 1 שקל בדמי האינטרנט כנגד רכישה בערך 2 שקלים של חבילת טלוויזיה מעל לחבילה הבסיסית, והמודם ניתן בחינם (בהתחייבות לשנה). אך גם כך, הטבה מסוימת זו אינה משנה את המסקנות החד-משמעית העולות מהניתוח כאן: בזק בשירות ADSL זולה מהכבלים בכל החבילות וההפרשים הם משמעותיים, ומתבטאים בעשרות עד מאות שקלים בשנה. למשל, בחבילה הפופולרית ביותר בפס רחב, 750/96 קסל"ש, עלות החיבור דרך בזק לשנה היא 1193.50 ש"ח, ובכבלים 1,349.70 ש"ח. הפרש הוא של 11.5% לא מבוטלים ולכן לגולש הבינוני (רוב הגולשים נופלים לקטגוריה זו) מומלץ לקחת את החבילה של 750/96 קסל"ש - מבזק.

כתבה שניה בסדרת כתבות בנושא הפס הרחב - ADSL מול כבלים בישראל. אבי וייס (M.Sc.) הוא מומחה עצמאי לטכנולוגיות אינטרנט ותקשורת, יועץ ומרצה בתחום
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
אפשר לחסוך, אבל לא צריך להגזים
צילום: צביקה טישלר
צילום: פי סי מגזין
מתוך: PC Magazine
צילום: פי סי מגזין
מומלצים