העמק מותח פנים

יש חדש בנוף הישראלי - העמק הוא כבר לא חלום. אם כבר, הוא מולטימדיה. ראשית, החקלאות הוצאה מן הקונטרס הלאומי שקודש דורות רבים בעיקר בעמק אל בהירות רציונלית, וגם אם עדיין רובצים כלים בסככות הישנות, הרי בפרונט מככבים הצימרים, חוות הרכיבה, הפינות לליטוף בעלי חיים, המסעדות הביתיות, מרכז לצמחי מרפא, מחלבות הגבינה והספא. גידולים חקלאיים? תבלינים אורגניים, צמחי מרפא, כאלה. האשכוליות נושרות מן העצים בפרדס, בשלות וזהובות, אין קוטף.

אף אחד לא נבהל יותר מכך שהמשק הכפרי אימץ לו מושגי קיום חדשים ומציע באותם ביתנים ששימשו לולים וחממות פרחים, אמבטיות יופי של חלב עזים, עיסויים, סדנאות רייקי, חליטות תה וגלידות מחלב כבשים. בשפה כלכלית קוראים לזה שינויים ארגוניים והשוואת מיגוון השירותים ואיכותם לנעשה במרכז הארץ.

ועדיין, עמק יזרעאל והאזורים סביבו מציעים שפע של אטרקציות תיירותיות, הכוללות מוזיאונים, גנים לאומיים, אתרים ארכיאולוגיים, מסלולי טיול בטבע, חניונים ויערות. בתחום העמק פועלים 500 חדרי אירוח כפרי וכן מלון 'נוף תבור' במזרע. סך הכל: 1,900 מיטות - בבקעת בית-נטופה, שפרעם ואלונים ועד לנחל קישון. 15 קיבוצים, 14 מושבים, שבעה ישובים קהילתיים ושני ישובי מיעוטים. חלק גדול מהישובים הם מן הוותיקים, שהיוו סמל לחלוציות ולהתיישבות במדינה (נהלל, מרחביה). אבל במה שהיה בעבר ערש החקלאות והפך להיות אזור תעשייה, מסחר ותיירות, הוקמו גם ישובים קהילתיים שהווילות הצחות שלהם נראות לא פחות מפוארות מבתי סביון וכפר-שמריהו.