בולגרי: משפחה ממש אוצר

מוצאה של משפחת בולגרי מהעיירה היוונית קאלאריטיס שהרי אפירוס שעל גבול יוון-אלבניה. שורשי המשפחה מגיעים עד לתקופת הממלכה הביזנטית, וכבר אז הם עסקו בצורפות כסף. דור אחר דור ייצרו בני המשפחה חרבות ונדנים לחרבות, חגורות, אבזמים, עגילים ומאוחר יותר גם חגורות לכדורי רובה.
מייסד חברת בולגרי באיטליה היה סוטיריוס בולגרי, בנם היחיד של ג'ורג'י בולגרי ואנני סטרוגיוס האלבנית. הוא נולד במארס 1857 בפרימיתיה תחת השלטון הטורקי העותומני. האב והבן נהגו לנדוד בין עיירות יוון ואלבניה כדי למכור את מוצרי הכסף שלהם, ולא אחת נשדדו מהם כל כספם וכליהם.
כאשר פרצה מלחמה בין רוסיה לטורקיה הם ברחו לאי קורפו ופתחו שם ב-1878 חנות קטנה לחפצי כסף. משם עבר סוטיריוס לנפולי שבדרום איטליה יחד עם שותף יווני. הם פתחו שם חנות קטנה, אך לאחר שנשדדו עברו - כשהם חסרי כול - לעיר הבירה רומא.
ב-1881 פתח סוטיריוס בולגרי את החנות הראשונה ברומא בירכתי חנות לממכר ספוגים. משהצליח למכור כמה מוצרי כסף ולחסוך מעט ממון רכש לעצמו ב-1884 חנות תכשיטים משלו בכתובת ויאה סיסטינה 85. בקיץ היה סוטיריוס אוסף את כלי הכסף ואת התכשיטים ונוסע איתם לסנט מוריץ שבאלפים השווייצריים, שכבר אז הייתה עיירת נופש פופולרית בקרב עשירי אירופה.
עם ההתבססות הכלכלית התחתן סוטיריוס עם אלנה בסיוס מקורפו, ולבני-הזוג נולדו ארבעה בנים ושלוש בנות, שלימים עתידים היו להשתלב בעסק המשפחתי.
הצלחת החנות הראשונה הביאה לפתיחת חנות נוספת - ברחוב הקניות היוקרתי של רומא ויאה קונדוטי 28. ב-1905 כבר היו למשפחה - נוסף על שתי החנויות ברומא - גם חנויות של זכיינים בסן-רמו, בנפולי, בבלג'יו ובסורנטו. במקביל המשיך סוטיריוס - ובהצלחה רבה - את מכירות הקיץ בסנט מוריץ. בהמשך פתח חנות נוספת ברומא - בוויאה קונדוטי - 10 והפעם קבע מעליה שלט באנגלית - Old Curiosity Shop כשם ספרו של צ'רלס דיקנס הנקרא (בעברית בית ממכר עתיקות). השלט נועד למשוך את התיירים הבריטים והאמריקנים שנהרו לבירת איטליה.
מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) שיתקה כמעט לחלוטין את עסקי המשפחה, אך לקראת 1920 שינה סוטיריוס את סגנון החנות בוויאה קונדוטי 10. הוא קבע מעליה שלט גדול, שעליו נכתב רק BVLGARI, ואילו חלון הראווה שוב לא הציג מכל הבא ליד, אלא רק תכשיטים מעודנים המיועדים לבעלי טעם יקר. את החנויות האחרות העביר סוטיריוס לבני משפחה אחרים.
בתקופה זו כבר הצטרפו לעסקים בניו של סוטיריוס - קוסטנטינו וג'יורג'יו - שניהם גבוהי קומה, יפי תואר, כחולי עיניים ואלגנטיים. השניים התמחו ברכישת עתיקות ונודעו כנושאים ונותנים ממולחים.
כשנפטר המייסד סוטיריוס ב-1934, החלו הבנים לנהל את העסקים. חנות הדגל בוויאה קונדוטי - הקיימת גם היום - עוצבה מחדש על-ידי מיטב האדריכלים של שנות ה-30 באיטליה: שפע של שיש יוקרתי, עמודים מעוטרים בסגנון מצרים העתיקה ושלט שלא השתנה מאז: BVLGARI. עיצוב החנות נחשב מאז 1934 למופת של הרמוניה ושל יופי ואף נכנס לאנציקלופדיה האיטלקית המפורסמת TRECCANI. בית-המלאכה נמצא באותו בניין במרתף מואר היטב והעסיק את מיטב האומנים בתחום הצורפות.

עוד יותר יוקרה

קוסטנטינו בולגרי החל לאסוף תכשיטים עתיקים - העשויים כסף, זהב ואבנים טובות - של מיטב צורפי
אירופה מכל התקופות. באמצעות האוסף שצבר הוא הפך החנות בוויאה קונדוטי למיני מוזיאון שבו חפצי אמנות מרהיבים: קערות ופמוטים, כדים וקנקנים, כלי הגשה ופסלים בצד טבעות עתיקות משובצות, רבידים, צמידים ועגילים וכן כלי קודש ופולחן, שמאחוריהם סיפורים היסטוריים.
בשנים שלאחר מכן ניהל האח ג'יורג'יו את העסקים, ואילו קוסטנטינו המשיך במסעות בעקבות העתיקות. החל משנות ה-30 השתתפו האחים בולגרי, שהיו בעלי דרכון-כבוד יווני, בכל ירידי התכשיטים בפאריז והפכו לפופולריים בקרב מלכים ומלכים לשעבר, מפורסמים ובעלי ממון, שחיו את החיים הטובים באתרי הנופש בדוביל, בוונציה, בריביירה הצרפתית והאיטלקית.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה נפסק כמעט לגמרי הסחר במוצרי מותרות. איטליה נכנסה למלחמה כבעלת-ברית של גרמניה הנאצית, וב-1941 נחקק חוק שאסר קנייה ומכירה של מתכות יקרות, של פנינים, של אבנים יקרות ושל עבודות צורפות. מותר היה ליצור רק טבעות נישואין במשקל 5 גרמים - בתנאי שהלקוחות הביאו עימם את המתכת היקרה להתכה... במהלך מלחמת העולם השנייה סייעו האחים בולגרי לקהילה היהודית ברומא ובהמשך לחיילים האמריקנים, שכבשו לרומא בשלהי המלחמה. עבור פועלם ונדיבותם זכו למדליה ולציון לשבח מצבא ארה"ב.

הדור השלישי

בניהם ובנותיהם של שני האחים בולגרי נכנסו לעסקי המשפחה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. אנה בולגרי עזרה לאביה קוסטנטינו בחיפושיו אחרי העתיקות והפכה בהמשך למעצבת התכשיטים של בולגרי וליורשת של אביה. שלושת בניו של ג'יורג'יו - פאולו, ג'יאני וניקולה - חילקו ביניהם תפקידים החל מ-1966, ובשנות ה-80 הצטרף אליהם האחיין (בנה של ליה בולגרי) פרנצ'סקו טראפני, שהוא כיום יו"ר החברה.
פרנצ'סקו טראפני, היור מאז 1984, חיזק את כל החטיבות מוצרי בולגרי: בשמים, ארנקים, שעונים, משקפיים, כלי שולחן, חגורות, מוצרי קוסמטיקה וטיפוח. טראפני אף מכר בבורסה 36% ממניות החברה.
שאר המניות נשארו ברשות המשפחה. החברה פתחה חנויות בערי העולם, אירחה מפורסמים והשקיעה כסף
רב בקמפיינים פירסומיים וביחסי ציבור - כפי שעשו גם מתחרותיה: קארטייה, ואן קליף אנד ארפלס, טיפאני'ס ודומיהן.

מהו סגנון בולגרי?

החל משנות ה-20 של המאה הקודמת החלו לייצר בבולגרי שעוני יד, שהיו אז מוצר חדש, יחסית, ושנולד בשל כצורך של הטייסים הראשונים בשעון נוח יותר לשימוש מאשר שעוני הכיס המסורתיים. שעוני בולגרי בסגנון אר-דקו, המשובצים יהלומים ואבני אודם וברקת, הם מלאכת מחשבת של אמנות התקופה. ב-1978 התחיל להופיע בשעון הגברים הקלאסי של בולגרי הלוגו של החברה, כשהוא חרוט במסגרת הזהב המעוגלת. שעוני היד הקלאסיים לגברים של בולגרי נחשבים גם היום לסמל מעמד יוקרתי.
שנות ה-60 של המאה הקודמת העלו את בולגרי על המפה העולמית, כאשר החל לשבץ מטבעות עתיקים אמיתיים מתוך אוסף בולגרי כאלמנט בעיצוב של עדיי צוואר. השיבוץ הזה הפך לאופנה, שסחפה אחריה אינסוף חיקויים. שיבוץ מטבעות עתיקים בסגנון בולגרי התפשט לחפצי נוי, שיוצרו בבולגרי החל משנות ה-70: אביזרים לשולחן המשרד, קופסאות שונות, טבעות לגברים ולנשים, חפתי שרוול ועגילים.
סגנון בולגרי, שהחל כבר בשנות ה-30 והתפתח בעיקר בשנות ה-50 וה-60, מתאפיין בסגנון רב-צבעוני בשיבוץ אבנים מסוגים ומצבעים שונים בתכשיטים. תכשיטני בולגרי הציעו שילובים נועזים לזמנם של אבנים צבעוניות (ספירים, אזמרגדים ואבני אודם בגוונים שונים) על תכשיט אחד, משולבים ביהלומים תוך שימת דגש על סימטריה ועל עושר צבעוני. מעשור לעשור הפכו התכשיטים לעשירים יותר בסוגי האבנים, ונוספו להם גם פנינים, אבנים בגדלים שונים ובדרגות שונות של שקיפות ושל עמימות. בשנות ה-80 הפכו הרבידים הצבעוניים למסוגננים ולגיאומטריים יותר ועם מגוון גדול יותר של אבנים צבעוניות.
באותה עת החלו גם לעצב מחדש את חנויות בולגרי. כל חנות קיבלה את סגנון התרבות המקומית - עם שילוב של וריאציה ארכיטקטונית המושאלת מעולם תכשיטים של החברה. בין החנויות הבולטות: בטוקיו, בג'דה ובמנהטן. החנות בפאריז היא בעלת חזית של אר-דקו (כמו הכניסות למטרו מתחילת המאה ב-20 משולבת בדלתות ובקירות זכוכית גיאומטרית בצבע ענבר. החנות בלאס-וגאס עוצבה בהשראתן של חזיתות המקדשים בלוקסור - עם חלוקה גיאומטרית מסוגננת בצבעי חום, זהב וירקרק.

רשימת הלקוחות

כל המי ומי בעשירי העולם, ובהם: סופיה לורן, ליז טייילור, הנסיכה סופיה מיוון (היום מלכת ספרד), נסיכות דנמרק ומונקו, אודרי הפבורן, קירק דוגלס, הנסיכה אלכסנדרה מקנט, המלך קרלוס מספרד, המלכה סיקיריט מתאילנד, הנסיכה אן מבריטניה, איזבלה רוסליני, אימן, שרון סטון, קלאודיה שיפר, קתרין זיטה ג'ונס, קיית מוס, מדונה, סטינג, ואן קילמר, רידלי סקוט, ניקול קידמן.

ספרים על בולגרי

ביוגרפיה על חייו של ג'יורג'יו בולגרי: חבית של יהלומים מאת צ'רלס מנפרד ניוטון יצאה לאור ב-1980. ג'יורג'יו ידוע בפתגם שנהג להשמיע: ככל שיהיו לך יותר ילדים וכסף - לעולם לא יהיה לך דימהם.
אנה בולגרי היא מחברת הספר מחקר על כלי כסף איטלקיים, שיצא לאור ב-1987. רומן בשם הקשר הבולגרי מאת הסופרת הבריטית פיי ואלדון יצא לאור ב-2001. הגיבור הראשי של הרומן הוא רביד צוואר מפואר משובץ ביהלומים מבית בולגרי המעורר את קנאת הנפשות הפועלות. פיי ואלדון, מחברת רבי-מכר בסגנון טלנובלה לעשירים, קיבלה מחברת בולגרי סכום כסף לא ידוע כדי לשבץ ברומן המתוקשר תכשיט של בולגרי, שכולם מנסים להשיגו בכל דרך.

עוד כמה דברים

ב-1999 נחתם חוזה בין אליטליה לבין בולגרי, שהפך חלק ממטוסי אליטליה (אלה שטסו לארצות-הברית, לאוסטרליה, לדרום-אפריקה ולמזרח הרחוק) לפרסומת טסה של שעון בולגרי מדגם אלומיניום. על מטוסי 747 צויר דגם ענקי של השעון עם כתובת BVLGARI לכל אורך המטוס, שגם נצבע בצבעי השעון: לבן, תכלת, אפור ואפור-כסף.
הנה כמה דוגמאות למתנות שאפשר לקנות בחנויות בולגרי: גליל כסף לאחסון כדורי טניס יחד עם הכדורים הנושאים את הלוגו של החברה; תיקי ערב דמויי צדפה גדולה, עשויים זהב עם אבזם פתיחה מאבן אודם; סכום כסף; גביעי כסף, שעון לשולחן משרדי הבנוי כקופסה עם לוח ספרות עגול משובץ אבנים צבעוניות דמויות לבנים או אבני צדף או לוחות זהב בהשראת ארכיטקטורה מתקופת הרנסנס; ארנקים, בשמים לגברים ולנשים, מוצרי טיפוח; כוסות למים וגביעי יין.