עובדי בנק ישראל: רכלבסקי מחסל אתנו חשבון

מאבק הכוח בין הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי לבין עובדי בנק ישראל הפך הערב (ב') למלחמת הכל בכל. בהחלטה חסרת תקדים, החליט רכלבסקי לבטל את הסכמי ההתייעלות שנעשו בבנק החל משנת 1994, והורה לבנק לחדול מעשיית הסכמים כאלה בעתיד.

במכתב ארוך ומפורט ששיגר לנגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, מורה רכלבסקי לבנק גם לתבוע מעובדיו להחזיר כספים שכבר קיבלו במסגרת מענק ההתייעלות. עובדים עד דרגה 50 יחוייבו להחזיר את מענק ההתייעלות שקיבלו בשנת 2002, בצירוף הפרשי הצמדה. עובדים בדרגה 50 ומעלה יחוייבו בנוסף להחזיר גם הפרשים ששולמו להם שלא כדין החל משנת 1998.

משמעות ההחלטה של הממונה על השכר: כל עובד בבנק ישראל יידרש להחזיר סכומי כסף שבין כ-10,000 שקל לכ-60 אלף שקל. חברי הנהלת הבנק יידרשו להחזיר אף סכומים גדולים יותר.

קליין יחזיר אלפי שקלים

והפרט הפיקנטי מכל בסיפור: חברי הנהלת הבנק חוייבו, כאמור, להחזיר גם הפרשים ששולמו להם שלא כדין החל משנת 1998. נגיד הבנק, קליין, היה בתקופה זו חבר הנהלה, ולכן יחוייב גם הוא להחזיר לבנק אלפי שקלים.

בנק ישראל נדרש לאשר לממונה על השכר תוך 14 יום בכתב כי יימנע מעשיית הסכמים נוספים לתשלום התייעלות, בכל צורה שהיא, וכן להגיש בתוך 60 ימים תביעות השבה כנגד העובדים שקיבלו את מענק ההתייעלות. את ההעתקים של כתבי התביעה שיוגשו על ידו, יהיה על בנק ישראל להעביר לאגף השכר באוצר.

מענק ההתייעלות משולם לעובדי בנק ישראל מתחילת שנת 1994. בשנה שעברה הסתכם המענק השנתי בסכומים שבין כ-8,400 שקל לכ-82 אלף שקל לעובד. לפני מספר חודשים החליט רכלבסקי, להקפיא את תשלום החלק הרביעי של המענק. בתגובה, הגישו עובדי בנק ישראל עתירה נגדו לבית הדין לעבודה בירושלים.

האוצר: הפרה של ההוראות

לטענת האוצר, ההסכמים שנחתמו בבנק ישראל לתשלום מענק ההתייעלות החל משנת 1994 נחתמו ללא אישור הממונה על השכר, תוך הפרת הוראות חוק יסודות התקציב ולכן הם אינם כדין. במכתבו לנגיד קובע רכלבסקי, כי קביעה זו היא גם על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אלייקים רובינשטיין.

במכתבו, תוקף רכלבסקי את התנהגות בנק ישראל בפרשה במילים חריפות במיוחד, וקובע, בין היתר, כי "בקשת הבנק לאישור המענק לשנים 1997 – 1994 נדחתה על ידי הממונה על השכר, אך הבנק נמנע מליזום בירור משפטי של המחלוקת בעניין זה ועשה דין לעצמו והמשיך להנהיג את מענק ההתייעלות.

"אין צורך להכביר מילים", מוסיף רכלבסקי במכתבו, "על הרסנותה של גישה זו והפגיעה שהיא פוגעת בסדרי מינהל תקינים".

הוועד: להציל את כלכלת ישראל מהממונה

בתגובה, פנה היום ועד עובדי בנק ישראל לראש הממשלה, אריאל שרון, בקריאה: "להציל את כלכלת ישראל מידיו של הממונה על השכר". לדברי יו"ר הוועד הארצי של עובדי בנק ישראל, בני זנגלביץ', "הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, נוהג כפיל בחנות חרסינה ופועל ללא כל שיקול דעת ובניגוד להסכמים חתומים. הוא מוכן לערער את יציבות הכלכלה הישראלית בתקופה רגישה זו, רק כדי להיראות טוב בתקשורת".

לדברי זנגלביץ', "זהו המשך למאבק הפוליטי שבין משרד האוצר לנגיד והוא נעשה על גבם של העובדים, שעושים עבודה נאמנה. לאוצר יש עימות עם הנגיד ובמקום להתמודד איתו באופן ענייני, הוא בוחר לחסל חשבון עם העובדים. אין זה מקרה שהממונה על השכר בחר לפגוע בעובדי בנק ישראל, דווקא בעיתוי בו היחסים בין האוצר לנגיד מצויים בשפל".

עוד אמר, כי "המענק איננו מתנה, אלא תגמול על חיסכון של מיליוני שקלים בעלויות השכר בבנק. במקום לעודד התייעלות מהסוג הזה, הממונה על השכר דורס ברגל גסה את שלטון החוק בישראל ומפר הסכמי שכר שנחתמו כחוק. בכך הוא מעביר מסר מסוכן, שלפיו בישראל אין משקל להסכמים חתומים ולא ניתן להסתמך על התחייבויות כלכליות.

לטענת הוועד, בנק ישראל מעסיק את העובדים המקצועיים הטובים ביותר בתחומם. עובדים ברמה כזו ראויים גם לשכר ראוי, כמקובל בבנקים מרכזיים בעולם, אחרת יברחו לסקטור הפרטי.

הוועד: בדרך לעולם השלישי

לדברי זנגלביץ', במצב הכלכלי של היום, כשכל העולם מתבונן בכלכלה הישראלית בזכוכית מגדלת, המהלך של הממונה על השכר הוא צעד מטורף מבחינה כלכלית. הוא אולי ייראה טוב בתקשורת, אבל יהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי".

בעקבות החלטת הממונה על השכר, פנה ועד העובדים גם למזכיר חטיבת הבנקים וחברות הביטוח בהסתדרות, ציון שמע, בבקשה לנקוט בצעדים ארגוניים תקיפים כנגד ההחלטה.