גידי, אתה מתרחק ממני

תעשיית הטלוויזיה הישראלית אינה מתקרבת לתככים של הרשתות האמריקניות, אבל גם לנו לא חסר. לא רק בין הכבלים ל-YES, או בין 2 ל-10, אלא גם המלחמות פנים-ערוץ-שתיימיות המוכרות והטובות. ובכל זאת, מעטים האנשים ששמחים לאידה של "טלעד", שהחליטה להפסיק את "לילה גוב 2". אולי זה קשור לעובדה שגידי גוב אינו טאלנט טלוויזיוני מן המניין, עם כל הכבוד - ויש כבוד - לשמעון פרנס או אורנה דץ. כי בכל זאת, מדובר בסמל ישראליות.

בתקופה הלא-פשוטה בה אנחנו נמצאים, גוב עשה תכנית בידור ולא התבייש להביע - פה ושם - את העמדה הפחות-פופולארית. בשיחה קצרה, רגע לפני שהוא יוצא לאולפן לצילומי התוכנית האחרונה לעונה, גוב שולל את הקשר בין עמדותיו והורדת התכנית: "אני לא חושב שאנשים צריכים להיות על המסך לפי השיוך הפוליטי שלהם", הוא מסביר, "מי שמופיע בטלוויזיה צריך לעשות דברים נחמדים ולשעשע את הקהל". גוב כנראה צודק: הסיבה לירידה הייתה כלכלית. התכנית הביאה רייטינג לא גבוה במיוחד, עבור השקעה שנאמדת בין 50-70 אלף דולר לפרק. מצד שני, עוד כמה חודשים או שנים, כשהמפרסמים יתחילו לדרוש ולשלם תמורת קהלים מסויימים, עם נתונים דמוגרפיים איכותיים, ב"טלעד" עוד עשויים להתגעגע.

- איך ההרגשה לקראת התכנית האחרונה?

"עצובה קצת. בכל זאת, מדובר פה בצוות של אנשים שעובד ביחד, וביום הזה אני לא מלא אושר עצום".

- עדיין נהנית, או שהעניין מוצה מבחינתך?

"לי זה לא נמאס, ב'טלעד' החליטו להסיר את זה, ולכן זה הוסר. אני באופן כללי מאד נהנה מהתכנית. כל הפתיחה שלה מאד משעשעת אותי, ואם יש שיחה עם מישהו מעניין, זה גם נעים".

- מה היו הישגי התכנית בעונה האחרונה?

"הישגים? היו כמה שירים שאני מאד שמח שעשיתי, ביניהם, עם אבי גרייניק ורועי בר-נתן, ועם עמוס בן-דוד, 'אם תרצי תפוח' (גידי שר). לא יודע, אין לי הישגים. נהניתי".

- אז מה התכניות הלאה?

"קודם כל אנוח קצת, יש מלחמה, אז אני אשקיע במלחמה, ונראה מה יהיה".

- אולי משהו עם מוזיקה?

"יש לי הופעה עם סנדרסון, מזי, אפרים ואלון. יש לי גם הופעה לבד. סיימתי תקליט שייצא מתישהו, כש'הד ארצי' תתאפס על עצמה. זה תקליט ג'אז מהופעה שעשיתי בקמלוט, ועסקתי בזה כמעט שנה. זה לא בוער בעצמותיי, אבל זה כן משהו שאני ארצה להתעסק אתו".

- מה היו ההבדלים בין "לילה גוב" ו"לילה גוב 2"?

"אני חושב שבאופן כללי הסיבוב הראשון היה יותר ספונטני וראשוני. ערוץ 2 הוקם, הכל היה מלא התרגשות - לפחות בהתחלה - והייתי מגדיר אותו יותר אמיתי, אני חושב. הסיבוב השני הוא כבר לדעת איך עושים את זה, ויכול להיות שהיינו צריכים לפנות לאופק חדש אחר".

- אז אולי עוד כמה שנים "לילה גוב 3" תפנה לאופק חדש?

"לא חושב, זה לא כוורת. זה קצת בעייתי. מאגר האנשים שאתה מראיין מופיעים בכל מקום. צריך למצוא מפתח אחר, אולי תם העידן הספציפי הזה של תכניות כאלה, אבל מוקדם עדיין לקבוע. זה שאנחנו יורדים לא אומר שהז'אנר הזה לא קיים, אבל הייתה לי אולי קצת בעיה במהות. זאת, למעט מונולוגים שמאד נהניתי לעשות. הגענו לצוות כותבים אדיר שמייצר מדי שבוע 15 דקות שהיו מאד יפות בעיני".

- היו לך מודלים – ישראלים או זרים – לתכניות בידור כאלה?

"פעם, כשהייתי ילד, התלהבתי מזה שאני בא לאמריקה ויש טלוויזיה באנגלית בעוד שבארץ לא היה כלום. כשראיתי את דייויד לטרמן פשוט יצאתי מדעתי, והוא המנחה שאני מעדיף ממה שאני רואה בחו"ל. הבסיס של הטוק-שואו היה כה מלהיב, ואפשר היה לעשות את זה בארץ. היום אני הרבה פחות נלהב. אני כבר מבוגר. די, המודלים שלי או שמתו או שרצחו אותם. סתם, סתם. לנו, רבין. סתם".

- אתה מתגעגע לימים ההם, שהפכו אותך לסמל ישראלי, כמו תקופת "הלהקה"?

"אני לא מתגעגע בכלל לכלום. מעצם טבעי, אין בי שום געגוע. זה היה נחמד, והתאים, חלק מההתעוררות החיים, הצעירות - לעשות סרט – המחשבה ש'זה באמת קורה לי'. זה מילא אותי שמחה - אבל זהו".

- פוליטית: אתה עייף או נכון לקרב? אתה נשאר בארץ או עוזב?

"אני נשאר בארץ בשלב זה. גם כי השקעתי במלחמה העיראקית כל מיני פילטרים שאני רוצה לבדוק, וכמויות מים שאני רוצה לחסל. אני מסתכל, משקיף, 'יאללה תעשו', מחכה שהימין שניצח יתעשת וימצא את הדרך".

הפרק האחרון של "לילה גוב 2" ישודר הערב, ערוץ 2 ("טלעד"), 22:00