שבב זיהוי בכל סבון
ככל שתעשיית הזיופים העולמית תופחת, כן מתגברים מאמצי היצרנים לשמור על מותגיהם. כל פיתוח מגוייס למערכה - מאריזות הכוללות שבבי מחשב ועד חומרים המשנים את צבעם בחום. חברת ITL הישראלית פיתחה מדבקה, שרק מסנן מיוחד יחשוף תמונה המוטבעת בה. בינתיים היא מופיעה על כרטיסי כניסה למשחקים, או על אריזת התרופות שלכם
יצרנית התרופות העולמית סרונו נתבעה לאחרונה על-ידי חולה איידס. האיש טען, כי החברה לא הגנה כראוי על תרופה שפיתחה נגד המחלה, וכתוצאה מכך נטל תרופה מזוייפת, שלא שיפרה את מצבו. הדוגמא הקטנה הזו מעידה עד כמה הפך העידן הדיגיטלי לגן-עדן לזייפנים.
כי הרי עותקי קבצים דיגיטליים הם העתקים מושלמים של המקור, ומכונות צילום דיגיטליות משוכללות מאפשרות להנפיק כל תעודה, כל מסמך וכל שטר כסף בנאמנות רבה מאוד למקור. הקלות הטכנית הזו מושכת לתחום הזיוף אירגוני פשע, שרואים בהעתקות הדיגיטליות ובזיופים דרך נפלאה לעשות כסף קל.
ההיקפים של הזיוף - דיגיטלי ולא דיגיטלי - הם עצומים: בין 5 ל-7 אחוזים מן הסחר העולמי. בכל שנה נרשמת עלייה של 15% בזיוף ובגניבות. לפי ההערכות לגבי שנת 1999, נגנבו מבעלי הזכויות החוקיות של מוצרים 327.6 מיליארד דולר. הנפגעים העיקריים הם יצרני תוכנה, כותרי מוסיקה, סרטים, מותגי אופנה, הלבשת ספורט, בשמים, שעונים, צעצועים, תרופות וחלקי חילוף. בשנת 40% ,2000 מהזיופים היו של תוכנות מחשב, בין 6 ל-8 אחוזים זיופי תרופות, בין 10 ל-16 אחוז זיופי הלבשה והנעלה, ובין 5 ל-10 אחוזים לזיופי חלפים למכוניות או למטוסים.
היצרנים המקוריים ניצבים בין שתי חזיתות: האחת מול הזייפנים הגוזלים את פרנסתם, והשנייה מול צרכנים תמימים, שרכשו מוצר מזוייף באיכות נמוכה, ובאים אליהם בטענות. האינטרנט אף העצים את התופעה, כי במקרים רבים המכירה מתבצעת דרך אתרים - בלי שהקונה יכול לבדוק את המוצר ולדעת אם הוא אכן מקורי. באחרונה הוגשו מספר תביעות משפטיות בארה"ב נגד יצרנים שלא עשו די כדי למנוע זיוף, לאחר שהלקוח ניזוק.
בכל מקרה, היצרנים נאלצים להשקיע כספים רבים בהגנה - לא רק כדי למנוע ירידה במכירות העתידיות של המוצר ולשמור על המוניטין שלו, אלא כדי שלא להיות חשופים לתביעות על מוצרים פגומים. חברת אמזון, למשל, מחזיקה צוות בדיקה בן 30עובדים, המוודאים את מקוריות המוצרים הנמכרים דרכה.
הפתרון: שילוב הגנות
יצרנים של מוצרים מותגיים נמצאים במשחק אינסופי של חתול ועכבר מול הזייפנים, בניסיון להקשות עליהם ולמזער את הנזק. יש שני סוגים של הגנות: גלויות, שכל אחד יכול לראות אם המוצר שרכש הוא מקורי או מזוייף, אבל במקביל יש גם הגנות סמויות, שרק מי שיודע מה צריך לחפש יוכל למצוא אותן.
ההגנה הגלויה מאפשרת גילוי מהיר, בלי ציוד בדיקה. לדוגמא, חברות המייצרות בסין ולא מסוגלות להעמיד השגחה 24 שעות במפעלי הייצור, מעבירות למפעלים תגיות מוגנות ממוספרות, שאותן מצמידים למוצר. זאת כדי לוודא שלא מייצרים כמויות עודפות של המוצר המותגי. בנעלי ספורט למשל, כל נעל היוצאת מהמפעל ללא התגית הייחודית נחשבת למזוייפת. טכנולוגיות סמויות מצריכות ציוד מיוחד כדי לראות סימונים נסתרים. יש הגנות המצריכות אמצעי בדיקה פשוט, כמו זכוכית מקטבת או מנורת אולטרה-סגול המסוגלת לראות סימון סמוי, ויש הגנות משוכללות יותר. פתרון-פלא אחד עדיין אין, ולכן במקרים רבים בונים מטרייה של כמה סוגי הגנה, שהשילוב ביניהם מערים קשיים ובעיקר מייקר את הזיוף עד שהוא הופך לבלתי כדאי.
השילובים הם מגוונים ביותר: סוגי דיו וציפויים מיוחדים, תגיות קשות לזיוף, סימונים גרפיים מיוחדים, הולוגרמות, תמונות חבויות, סימני מים, סימני לייזר וחיתוכי לייזר, טקסט ממוזער ביותר, מיספור מתוחכם עם מספרי ביקורת ועוד. כל אמצעי ההגנה צריכים להיות קשים לשכפול, קשיחים - כדי שלא יתבלו עד למכירה, קלים ליישום ולזיהוי אך קשים להסרה או לחבלה, והעיקר: זולים, שלא יכבידו על מחיר המוצר.
האריזה משדרת מידע
המגמה המסתמנת בימים אלה בהגנה על מוצרים היא שילוב מעגלים חשמליים, שבבי מחשב זעירים וזולים, שעליהם מוטבע מידע המעיד על מקוריות. אחד החידושים הוא אריזות חכמות, שבהן מושתלים שבבי מחשב עם אנטנה שעליהם צרובים פרטי הזהות של המוצר.
שבבים כאלה עומדים במרכז מגמה המתפשטת ברשתות השיווק בעולם, לוותר על הקופות ביציאה. ברגע שעגלה עמוסת מוצרים, אשר ארוזים באריזות מתוייגות כאלה, עוברת בשער היציאה - השער משגר אל העגלה אותות חשמליים ומקבל בתגובה את רשימת המוצרים שבתוכה.
כך, נרשמת כל התכולה בתוך שניות. באחרונה כבר החלו לשתול גם שבבים אקטיביים, עם מקור-כוח חשמלי של סוללה זעירה, כמו זו שמייצרת חברת PowerPaper הישראלית. במקרה כזה המוצר הוא שמשדר את מעברו דרך שער היציאה, ובעל כרטיס האשראי מחוייב אוטומטית.
אריזה חכמה יכולה להכיל גם EAS - אמצעי הגנה מפני גניבות, הגורם לזמזום ברגע שעוברים עם האריזה את פתח החנות. חברת תדביק מתמקדת בשנים האחרונות בתחום המארזים החכמים ומשמשת גם חממה לחברות טכנולוגיות הפועלות בתחום האריזה החכמה ומניעת זיופים. בין היתר היא השקיעה בחברות PowerPaper ו-LIT. מנכ"ל החברה, גדי הניג, מעריך כי אין הגנה מלאה מפני זיופים, ושם המשחק הוא רק להקשות על הזייפנים.
לדבריו, מכיוון שתופעת הזיופים נפוצה בעיקר בתחום התוכנה, מייקרוסופט היא זו שמובילה היום בעולם בתחום ההגנה על מוצרים ומשקיעה בו רבות. כל מוצר תוכנה של מייקרוסופט מגיע עם רשיון שימוש, ומכוסה במטריית הגנות, גלויות וסמויות, שרק אנשי מייקרוסופט יודעים למצוא.
רשיון עם מדבקת אלומיניום
לדברי הניג, שיטות ההגנה מפני זיופים משתכללות מאוד בתחום שטרי הכסף. לדבריו, בקרוב נתחיל לראות שטרות מפלסטיק, שיהיו עמידים יותר וישולבו בהם הגנות חדשות, כמו אזורים שקופים, שתחת עדשה מקטבת יראו תמונה נסתרת. עוד אמצעי הגנה הוא מדבקה מיוחדת שפיתחה חברת LIT מירושלים במשך כעשר שנים. המוצר הסופי הוא בעצם מדבקה מאלומיניום, הבנויה מכמה שכבות ומוטבעת עליה מעין ליתוגרפיה.
לדברי המנכ"ל, שמעון ניסלוביץ, כשמניחים פילטר על המדבקה רואים שיש עליה הדפסה של לוגו, או של כל סימן אחר שהיצרן מבקש. בתהליך הליתוגרפיה משנים למעשה את המבנה המולקולרי. עין רגילה אינה יכולה להבחין בסימון, אבל הפילטר מאפשר לראות כהרף-עין אם הכרטיס מקורי או מזוייף.
את המדבקות עבור כל לקוחותיה מייצרת חברת LIT במפעל המאובטח שלה בהר חוצבים בירושלים, כדי שאיש מהיצרנים לא יתפתה לייצר מדבקות לזייפנים. עבור כל מדבקה משלמים מחיר אחיד של 7 סנטים ליחידה, אולם היצרנים יכולים לישון בראש שקט, כי אין אפשרות לבצע זיוף.
השימוש במדבקות נרחב ומגוון: בהודו מצמידים אותן על תעודות הסמכה לרפואה; בגואטמלה מגיעים רשיונות הרכב עם מדבקה מקורית, כולל תו לשמשה, כך ששוטר יכול להצמיד את הפילטר לזכוכית מבחוץ, ולדעת מייד אם הרכב גנוב. באחרונה סיפקו לשוטרים שם 30 אלף פילטרים הצמודים למחזיקי מפתחות. גם במקסיקו יש כבר מדבקה על כל רשיון רכב.
בארץ נמצאת המדבקה בשימוש מועדוני ספורט מובילים, כמו קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל, וכל קבוצות הכדורגל, שמצמידות אותה על כרטיסי הכניסה למשחקים. גם נבחרת אוסטריה בכדורגל מדביקה את המדבקות של LIT על הכרטיסים שהיא מנפיקה. שירותי הביטחון משתמשים בה באירועים שבהם צריך לשמור על שטח סטרילי. חברת טבע משתמשת במדבקות על אריזות התרופה קופקסון.
חברת זרעים גדרה, המוכרת קילו של זרעי עגבניות ב-35 דולר, מדביקה אותן על כל שקית זרעים. חקלאי המקבל שקית עם מדבקה מקורית יכול להיות בטוח שהזרעים יתפתחו לעגבניות כמו שהוא ביקש. זה חוסך ממנו עוגמת-נפש בתום העונה, כשכבר מאוחר מדי, ומבטיח שלא קיבל זרעים נחותים, שמפיקים יבול של 4 טון במקום של 12 טון עגבניות. חומרי-גלם חדישים מאפשרים להכניס היום עוד הגנות למוצרים.
למשל, הדפסה בצבעים המשנים את גונם בזמן חימום. גם באינטרנט נעזרים כדי לזהות מוצר מזוייף. יצרניות מאפשרות לרוכשים להיכנס לאתר של החברה, להקיש את המספר הסידורי של המוצר שרכשו, ולקבל תשובה אם הוא מזוייף או לא. כאשר המערכת מזהה מספר זהה למספר שכבר נבדק היא מתריעה מייד על זיוף אפשרי. "המטרה העיקרית של היצרנים היא להגיע לשילוב של טכניקות הגנה", אומר גדי הניג. האידאל הוא שילוב של כמה טכנולוגיות, שיהיו קלות לזיהוי אבל קשות לזיוף.