מהפכה עירונית

תוכנית חדשה לאיחוד רשויות מקומיות מעוררת יצרים, חששות, כעס, מבוכה ותקוות בקרב ראשי ערים ואנשי ציבור מקומיים בכל הארץ. על-פי התוכנית, שתונח בקרוב על שולחן הממשלה החדשה, במקום 203 רשויות מקומיות יהיו בישראל רק 72 ערים ומועצות מקומיות. התוכנית המהפכנית אמורה לצמצם את הוצאות הממשלה בכשני מיליארד שקל בשנה.

כבר במבט ראשון נראה שיש כאן איחוד משלושה סוגים. רמת-גן וגבעתיים יהפכו, אולי, לעיר גדולה יותר, אבל לא ישתנה דבר באופי העירוני שלהן. כך גם האיחוד המתוכנן בין רמלה ולוד. זהו איחוד מינהלי, שישפיע בעיקר על המנגנונים העירוניים (ביטול כפילויות) ועל העסקנים המוניציפליים (יהיה רק ראש עיר אחד; יהיו פחות חברי מועצה; פחות משרות של ראשי אגפים וכד').

הסוג השני של איחוד הוא "בליעה" של יישובים קטנים על-ידי יישובים גדולים. ירושלים, למשל, שבה מתגוררים כיום 670 אלף תושבים, "תבלע" את מבשרת ציון, יישובי מטה-יהודה, הר-אדר וקריית יערים, שאוכלוסייתם מונה כ-30 אלף איש. שטחה המוניציפלי אמנם יגדל בהרבה, אבל השינוי לא ישפיע על אופיה.

האיחוד מהסוג השלישי הוא המעניין ביותר. הוא עתיד למשל, להפוך מחדש את תושבי עומר, מיתר ולהבים, שיצאו מבאר-שבע כדי לגור ביישובי וילות קטנים, לתושבי העיר הגדולה. תושבי סביון ונווה-מונוסון, שבהם כל בית עולה מיליונים, יהפכו לתושבי אונו, העיר שתאחד את אור-יהודה, יהוד, קריית-אונו, גני-תקווה, גני-יהודה, סביון ונווה-מונוסון.

לא רוצים לחיות בעיר

ברוב הערים והרשויות החזקות יותר נדהמו מהתוכנית שפורסמה אתמול (יום ד') והודיעו כי לא יאפשרו את הוצאתה לפועל. חלק מראשי הערים וחברי המועצות העירוניות טענו: "לא נסכים לירידת ערך הנכסים של תושבינו".

ראש עיריית רמת-השרון, למשל, כבר הודיע: "לא נסכים לתוכנית המוצעת ונילחם בה בכל האמצעים הציבוריים והמשפטיים העומדים לרשותנו".

תושב כפר-שמריהו אמר אתמול כי הוא מתחיל בהחתמת תושבים על עתירה לבג"ץ נגד האיחוד המתוכנן עם הרצליה ורמת-השרון: "לא יעלה על הדעת שמי שהשקיע ארבעה מיליון דולר בביתו, יאבד את מחצית הכסף שעליו עמל כל חייו, בגלל החלטה מטופשת של ראש הממשלה". גם תושבים מכפר-ורדים הביעו התנגדות לאיחוד המתוכנן עם מעלות-תרשיחא ומעיליא: "בחיים לא נסכים לאיחוד כזה", טענו תושבים זועמים.

"זו בשורת איוב", קובע תא"ל (במיל') יוסקה קסטל, ראש המועצה המקומית נווה-מונוסון. "מאז שקראתי את הידיעה בעיתון, יש לי מצב-רוח גרוע". קסטל עומד בראש יישוב עשיר המונה 3,000 תושבים, שלפי התוכנית יהפוך לשכונה קטנה בעיר גדולה, בת יותר מ-100 אלף תושבים. "אנחנו חיים ביישוב קהילתי קטן, וזה היתרון שלנו", הוא אומר. "יש פה קשר ישיר בין התושב לבין ראש המועצה. הדלת שלי פתוחה כל הזמן. כולם יכולים לבוא ולדבר איתי. איזה ייצוג יהיה לתושבים שלנו בעירייה החדשה? מי ישמור על האינטרסים שלהם?

"תושבי נווה-מונוסון השקיעו את מיטב כספם כדי לקנות בית בכפר ולא בעיר. ראש הממשלה רוצה לאנוס אותנו – כמו גם את תושבי כפר-שמריהו, סביון או עומר – לגור בעיר ולא בכפר. אנחנו בחרנו באורח חיים כפרי, וממשלה שאינה מבינה דבר בחיינו רוצה לפגוע באיכות החיים שלנו ולהפוך אותנו בעל כורחנו לעירונים".

גם ראש המועצה המקומית השכנה, סביון, אינו תומך בהצעה. "מבחינת התושבים זה אסון", הוא מצהיר. "תושבים מגיעים לסביון מכל קצווי העולם, בגלל האופי הכפרי המיוחד שלה. יהודים עשירים מאמריקה, מקנדה ומדרום-אפריקה בונים את ביתם דווקא כאן. לאן הם יבואו בעתיד? לשכונה של אור-יהודה? הצעד יגרום לכך שאנשים שאנחנו רוצים שיגיעו אלינו לא יעברו לאזור".

"בסביון מתגוררים 3,200 תושבים. זה יישוב שאינו מקבל שום מענק ממשרדי הממשלה. הבחירות כאן אישיות ולא מפלגתיות. אנחנו משלמים את המסים הנמוכים ביותר בארץ, ונותנים לתושבים את כל השירותים. אנחנו מטפלים אישית בכל תושב. טוב לנו.

"אם נתאחד, התושבים כאן ישלמו פי שתיים מסים, ויקבלו חצי מהשירות. התקציב שלנו, חמישה מיליון שקלים בשנה, לא יוכל לסתום אפילו חלק קטן מהגירעון הענק של יהוד או אור-יהודה. תושבי סביון רק יפסידו. אופי היישוב ישתנה ולא נרוויח דבר".

צעד חסכני, אבל בעייתי

ראש עיריית אור-יהודה השכנה, עו"ד יצחק בוכובזה, מביט על ההחלטה מן העבר השני של המתרס. כראש עירייה מוערך, בעל ותק של 25 שנה בתפקידו ורוב מוצק בקרב יותר מ- 30 אלף תושבי עירו – העיר הגדולה בין הערים המועמדות לאיחוד בבקעת אונו – הוא נושא את עיניו לתפקיד ראש העיר המאוחדת. "זה לא נכון שסביון אינה מקבלת מענקים מהמדינה", הוא אומר בזהירות. "ברגע שיש להם בית-ספר, הם מקבלים מענק ממשרד החינוך. אם הפקיעו או הקצו למענם שטחים לצורכי ציבור, גם אלה משאבים ציבוריים שניתנו להם. אז שלא יגידו שהם לא מקבלים שום דבר מהמדינה".

עו"ד בוכובזה מודע לבעייתיות של האיחוד המוצע. "באיחוד בין רמת-גן לגבעתיים אין בעיות גדולות. מי שיודע להיות ראש עיריית רמת-גן, יידע גם להיות ראש עיריית גבעתיים. אולם, ביישובים קטנים זה יחולל מהפכה של ממש. ברור שאיחוד כזה יחסוך משאבים, כפילויות ועלויות, אבל לתושבים תהיה בעיה להתרגל לזה.

"איחוד יעורר הרבה בעיות: האם יהיו אזורי רישום לבתי-הספר התיכוניים, או שלכל בית-ספר יהיה אופי שונה, והתלמידים יופנו לבית-הספר המתאים להם? אם ראש העיר יבוא מחלק א' של העיר המאוחדת, האם לא יהיו לו העדפות בהדגשי הפיתוח למקום שממנו צמח? ועוד"

תגובה זהירה

בלשכת ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, אומרים: "אנחנו מכירים את התוכניות הללו מזה שנים רבות, ולא נראה לנו שהדבר יבוצע בשנה שבה נערכות בחירות מוניציפליות". ראש עיריית רמת-גן הדגיש, בתגובה כתובה, כי העיר השכנה, גבעתיים, היא עיר גדולה, ועליה להישאר עיר בפני עצמה, כמו רמת-גן.

בלשכת ראש עיריית גבעתיים, אפי שטנצלר, לא שמחו להגיב. "לא הגיעה אלינו כל פנייה בכתב או בעל-פה בנושא זה", מסרו מלשכתו. "למיטב זכרוננו, עלתה פעם כוונה לאחד רשויות מקומיות המונות מתחת ל-10,000 תושבים עם רשויות גדולות יותר. גבעתיים מונה 50 אלף תושבים, ולכן התוכנית לא רלוונטית לגביה". ועוד נימוק לדחיית התוכנית מצד עיריית גבעתיים: "בכל רעיון הנוגע לאיכות החיים של כל-כך הרבה תושבים במדינת ישראל, מן הראוי לשאול גם לדעתם בנושא".

איכות חיים? תלוי למי

ומה אומרים על התוכנית בצפון ובדרום הארץ? "הרעיון לאחד את הקריות הוא רעיון טוב במקורו, שיכול להביא תנופה לאיזור", אומר יעקב פרץ, ראש עיריית קריית-אתא. "כעיר מאוחדת, בת 250 אלף תושבים, ההתייחסות של הגורמים הממשלתיים לאיזור תהיה גדולה יותר, מה שיביא לשיפור מערכות החינוך והתשתית ולהזרמת תקציבים גדולים יותר".

פרץ חושב כי לא די באיחוד שטחי הקריות עצמן. "התוכנית המוצעת כיום שגויה כיוון שהיא אינה כוללת את שטחי התעשייה שבאיזור מפרץ חיפה ואת קריית-חיים וקריית-שמואל, המהוות חלק אינטגרלי מהקריות, ואינה כוללת מנוף כלכלי בדמות איזור תעשייה ומסחר גדול, שיצדיק את קיום עיר הקריות. צריך שהאיזור התעשייתי והמסחרי ושטחי המגורים יהוו רצף טריטוריאלי".

לעומתו, חיים צורי, ראש עיריית קריית-מוצקין, לא מצדד בתוכנית. "אני מתנגד לאיחוד הקריות", הוא אומר. "אני חושב שלתושבים זה לא יהיה טוב. האינטימיות ואפשרויות הגישה הפתוחות לעירייה ולראש העיר לא יהיו אותו דבר. השירותים לאזרח ייפגעו. טוענים כי איחוד הקריות יביא לחיסכון, אבל מעולם לא הציגו בפנינו שום גרף כלכלי שיאשש את ההנחה הזו".

לשאלה אם תוקם עיר הקריות, את מי הוא רואה עצמו עומד בראשה, השיב צורי ללא היסוס: "אני רואה את עצמי ראש עיר של אותה עיר. אין לי שום מועמד אחר לתפקיד".

גם בדרום התגובות מעורבות. ראש עיריית באר-שבע, יעקב טרנר: "מדובר ברעיון חיובי. לא ייתכן שלכל יישוב פריפריה קטן יהיה מנגנון שלטוני, שעולה הרבה כסף. במקרה שלנו, אני יכול להבטיח לכל תושבי יישובי הלווין – עומר, להבים ומיתר – שהם יזכו לאיכות חיים טובה לא פחות מזו שיש להם היום".

ולעומתו פיני בדש, ראש המועצה המקומית עומר: "להכניס אותנו לגירעון של באר-שבע? בשום פנים ואופן לא. אנחנו רשות מקומית עם כמעט איזון תקציבי, ואני לא רוצה להכניס את התושבים למיטה החולה של באר-שבע".

בדש טוען כי התוכנית לאחוד הרשויות לא תצא לפועל. "כשבאו לשרון עם התוכנית הוא התלהב, אבל כשנתנו לו כדוגמה את היישוב מנחמיה, שם יש 250 משפחות, הוא נזעק, כי שם יושב איש ליכוד. אז נראה לי ששום דבר לא ייצא מהתוכנית הזאת". ואילו יצחק בוכובזה מאור-יהודה מעלה השערה מעניינת משלו: "ייתכן שכל הרעיון שפתאום הודלף לתקשורת הוא רק 'ספין' של ראש הממשלה שרון", הוא אומר. "ראשי רשויות מהליכוד מחו על כך שויתר על משרד הפנים, ופתאום הם מגלים מי כאן הבוס. שגם אם יש להם רוב בטוח בתוך היישוב שלהם, והם הרגישו עד עכשיו 'על הסוס' – ייתכן שהמשך קיום היישוב עצמו אינו בטוח".

בעד התוכנית

הפיזמונאי והמתרגם אהוד מנור, חתן פרס ישראל, מזוהה עם בנימינה. לאחרונה הוא חזר להתגורר בה אחרי שנים בעיר הגדולה. איך הוא רואה את איחוד בנימינה עם אור-עקיבא, פרדס-חנה, כרכור, גבעת עדה, קיסריה וזכרון-יעקב לעיר אחת גדולה?

"אני מרגיש קרבה לכל המקומות האלה. אני מרגיש בכולם בבית – וגם בג'סר א-זרקא הסמוכה. זהו נוף הילדות שלי. תמיד היו קשרים בין היישובים. תמיד היו מכרים, וקרובי-משפחה וחברים מבית-הספר, שהתגוררו ביישובים השכנים, וחיזורים של בנים מזכרון-יעקב אחרי בנות מבנימינה. למדנו ביחד בבתי-הספר האזוריים. בילינו ביחד. אני מרגיש שייך לכל היישובים באיזור.

"גם בשנים האחרונות, כשחזרתי לבנימינה, אני חי למעשה בכל האיזור. יש כאן מסעדות נהדרות. אנחנו אוכלים בזכרון-יעקב, בפרדס-חנה ובגבעת עדה. אני רואה סרטים בקניון "אורות" באור-עקיבא. יש תחושה שכל האיזור הוא חטיבה אחת.

"בעיניי זה לא סוף העולם אם יאחדו את כל היישובים האלה, בתנאי שכל רובע כזה ישמור על שמו וזהותו המיוחדת. ואם יש בכך תועלת תקציבית, כולנו נהנה מזה".

שם המשחק

בעקבות חשיפת התוכנית החלו כבר בבית-הספר לקופירייטינג "ACC" לחשוב על שמות אפשריים לערים החדשות. למשל: בת-חולון (לחולון, בת-ים ואזור), גבעת-גן (לגבעתיים ורמת-גן) או מעלות הוורדים (למעלות-תרשיחא, כפר-ורדים ומעיליא).

בהכנת הכתבה השתתפו: גד ליאור, ליאור אל-חי ורונן טל