החיים על-פי שווילי

בימים אלה עסוק גבי אברמשווילי עד מעל לראש, בסגירת הפרטים הקטנים לקראת הכנס העולמי בפטרוגד, רוסיה, בו ישתתפו כ-1,500 יוצאי גרוזיה. נשיא גרוזיה יהיה שם ונשיא רוסיה, שגרירים מכל העולם, מכובדים ועשירים, ואברמשווילי, חבר קונגרס יהדות גרוזיה העולמית, הנמנה על המארגנים.
בנימת דיבורו אין נוסטלגיה מתפרצת לארץ שבה נולד, אבל בהחלט ניכרת האהבה שהוא רוחש למקום שעזב לפני 31 שנים. גבי אברמשווילי, איש ציבור רמלאי וממנהיגי העדה הגרוזינית בארץ, משרטט את גרוזיה של נוף ילדותו כממלכה.
"לא מזמן לקחתי את הילדים שלי לטיול שורשים והם התלהבו מאד מהארץ היפה הזו. לפני ארבע שנים יצאתי במשלחת לגרוזיה עם הנשיא קצב, שאז היה סגן ראש הממשלה. ביקרנו בטיבליסי, גורי, קוטאיסי וקולאש. חגגנו שם 2,600 שנה ליהדות גרוזיה עם היהודים שעוד נותרו בה. לפי התפיסה שלהם, הם צאצאי עשרת השבטים. הנשיא, אדוארד שוורנדזה, אירח את המשלחת ועשה לנו הרבה כבוד. במשך שלושת הימים ששהינו בבירה בטביליסי, נסגרו הכבישים".
למה צריך לשמור על בידול העדה? הרי כולנו ישראלים.
"כי זה נותן גיבוש. לפני שנתיים הגיעה לכאן להקת הפולקלור הגרוזינית 'סוחישווילי', על 150 אנשיה, לסיבוב הופעות. הזמנתי את חברי הלהקה לרמלה, לארוחת ערב ולהופעה בפני הקהילה הגרוזינית בארץ. מפגשים מהסוג הזה הם תמיד חוויה לעדה. זאת התרגשות גדולה".
מה תגיד על הסטיגמה שנוצרה כאן על הגרוזינים?
"הגרוזינים התקבלו יפה מאד אצל החברה הישראלית. אנחנו בקשר נהדר עם חברים ושכנים ויש כבוד הדדי. לא אומרים 'אתה גרוזיני' או 'אתה אשכנזי', כולנו אותו הדבר. משל, לא מזמן הייתי בחתונה של בחור גרוזיני שהתחתן עם מרוקאית. זה מאד יפה בעיניי".
יש מאפיינים מיוחדים לעדה?
"גיבוש וחברות טובה. אם מישהו צריך עזרה, כל העדה מתגייסת לעזרתו כמו צו 8".

גרוזיה - תחנת מעבר

אברמשווילי (51), נשוי לדבורה, הוא אב לשלושה וסב לשלושה. הוא נולד בעיירה קולאשי, המרוחקת כ-250 ק"מ מן הבירה טיביליסי. בעיירה היו אז כ- 5,000 תושבים, מרביתם יהודים, שעלו לארץ בשנות ה-70. "זו היתה עיירה לתפארת", הוא מספר. "מאד פופולרית, למרות שהיתה כל כך קטנה. נופים נהדרים, אקלים נפלא ויחס מצוין מצד השלטונות. נתנו לנו לחיות על פי תפיסת 'תן וקח'. אני זוכר ביקור של יגאל אלון במקום, בשנות ה- 60, כהייתי ילד והשלטון המרכזי היה קומוניסטי".
חיי הקהילה היהודית, היו שמרניים באופיים ("הגברים עבדו, הנשים נשארו בבית") ומסורתיים מאוד בתפיסתה ("חגים זה חגים ושבת זה שבת"). בעיירה קולאשי פעלו, כך משחזר אברמשווילי, כ- 10 בתי כנסת גדולים. ילדי העיירה היהודים נהגו ללמוד בבית ספר כללי ולבלות את שעות אחר הצהריים בלימודי תורה ויהדות ב'חדר'. יהודי קולאשי, בדומה לרוב יהודי גרוזיה, עסקו במסחר, בין היתר מסחר בזהב, יהלומים ובדים, וראו ברכה בעמלם.
אברמשווילי סיים בקולאשי את לימודי בית הספר היסודי והתיכון ועבר לעיר בטומי, השוכנת לחוף הים השחור, כדי ללמוד בטכניון המקומי לימודי הנדסה. בשנת 71', לאחר שתי שנות לימוד, קיפל את המחברות, תלה את הספרים ועלה לארץ עם הוריו, שני אחיו והמשפחה המורחבת. "מניעי העלייה היו ציוניים ומסורתיים", הוא מסביר. "היה ברור כל הזמן שגרוזיה היא רק תחנת מעבר". משפחת אברמשווילי הגיעה לשהות קצרה בלוד, משם עברה לרמלה ומאז הם שם.
אגב, העלייה המסיבית מגרוזיה לישראל התרחשה בראשית שנות ה-70. כיום נותרו בה כ-6,000 יהודים, מרביתם מתגוררים בבירה טיביליסי.
חוויתם משבר עלייה?
"לא היה משבר עלייה ולא זכור לי משהו מהסוג הזה. הרגשתי ישראלי לגמרי. המשבר האישי שחוויתי היה מלחמת יום הכיפורים. אז עוד לא הכרנו מספיק את המציאות הישראלית".

שלושה-ארבעה מנדטים בכנסת ישראל

מיום עליתו התקבל אברמשווילי לעבודה ברשות שדות התעופה (היום הוא משמש כמבקר ועד הרשות), והשתלב במרץ רב בעבודה ציבורית. בעזרת ראש העירייה דאז, אהרון אבוחצירה, ובסיוע של כ-2,500 יוצאי העדה שמתגוררים בעיר, הקים ברמלה את בית הכנסת הראשון ליוצאי גרוזיה. כיום הוא מכהן כיו"ר העדה הגרוזינית באיזור השפלה, מקבל גיבוי גדול משני סגניו, יוסף בוטראשווילי ושבתאי בטשווילי, (שאת שמותיהם הוא חייב להזכיר) ומתפקד כחבר קונגרס יהדות גרוזיה העולמית.
אנשי העדה, הפזורים במרכזים שונים בעולם, מקפידים לשמור על קשר בהתכנסויות קבועות. "בעיר ניו יורק מתגוררות כ-800 משפחות. בווינה, אוסטריה חיים כ-2,500 יוצאי גרוזיה, אבל הקבוצה הגדולה ביותר חיה בישראל ומונה כמעט 90 אלף יוצאי המדינה, כ- 8,000 מהם ברמלה ולוד. עניין של שלושה-ארבעה מנדטים בכנסת", צוחק אברמשווילי, שבין שלל תפקידיו הוא משמש גם כחבר ליכוד, חבר הנהלת המתנ"ס הערבי בעיר ("יש בינינו דו קיום טוב. אם הם צריכים עזרה, כולנו עוזרים"), ספונסר לקבוצות כדורגל וכדורסל מקומיות וגם יועצו של הנשיא קצב לענייני גרוזיה. והיד עוד נטויה.
מה בדיוק עושה יועץ הנשיא לענייני גרוזיה?
"אני יושב עם הנשיא ודן איתו בענייני העדה. אנחנו מזמינים אותו לכנסים שלנו, הוא מכבד אותנו בנוכחותו. אני נמצא בקשר הדוק עם שגריר גרוזיה בארץ, רזו צ'צ'לזה, שהוא פרופסור לפיזיקה. אנחנו חברים טובים מילדות. למדנו באותו מחזור, באותה כיתה ובאותה עיר. מערכת היחסים בינינו היא כמו של משפחה ולארועי העדה אנחנו מזמינים אותו. הוא תמיד מגיע".
אתה פוליטיקאי?
"לא יודע. אני אדם צנוע. לאורך השנים קיבלתי כל מיני הצעות, בין היתר גם לרוץ לכנסת, או להיות קונסול בגרוזיה. אני מעדיף להישאר ענו. אני כולי בשביל העדה והמשפחה והעיר שלי. מתוך הרצון לעזור לעיר ולתושביה, אני מתכוון לרוץ למועצת העיר בבחירות המוניציפליות הקרובות".

חינגאלי וחנצ'פורי

הקהילה הגרוזינית בישראל מקפידה על שימור המסורת מבית וניחוחות הקווקז. בבית אברמשווילי טורחים לבשל את הגולש הגרוזיני, את ה'חינגאלי' (ממולאים), לאפות את החנצ'פורי (בורקס) ולייצר גבינות (או להביא אותן מהמולדת הישנה), "אבל", צוחק אברמשווילי, "הגרוזינים אוהבים מתוק. אנחנו אוכלים המון עוגות, בעיקר 'בורבושאלה' ו'בחלאווה' עם המון שקדים ואגוזים. כל בית גרוזיני הוא קונדיטוריה, אנחנו אנשים מתוקים".
ברמלה פועלת כבר למעלה מ- 30 שנה, להקת ריקוד ייצוגית שהרפרטואר שלה בנוי מפולקלור גרוזיני טהור. הלהקה מופיעה באירועים מקומיים וארציים, ועל הקמתה ופעילותה אמון אברמשווילי.
"היה חשוב להקים את הלהקה כדי לשמר את המסורת ואת ההתרבות הגרוזינית", הוא אומר. הלהקה מונה 40 רקדנים צעירים, רובם בנים ליוצאי גרוזיה. את תלבושת ההופעה המיוחדת שלהם ('צ'וחה אחלוחי') מביאים, כמובן, מגרוזיה.
בנוסף על הקמת הלהקה היצוגית, היה אברמשווילי הרוח החייה מאחורי הקמתה של קבוצת הכדורגל 'עלייה'.
ראשיתה של קבוצת הכדורגל בשנות ה-70 ושחקניה, על טהרת המולדת. עם השנים התווספו אליה אלמנטים עדתיים נוספים. "אני הספונסר של הקבוצה", אומר אברמשווילי. "ההוצאות נמוכות כי אין לנו כוכבים, ואנחנו משחקים בליגת השכונות ובליגות נמוכות". ישראל מיכלשווילי, שלום בבאשווילי ומשה מושיאשווילי, מנהלים את הקבוצה, שלושתם שחקני עבר של בית"ר רמלה. קפטן הקבוצה הוא דוד חכיאשווילי, שחקן בית"ר רמלה, ואחד משחקניה הבולטים הוא אלי בביאשווילי, שמשחק גם הוא בבית"ר רמלה.
"כולם ילדים טובים", אומר אברמשווילי. וכולם, כך נראה, נושאים בשמם את הסיומת 'שווילי', שפירושו בגרוזינית הוא 'בן'. "בימי שישי, אחרי המשחק, אנחנו הולכים עם השחקנים והוריהם לבית הכנסת הגרוזיני, אוכלים ביחד ארוחת ערב ומבלים כמו משפחה".
ואם זה לא מספיק, אז אברמשווילי אחראי גם על קבוצת הכדורסל הנושאת אף היא את השם 'עלייה', ונוסדה אף היא בראשית שנות ה- 70 ברמלה. אולם הבית של הקבוצה הוא בהיכל הספורט של רמלה, באדיבות ראש העיר. "זהו כדורסל חובבני לגמרי", מסביר אברמשווילי. "אבל יש משחק וספורט, וזה מה שחשוב".
למה אתם צריכים קבוצת כדורגל גרוזינית?
"למה לא? לבוכרים יש קבוצת כדורגל, לרוסים גם. זאת בסך הכל אמירת חברית, אין בזה שום אינטרס אישי".

אנשים טובים

לפני חמש שנים נבנה בית כנסת גרוזיני נוסף ברמלה. הקודם קטן היה מלהכיל את כל יוצאי העדה. "בבית הכנסת החדש 600 מושבים, בסופי שבוע נוכחים בתפילה כ- 500 אנשים ובאמצע שבוע נערכים בו שיעורי תורה לנשים", אומר אברמשווילי.
העירייה עזרה במימון?
"לא. אנחנו אוספים כסף מתורמים שלנו. יוצאי העדה מימנו. אף שקל לא הבאנו מבחוץ, וגם לא היה צריך. זאת עדה של סוחרים, וברוך השם, יש כסף".
למה כל כך חשוב לך לשמור על הצביון של העדה?
"זאת שאלה מאד קשה. אני חושב שאנחנו צריכים לשמר את השורשים, את המסורת. בפסח הקרוב אני אקיים מפגש של בני המחזור שלי מבית הספר בקולאשי. אנחנו מנסים לשמור על קשר חברי ועדתי. אסור שאדם ישכח מאין בא".
על הסרט 'חתונה מאוחרת', שגרף פרסים בארץ ובעולם, יש לו ביקורת לא קלה. "אני לא נגד הסרט ולא נגד הבמאי, אבל אני בהחלט נגד הבוטות של סצינות הסקס. זה לא מקובל אצלנו והרבה אנשים נפגעו מהרושם שנוצר. לדעתם, הסרט פגע בדימוי העצמי של העדה.
"לכל עדה יש את העבר ההיסטורי-מסורתי שלה, אבל היום אין כזה דבר, אף אחד לא מכריח ולא מכתיב עם מי להתחתן".
אפרים גור, הח"כ (לשעבר) הגרוזיני הראשון, העדיף לקרוא למולדתו 'גורגיה'.
"אני אומר שגרוזיה היא גרוזיה. ככה קוראים לה בכל העולם ולא צריך להחליף. גם את שם המשפחה שלי לא החלפתי. אין מה להתבייש. הגרוזינים הם אנשים טובים".

אמנים במטוס הנשיא

אירועי פסטיבל האביב הבינלאומי ראשון לציון (27.3-5.4), שיתקיימו בהיכל התרבות שבעיר, יעמדו בסימן התרבות הגרוזינית העשירה. בשיאם של המופעים תעמוד הופעתם של אמני בית האופרה על שם פליאשווילי, בית האופרה הממלכתי של טיביליסי הבירה.
לפסטיבל האביב יגיעו למעלה מ- 150 אמנים גרוזיניים, בהם כחמישה עשר סולנים מבית האופרה, מקהלת האופרה, תזמורת האופרה ולהקת הבאלט שלה. נבחרת ענק זו, שתגיע לארץ במטוסו של הנשיא שוורנדזה, תעלה בפסטיבל שתי הפקות ייחודיות: הצגת האופרה 'קטו וקוטה', של המלחין הגרוזיני ויקטור דולידזה, וקונצרט גאלה חגיגי בהפקת אמני בית האופרה מטיביליסי, בו יועלו קטעים מאופרות שונות ויצירות באלט ידועות. למקום של כבוד תזכה המוזיקה האופראית הנפלאה של זכריה פליאשווילי, המלחין הלאומי ומי שייסד את האסכולה האופראית של גרוזיה.
עוד יגיע לפסטיבל 'תיאטרון האצבעות' מבטומי, שהוא תופעה אמנותית ייחודית, שחקני התיאטרון משתמשים באצבעות ידיהם בלבד לביצוע ההצגה.