תרדו מצחי הנגבי

אריאל שרון מינה את צחי הנגבי לשר לביטחון פנים ומיד קפצו כל העותרים הסדרתיים לבג"ץ במגמה לעצור את המינוי. וכל כך למה? מפני שהנגבי נחקר במשטרה בפרשת עמותת "דרך צלחה" והמשטרה המליצה להעמידו לדין. "לתת לחתול לשמור על השמנת", קרא לזה מרדכי גילת בעמודים אלה. שיא ה-תסלחו לי-חוצפה שייכת ללא ספק ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שדחה את המלצות המשטרה, לא העמיד את הנגבי לדין, ועכשיו הוא מגלגל עיניים לשמים ומבקש משרון לבטל את המינוי. יד ימין מזכה, יד שמאל מרשיעה. יפה עשה שרון כשדחה את דרישתו המתחסדת.

נכון שהנגבי הסתכסך פה ושם עם החוק, מאז ימיו כסטודנט, דרך פינוי ימית, דרך עדותו שהוגדרה כלא לגמרי אמת על-ידי בית המשפט, ועד בראון-חברון ו"דרך צלחה", אבל הוא מעולם לא הועמד לדין ובוודאי שמעולם לא הורשע, ואין כל בסיס לתביעה להרחיקו מהמשרד לביטחון פנים רק בשל הקבס שעולה מקיבתם של אנשים הגונים לנוכח מינויו. ובכלל, מה נטפלים להנגבי בשעה שהממשלה הזאת זרועה בנחקרים בעבר ובהווה; בשני שרים אחרים שהמשטרה המליצה להעמיד לדין; בשר שממש הורשע בבית המשפט; בעוד שר שבית המשפט קבע שלא דיבר אמת; ובסתם כל מיני חתולים ששמנת זה כסף קטן בשבילם.

נכון גם שהמינוי הציב את הנגבי כממונה על חוקריו לשעבר ועל קידומם, מה שלא היה קורה אילו מונה לשר לאיכות הסביבה, למשל. אבל לא רק המשטרה, גם פרקליטת המדינה המליצה להעמיד לדין את בנימין נתניהו בפרשת עמדי והמתנות. רובינשטיין, בשבתו כמושיע השועים, סירב לעשות זאת. לא שמעתי על בג"ץ נגד מינויו לממונה על הקופה הציבורית של מי שנחשד בקבלת מתנות שלא כדין.

המשטרה המליצה גם להעמיד לדין את אהוד אולמרט בפרשת האי היווני. אז איפה הבג"ץ נגד מינויו לשר המסחר והתעשייה, שבמעמדו החדש יוכל בוודאי – אם יחפוץ בכך – לסייע לידידו איש העסקים דוד אפל בעוד כמה עסקות מניבות? מדוע חושדים שהנגבי ינצל את מעמדו במשרד לביטחון פנים, ובאולמרט לא חושדים שיעשה זאת בתמ"ס? ומה שלום כבוד השר אביגדור ליברמן? הוא לא נחשד ולא הומלץ, אלא ממש הורשע לאחר שהודה בתקיפת ילד בן 12, בגרימת חבלה ובאיומים עליו. אז נכון שבמסגרת תפקידו הוא לא יהיה אחראי על אכיפת המשמעת בגני הילדים, אבל חסרה לנו אלימות בכבישים?

ומה בעניין השר אפי איתם, שקידומו בצה"ל עוכב בשל סטירות שחילק לפלסטינים? הבמאי יריב הורוביץ צילם סרט דוקומנטרי על הנזקים הנפשיים שנגרמו למי שהיו חיילים באינתיפאדה הקודמת. כמה דקות ממנו הוקרנו בערוץ 2. אחד החיילים הפגועים מספר שם: "יום אחד התחשק למח"ט שלנו, אפי איתם, להיכנס בהם. אז נכנסנו לבתים ולקחנו טלוויזיות, מערכות סטריאו, זרקנו הכול החוצה, הרסנו את זה, שרפנו את זה...". אבל למה להרחיק? בראיון ל"הארץ" פרש איתם את חזונו: מדינה יהודית בכל מערב הירדן. ולאיש הזה נותנים להיות שר הבינוי והשיכון. זה לא חתול ושמנת, זה בריון עם גפרורים שיושב בתוך חבית אבק שריפה.

ועוד לא דיברנו על ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, שלא רק שוועדת חקירה ממלכתית פסלה אותו מלכהן כשר ביטחון, אלא שבית המשפט קבע כי "ראש הממשלה בגין ידע ששרון לא נהג עמו ביושר", כשדחה את תביעת הדיבה של שרון נגד "הארץ". בימים אלה מעורב שמו של אותו שרון עצמו בלא פחות משלוש חקירות משטרה.

אז תרדו במחילה מצחי הנגבי. הוא איננו הגרוע ובוודאי לא הבכיר שברשימת המפוקפקים. הוא רק מטרה קלה. אמרה שחוקה אומרת שכל עם מקבל את הממשלה שלה הוא ראוי. על יסוד בדיחה ישנה אפשר לשאול: מה ההבדל בין מדינת ישראל לבין בית סוהר? והתשובה: בבית סוהר לפחות ההנהלה חפה מפשע.