נפטר מפיק ומפיץ הסרטים דוד שפירא

מפיץ הסרטים הישראלי דוד שפירא נפטר אמש בפתאומיות בבית החולים איכילוב בתל-אביב. הוא היה בן 68 במותו והותיר אחריו אשה, דליה, ובן, גיא.

שפירא הקים את חברת "סרטי שפירא" בשנת 1968 והתמחה בהבאתם לישראל של סרטי איכות עם דגש מיוחד על הקולנוע האירופאי. הוא הפיץ סרטים אך גם הפיק סרטים ישראליים שזכו להצלחה גדולה, בהם "דיזנגוף 99", "הרשלה", "יהיה טוב סלומוניקו" ו"כביש ללא מוצא". בעבר כיהן שפירא כנשיא מועצת הקולנוע, בה המשיך להיות חבר. כמו כן היה חבר מועצת המנהלים של בית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים.

יורם גלובוס, מפיק הקולנוע וחברו הקרוב של שפירא, מתקשה לעכל הבוקר את דבר פטירתו. "הוא היה איש גדול מהחיים", אומר גלובוס, "אני עדיין בהלם, דיברנו ביום חמישי ואפילו לא ידעתי שהוא אושפז. הוא היה איש צנוע ששמר את כל צרותיו לעצמו במקום לחלוק את הנטל עם אחרים. היינו חברים קרובים וגם עבדנו ביחד, הייתי המציג הראשי של הסרטים שלו בארץ ובעבר הרחוק הפקנו יחד את הסרט 'עליזה מזרחי'. זו היתה גם חברות וגם עבודה. הכרנו 40 שנה ומעולם לא הסתכסכנו. זו אבידה גדולה. הוא היה הראשון שהביא לישראל סרטי איכות והתמחה בהם. כל סרט היה בשבילו כמו הילד הפרטי שלו. הוא טיפל בסרטים, ליווה אותם, התלהב מהם והלהיב אחרים. בשבוע שעבר היינו אמורים לנסוע יחד לשוק הסרטים בלוס-אנג'לס, אבל החלטנו לא לנסוע בגלל המלחמה. אני לא מאמין שהוא איננו".

אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל-אביב, אמר הבוקר: "דוד שפירא הוא מסוג האנשים המעטים שאפשר להגדיר אותם כמענטש. הוא היה קודם כל בנאדם עם טוב-לב יוצא דופן, מוסר ומצפון מאוד גבוה. החברה שהקים היתה הראשונה שהביאה לישראל קולנוע איכות. הוא ודליה, אשתו, דבקו בנושא האיכות בקולנוע. היתה לו אישיות מיוחדת והוא תמיד נרתם ונתן כתף, גם לסינמטק כשהיינו במשבר. הוא תמיד נתן תחושה שאפשר לפנות אליו בכל דבר ושהוא תמיד יעמוד לצדך בלב שלם, באמת וביושר. היה לו חוש הומור יוצא מן הכלל והוא ידע גם לצחוק מעצמו. לא היה סרט אחד שהוא הביא לישראל ולא אמר עליו 'זה הסרט הכי טוב בעולם'".

אילנה שרון, מזכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע, אמרה הבוקר: "הוא היה מאושיות תעשיית הקולנוע הישראלית וממקימיה. הוא היה מצוין בכל הרמות - גם כאדם, גם כמפיץ וגם כיוצר. התרומה שלו לתעשייה המקומית עצומה, וכל המפיקים ומי שעבדו איתו מצאו אצלו עצה ובית. הוא מאוד יחסר".

איש יחסי הציבור שאולי בסקינד, שעבד עם שפירא, אמר הבוקר: "הוא היה איש שחולם קולנוע, ומה שהדהים אותי בכל פעם מחדש היה שלמרות כל הניסיון שלו, כל סרט שהוצאנו גרם לו להתרגשות גדולה - בין אם מדובר בסרטים גדולים כמו 'כנופיות ניו-יורק' או 'עלי' ואם בסרטים קטנים כמו 'אמלי' או 'מצב רוח לאהבה'. כששאלתי אותו איך יכול להיות שזה עדיין מרגש אותו הוא ענה: 'זו העבודה שלי'. הכל נעשה אצלו מתוך אהבה ואמונה בקולנוע, בסרטים, עם התלהבות שלא פגה. גם שיתוף הפעולה בינו לבין דליה אשתו והאופן שבו הוא הלך אחרי הטעם שלה והבחירות שלה בעיניים עצומות הקסים אותי. זו זכות גדולה לעבוד על סרטים איכותיים, שהם לא הדבר הבטוח, וזה מה שהוא עשה".

דוד שפירא יובל למנוחות מחר (רביעי) בבית העלמין בקרית שאול. הלוויתו תיערך בשעה 14:30.