הדירות במרינה ישמשו לנופש ולא למגורים

ראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו, זועם על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר סופית כי דירות המרינה ישמשו להשכרה לנופש בלבד. לדבריו, פרויקט המרינה הפך ל"פיל לבן" שלא יגשים את הפוטנציאל שלו.

לכעסו של לנדאו, המשמש כיום כיו"ר חברת החשמל, יש שותפים נוספים: היזמים שבנו את הדירות במרינה. נציג החברות של האחים עופר שבנו במרינה דירות רבות ציין, כי הרצליה לא צריכה 1,000 דירות להשכרה. החברות מתכוונות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון בטענה שדיירים רבים רכשו דירות לפני שנים ולא ניתן יהיה ליישם את פסק הדין.

פרשת המרינה החלה בשנת 87', אז יזם לנדאו יחד עם מינהל מקרקעי ישראל הקמת מעגן סירות, כשסביבו מלונות, בתי עסק ודירות. הזוכה במכרז היתה חברת "מרכזי שליטה" בבעלות היזם מוטי זיסר.

עד מהרה הפכה המרינה לכר נרחב לתביעות משפטיות רבות. בתחילת שנות ה-90 הוגשה התביעה הראשונה נגד עיריית הרצליה על ידי המתכננים הימיים של המרינה, ירח שיינר ודוד כץ, שטענו כי עבודתם הופסקה לאחר שהתנגדו לשינויים טכניים בתוכנית המרינה. בתוך המשפט חויבה העירייה לשלם למתכננים מאות אלפי שקלים.

"פגיעה בשלטון החוק"

תחילת הפרשה הנוכחית בדצמבר 98', אז עתרה החברה להגנת הטבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה שהדירות אמורות לשמש לנופש ולא כדירות מגורים. העתירה הוגשה נגד שמונה חברות קבלניות, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהרצליה, הוועדה המחוזית והמועצה הארצית לתכנון ובנייה.

בדצמבר 99' קיבל נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, את עתירת החברה, ופסק כי המגורים במרינה אינם חוקיים והדירות ישמשו לנופש בלבד. החברות הקבלניות ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון בטענה שהעתירה של החברה להגנת הטבע הוגשה באיחור, לאחר שהחלה כבר בניית המרינה, והן יפסידו מיליוני שקלים.

ביולי 2000 החזיר בית המשפט העליון את העתירה לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש והתייחסות לטענת העיכוב. השופט גורן לא חזר בו מהחלטתו, והחברה להגנת הטבע זכתה בגדול, לאחר שהשופט דחה את טענות החברות הקבלניות. בהחלטתו ציין השופט: "הפגיעות בשלטון החוק ובחוף הים הן פגיעות בולטות וחמורות".

המרינה הפכה ל"פיל לבן"

לנדאו, הרואה במרינה פרי טיפוחיו, לא אהב את ההחלטה. השבוע מתח ביקורת נוקבת על ההחלטה השיפוטית ועל ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, שנלחמה במרינה עוד בהיותה חברת אופוזיציה כאשר לנדאו כיהן כראש עירייה.

לנדאו: "זו החלטה מוטעית. אילו היו אומרים ליזמים מראש שהם יוכלו להקים במתחם המרינה דירות נופש בלבד, המרינה לא היתה קיימת היום. גרמן עשתה מהמרינה 'פיל לבן' שלא יצליח להגשים את הפוטנציאל שלו. מדובר בתקופה כלכלית קשה, שבה אין סיכוי שמישהו ישכור דירה במרינה בדיוק כמו שהשכרת חדרים בבתי מלון מעטה. השופט גורן קבע קביעה שהציבור לא יוכל לעמוד בה".

אחד המפסידים במשפט הוא איש העסקים ההרצלייני, יולי עופר, ששותף במספר פרויקטים במרינה בהרצליה. בא כוחו, עו"ד נבות תל-צור, מסר כי בכוונת החברות של האחים עופר לערער על החלטתו של השופט גורן: "למיטב ידעתי, חברות הבנייה האחרות יערערו על פסק הדין שהתעלם מטענותינו. בפועל, לא ניתן יהיה ליישם את פסק הדין, ובכל מקרה בהרצליה לא צריכים 1,000 דירות להשכרה. אם בעלי המלונות בהרצליה היו ידועים שהדירות האלו ישמשו לנופש, הם היו מתנגדים ליוזמה, מאחר שיישומה ימוטט את עסקיהם".

גם דורון זייד, מנהל חברת "אלמוג תכלת" הנמצאת בבעלותו של איש העסקים אלי פפושדו, לא אוהב את ההחלטה: "אני רואה את פסק הדין בחומרה ואנחנו בוחנים כרגע מה תהיה תגובתנו. כשבנינו את הדירות, לא היתה כל מגבלה לגבי אופן השימוש בהן. איפה נשמע שבונים דירה של 250 מ"ר ומשכירים אותה? בית המשפט קבע, כי הדיירים שרכשו את הדירות עד למועד פסק הדין המקורי, פטורים מההחלטה. זו אפליה בינינו כחברה ובין הדיירים. בית המשפט קבע, כי הדיירים שרכשו את הדירות עד למועד פסק הדין המקורי, פטורים מההחלטה. זו אפליה. דירתם יכולה להמשיך לשמש כדירת מגורים. הם יעשו בדירה כפי שהם רוצים, ואנחנו לא. מדוע הוא מבדיל ביני ובינם? מה, יש להם דם כחול? כל דייר במרינה הוא לא פחות עשיר ממני. החברה להגנת הטבע השתהתה בהגשת העתירה, וככל שהזמן חלף, אבדו לנו מיליוני שקלים נוספים".

"האדם הקטן ניצח"

מי שלא שותפה לרגשות הכעס היא גרמן, שמחייכת כל הדרך ללשכת ראש העירייה. היא סימנה "וי" על אחד ממאבקיה הבולטים. גרמן לא רצתה לראות את המרינה משמשת בעלי ממון. לדבריה, דירות המרינה צריכות לשמש את כלל הציבור.

גרמן: "החלטת בית המשפט מהווה נצחון היסטורי לכל שוחרי איכות הסביבה. העירייה עמדה בנחישות על כך שחוף הים ומתחם המרינה הינם משאב טבעי שיש לשמרו למען הציבור. האדם הקטן ניצח במלחמתו מול בעלי ההון, וזה מצדיק את כל התסכולים והקשיים שהיו לי בתפקידי. משמעות פסק הדין היא, שאף יזם לא יכול על דעתו לקחת את חוף הים ולמכור אותו לעשירים. החוף צריך להיות פתוח לכל הציבור. פסק הדין מהווה גם תקדים חשוב למאבק בבנייה הצמודה לחופי הארץ. היזמים טענו במשפט שהעירייה שינתה את דעתה ביחס למרינה מאז שנכנסתי לתפקיד, אבל השופט גורן פסק כי הוועדה המקומית קבעה שהדירות היו מיועדות להשכרה מלכתחילה. עומדות נגדי שתי תביעות אישיות בנושא המרינה בסך 50 מיליון שקל במטרה להרתיע אותי כדי שאסוג מעמדתי, אבל אני לא מפחדת מאיומים".

חוגגת נוספת היא החברה להגנת הטבע שפתחה את המאבק. רכז חופים וים בחברה, ניר פפאי: "אנחנו מברכים על פסק הדין, הוא מחזק את טענותינו שהבנייה היתה מנוגדת לחוק. נעשתה פגיעה חמורה בשלטון החוק. אנחנו נמשיך וניאבק בחיבור בין הון, נדל"ן וחוף. המרינה בהרצליה שימשה תירוץ כדי לבנות דירות לעשירים".