מיתון והעיר הגדולה

הכותרת בעמודו הראשון של "ניו-יורק טיימס", לפני כעשרה ימים, אמרה למעשה הכל: "הכלכלה באמריקה במצב קשה, אבל בניו-יורק המצב נורא".

"זה החל לאחר התפוצצות הבועה של הבורסה בשנת 2000, אבל אחרי הפיגועים של ה-11 בספטמבר 2001 המצב בהחלט הפך לרע", סיפר לעיתון מייקל אמודאו, המבצע הראשי של המכירות הפומביות של עסקים כושלים, מסעדות ובתי קפה שפשטו את הרגל או נסגרו בניו-יורק.

הקפיטריה נסגרה

בזמן האחרון יש למיסטר אמודאו עבודה בשפע. רק יומיים לפני שנערך הראיון עמו מכר ציוד של קפיטריה, ששירתה פעם את אנשי החברה שהחזיקה קומה שלמה בגורד שחקים בדרום מנהטן. עכשיו נשארו במקום רק 75 אנשים. יתר עובדי החברה עזבו את מנהטן לשיקגו. "המיתון פוגע בכל עסקי המזון", אומר אמודאו. "מסעדות, בתי קפה, שירותי קייטרינג, חנויות למזון מוכן, הכל".

המספרים יכולים ללמד על המצב הכלכלי הקשה של העיר. בשנתיים האחרונות איבדה ניו-יורק 176 אלף מקומות עבודה – יותר מכל האוכלוסייה של ערים רבות בארצות-הברית. מספר המובטלים בעיר, שעמד על 5.3 אחוזים באביב 2001 טיפס ועלה ל-8.4 אחוזים בדצמבר האחרון. הממוצע הארצי, אגב, עומד על שישה אחוזים.

הגירעון התקציבי של העיר מבהיל – קרוב לחמישה מיליארד דולר. ראש העיר מייקל בלומברג דרש באחרונה ממנהלי האגפים שלו קיצוצים משמעותיים בכל השירותים העירוניים: חינוך, משטרה, כבאות ותחזוקה. אזהרות של מומחים על עלייה צפויה בפשיעה או קורבנות בנפש בדליקות גדולות, לא שינו את דעתו. "לעיר אין כסף", אמר.

סימני המצוקה הכלכלית הולכים ומתרבים בניו-יורק. עלייה גדולה נרשמה במספר האנשים המובטלים מעבודה שישה חודשים ויותר; עשרות אלפי אנשים הגיעו לסוף התקופה בה הם זכאים לדמי אבטלה ועדיין נותרו מחוסרי עבודה; עלייה תלולה של 20 אחוז נרשמה במספר מקבלי תלושי המזון בעיר – סימן מובהק לקושי כלכלי – שמספרם הגיע ל-124 אלף בתי אב בעיר; ולאורך שדרות העיר הגדולות ניתן לראות יותר ויותר שטחים מסחריים וחנויות פנויות עם שלטים "להשכרה".

הזעזוע שאחרי

אין זו הפעם הראשונה בה נרשמת האטה בולטת בכלכלה של ניו-יורק. בין השנים 1989 ל-1992 סבלו ניו-יורק ושכנותיה, קונטיקט וניו-ג'רזי, ממיתון קשה. ואולם הדבר המפתיע הפעם הוא שהמיתון פוגע בצורה קשה מאוד אך ורק בעיר ניו-יורק. נכון שמצבן של קונטיקט וניו-ג'רזי אינו מזהיר, אך אחוז האבטלה בהן, למשל – 4.6 ו-5.5 אחוזים בהתאמה – נמוך מהממוצע הארצי של שישה אחוזים ונמוך בהרבה מ-8.4 האחוזים של ניו-יורק. אפילו באזורים שנחשבו כל השנים לפרברים של ניו-יורק, והכלכלה שלהם היתה קשורה בטבור לכלכלת העיר – כמו לונג-איילנד או ווסטצ'סטר – המצב טוב בהרבה מאשר בעיר עצמה.

דומה כי העיר הגדולה אינה מצליחה להתאושש מפיגועי ה-11 בספטמבר. ג'יימס פארוט, אנליסט כלכלי בעיר, חישב ומצא כי מחצית מ-176 אלף המובטלים החדשים בעיר איבדו את עבודתם כתוצאה מ"הזעזוע שאחרי" הפיגועים במגדלי התאומים.

חברות פיננסיות גדולות נעקרו ממקומן ומצאו מקומות חדשים, בדרך כלל בניו-ג'רזי השכנה או רחוק יותר, בפנסילבניה. אלפי עסקים קטנים בדרום מנהטן נהרסו ונעלמו. הירידה הדראסטית בתיירות לעיר פגעה לא רק במסעדות ובבתי המלון הרבים של מנהטן, אלא גם בקווינס, מסביב לשדות התעופה "קנדי" ו"לה-גארדיה".

1,100 בתי עסק בברוקלין הפקידו באחרונה את "הדו"ח השנתי על מצב העסק" בלשכת המסחר של ברוקלין. שני שלישים מהם התלוננו כי איבדו הכנסות כתוצאה מפיגועי ה-11 בספטמבר. קרוב למחצית מהם דיווחו כי נאלצו לפטר עובדים בגלל המצב.

המצב הקשה הכניס ל"הקפאה פסיכולוגית" אנשים רבים בעיר. מומחים טוענים כי אנשים אינם ממהרים לקבל החלטות ויזמים מהססים להתחיל עסקים כלשהם. איומי המלחמה המתרגשת ובאה, האזהרות החוזרות ונשנות מפני התקפות טרור והנדנדה במצב הכוננות מ"קוד צהוב" ל"קוד כתום" וחוזר חלילה – רק מחמירים את המצב.

יוזמות קפואות

התעשייה הפיננסית היא החשובה ביותר בניו-יורק, לא רק בגודל ההכנסות אלא גם במספר המשרות שהיא מספקת. למתרחש בוול-סטריט חלק נכבד בעובדה שהמצב הכלכלי בעיר על הקרשים. הבורסה של ניו-יורק ושוק המניות שלה צונחים זה שלוש שנים ברציפות – הפעם הראשונה בה מתרחשת תופעה כזו מאז מלחמת העולם השנייה. חודש דצמבר נחשב בדרך כלל חודש טוב בבורסה, ונרשמים בו תיקונים בשערי המניות לקראת סיום השנה. דצמבר של 2002 היה הגרוע ביותר מאז 1931.

וגרוע מכל: אי-הוודאות במשק הקפיא יוזמות רבות, עצר איחודים ומיזוגים בין חברות גדולות ודחה תוכניות של חברות לרכוש או להשתלט על חברות אחרות. בפעולות האלה נמצא הכסף הגדול, והן היו בעבר מקור הרווחים הגדולים של המוסדות הפיננסיים בניו-יורק. הכנסות ורווחים מפעולות כאלה התכווצו, צנחו ונעלמו בהדרגה.

אין בונוסים

אחד המדדים החשובים לעוצמת התעשייה הפיננסית הוא תשלומי הבונוסים לבכירים. על-פי הערכותיו של אלן הוואסי, מבקר מדינת ניו-יורק, הסתכמו הבונוסים בשנת 2002 ב-7.9 מיליארד דולר, לעומת 12.6 מיליארד ב-2001 ו-19.4 מיליארד בשנת 2000.

לא מדובר בסתם ירידה. הבונוסים בתעשייה הפיננסית באים לעתים קרובות במקום משכורות גבוהות ותנאים מפליגים אחרים. כספי הבונוסים הניעו דברים רבים בניו-יורק: דחפו מעלה את מחירי הדירות, שילמו את שכר הרצפים, הנגרים, הצבעים והשיפוצניקים האחרים, מימנו שכר לימוד יקר בבתי ספר פרטיים לילדים, מימנו רכישת חליפות יקרות בבתי האופנה הגדולים ושילמו את הארוחות במסעדות יוקרה כמו "אלן דוכס", "ז'אן ג'ורג'", "ברנארדין" או "דניאל".

כספי הבונוסים שילמו עוד כמה דברים בעיר: את המשכורות של המטפלות והעוזרות בבתים, את שכרם של נהגי הלימוזינות ואת הטיפים לשוערי הבתים, לשליחי המסעדות ודומיהם.

המסים על הבונוסים הגדולים גם הכניסו מאות מיליוני דולרים לקופת העירייה והמדינה. הירידה הדרמטית בבונוסים, זה שלוש שנים ברציפות, יכולה להסביר חלק נכבד מהגירעון הגדול של עיריית ניו-יורק.

העתיד נראה גרוע עוד יותר, כיוון שפחות אנשים יקבלו בונוסים בשנים הקרובות. חברות הברוקרים בניו-יורק פיטרו בשנתיים האחרונות כ-23 אלף עובדים, שהם 12 אחוז מכוח העבודה שלהן, וכל הסימנים מלמדים כי גרזן הפיטורים ימשיך להלום.

התנפצה הבועה

סימני המיתון הגדול בעיר החלו מתגלים גם בשוק הנדל"ן, ולא דווקא בבתי הפאר ודירות היוקרה. עד לפני כשישה חודשים היו מחירי הנדל"ן במנהטן מנותקים מכל התרחשות כלכלית, נתונים בתוך בועה משלהם. ואולם במחצית השנה האחרונה החל השוק "לעמוד". קונים שציפו לירידת מחירים, לא מיהרו לקנות. מוכרים שלא רצו להוריד מחירים, לא מיהרו למכור. בשוק נרשם קיפאון, למרות שהיצע הדירות הלך וגדל. באחרונה כבר ניכרת ירידת מחירים. זה החל בדירות שמחיריהן יותר ממיליון דולר – שבהן נרשמה ירידה של 10-15 אחוז, ובמקומות מסוימים בעיר אפילו יותר. בשלב השני הגיעה הירידה גם לדירות הקטנות יותר, והיא נעה עתה בין 5-10 אחוזים.

מומחים טוענים כי זה לא הסוף, וכי והמחירים ימשיכו לרדת. עדות לכך ניתן לקבל משני הפרויקטים היוקרתיים הנבנים עתה בעיר, קרובים מאוד זה לזה. במגדלים שבונה "אמריקה און ליין – טיים וורנר" בלינקולן סנטר ובמגדל של "ריץ-קרלטון" בפינת השדרה השישית וסנטרל פארק סאות', החליטו היזמים להקטין את שטח הפנטהאוזים המפוארים ולהפכם ליחידות קטנות יותר בתקווה למכרם. זאת אחרי שלא נמצאו קונים שיסכימו לשלם 25 מיליון דולר עבור פנטהאוז על חצי קומה.

כדי שמצב התעסוקה בעיר יתחיל להשתפר – ועמו המצב הכלכלי בכלל – צריך לחול שינוי גדול בוול-סטריט, והבנקים להשקעות צריכים להתחיל להרוויח. קשה מאוד לראות זאת באופק.