הקו הווירטואלי של בזק
מישהו רשם קו טלפון וירטואלי בבזק על שמה של נ'. בזק שלחה התראות על אי תשלום החשבונות ולאחר בדיקה גילתה כי הלקוחה מעולם לא ביקשה את הקו. הלקוחה תבעה את בזק על 16,500 שקל אך נאלצה להסתפק ב-2,500 שקל בלבד
תעלולים של מחשב - סברה נ' כשהחלו להגיע לביתה דרישות לתשלום עבור דמי שימוש בקו טלפון שמספרו לא היה מוכר לה. היה ברור לה, ששולחים אליה בטעות את חשבונותיו של צרכן אחר, אבל מהר מאד היא למדה לדעת שעליה להתייחס ברצינות להודעות החיוב. ההתרעות על אי תשלום שבאו בעקבותיהן דרבנו את נ' לבדוק את פשר הדבר, וכשבדקה, גילתה שהיא אכן רשומה כבעלת הקו, שמעולם לא הזמינה ולא ביקשה. קו וירטואלי. קו טלפון שאיננו אלא תחנת ממסר, אליו מגיעות שיחות המופנות מיד למספר אחר.
לנ' לא היה מושג כלשהו מי רשם את הקו הווירטואלי על שמה ולאיזה צורך הוא הוזמן. כשנודע לה כי מישהו, שזהותו לא ידועה לה, עשה שימוש שלא בידיעתה בשמה, היא נתקפה בחרדה. החשש שמא מסתתר מאחורי הקו הווירטואלי אדם בעל כוונות פליליות, לא נתנה לה מנוח והדירה שינה מעיניה. הפחד אחז בה.
בבזק הסבירו לה, כי מי שרוצה להסתיר את זהותו מפני המתקשרים אליו מזמין מספר טלפון וירטואלי ומנהל באמצעותו את ענייניו. מי שמחייג למספר הטלפון הווירטואלי איננו יכול לדעת את זהותו של איש שיחו והשיחה מועברת מהקו הווירטואלי לטלפון סודי וחסוי, שבעליו אנונימי. הרוכשים של הקו הווירטואלי הם כאלה שמבקשים להסתיר את זהותם, כמו נערות ליווי או כאלה עוסקים בניהול שיחות ארוטיות.
נ' חששה ששמה הטוב נפגע או יפגע. בזק, שבדקה ומצאה כי נ' מעולם לא הזמינה קו וירטואלי, הגיעה למסקנה כי מישהו או מישהי, שזהותם איננה ידועה, עשה שימוש לרעה בפרטי זהותה של נ'.
הפרשה התגלגלה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. נ' ביקשה לחייב את בזק לשלם לה פיצויים בסך 16,500 שקל. בזק הגישה כתב הגנה וביקשה לדחות את התביעה. החברה אישרה, כי הקו הווירטואלי אכן נרשם על שמה של התובעת וכי נשלחו אליה חשבונות ודרישות לתשלום דמי השימוש בו, אבל טענה להגנתה כי הקו בוטל לאחר שהתובעת פנתה לחברה וכי לא נגרם לה נזק.
בזק טענה לפטור מאחריות
בזק הוסיפה וטענה, כי חוק הבזק פוטר אותה מאחריות לנזקים וכי הגנת החוק עומדת לה במקרה הזה. בדיון בבית המשפט הודתה נציגת החברה כי הייתה טעות מצידה וכי הלקח נלמד. בעבר, הסבירה נציגת בזק, היו שולחים בקשה באמצעות הפקס לפתיחת קו וירטואלי. נתקלנו בכמה מקרים כמו זה של התובעת והחלטנו לייעל. אנחנו מבקשים צילום של תעודת זהות ממי שמזמין קו טלפון. כשבדקנו, שוכנענו שלא מדובר בתובעת, הבנו שעשינו טעות וביטלנו את החשבונות.
כששאל השופט חג' יחיא מה על הנזק שנגרם לתובעת בזמן שהקו פעל והחשבונות נשלחו לביתה, השיבה נציגת הנתבעת, כי חוק הבזק מעניק חסינות לעובדי החברה ולכל הבאים מטעמה וקובע, כי הם פטורים מאחריות לנזקים ולא יישאו בנזקים שיגרמו. "ההגנה", טענה, "חלה על אספקת שירותי בזק ושירותים נילווים, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה".
השופט הסתייג מעמדתה של נציגת בזק. "נשאלת השאלה", אמר "האם החסינות שהוענקה על-ידי שר התקשורת על פי סעיף 4 לחוק חלה על המקרה שבפני. לעניות דעתי הסעיף הזה איננו מעניק חסינות במקרה הנידון. לא לכך התכוון המחוקק כאשר פטר את בזק מאחריות לנזק שנגרם על ידי עובדיה".
"על פי דברי הנתבעת", אמר השופט, "כל דכפין יכול לשלוח פקס לבזק וזו, ללא בדיקת זיהוי, היתה מספקת לו קו טלפון ושולחת חשבונות".
השופט קבע, כי בזק שרשמה על שם התובעת קו וירטואלי בלי לשאול אותה ובלי לוודא, כי היא אכן המזמינה האמיתית, נהגה בחוסר זהירות ולא ברמת הזהירות הנדרשת ממנה. "הנתבעת", ציין, "יודעת מהו קו וירטואלי ומה ייעודו ולמה מבקשים לרשום אותו. במקרה כזה, שאיננו מקרה רגיל של הזמנת קו טלפון לבית, נדרשת ללא ספק מידת זהירות ובדיקה קפדנית".
עוד אמר השופט, "הלהיטות של ספק שירות להפיץ את שירותו ולספק למספר הגדול ביותר של צרכנים, איננה צריכה להביא אותו למצב של שיווק גורף, שוטף ודורסני ואיננה פוטרת אותו מהחובה לוודא במקרה כזה מי עומד מאחורי ההזמנה. ייתכן כי בחברה תחרותית, כאשר ספקים שונים נאבקים על ליבו של הלקוח, הם מפתים אותו ומושכים אותו בקצה מעילו כדי שיבחר בשירות שלהם ולא שמים לב לדברים הקטנים. אבל דברים קטנים גורמים נזק לאנשים קטנים".
עם זאת קבע השופט, כי נ' הגזימה בדרישתה לפצות אותה ב- 16,500 שקל ובתיאור חששותיה מפני הפגיעה בשמה הטוב. בפסק הדין חויבה בזק לשלם לתובעת פיצויים בסך 2,500 שקל.
