שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הוחלט: "המשולש הימי" בגבול מצרים - שטח ישראלי

    עד כה סירב משרד החוץ להכריז על השטח כישראלי בשל התנגדות מצרים וחשש שהדבר יפגע ביחסים בין המדינות. לאור ההחלטה החדשה יאסר על ספינות קזינו מאילת להגיע לשטח למטרות הימורים

    פרסום ראשון: לאחר שנים של מחלוקת ודיונים בין משרדי הממשלה ובראשם משרד החוץ והמשרד לביטחון פנים, הוחלט באחרונה, כי שטח המחלוקת המכונה "המשולש הימי" הנמצא בין גבולות ישראל ומצרים, נמצא בתחום מדינת ישראל.
    להחלטה זו משמעות רבה משום שעתה יכולה המשטרה לאכוף את החוק נגד הימורים בלתי חוקיים המתבצעים באזור זה, דבר השומט את הקרקע מתחת לפעילות ספינות הקאזינו המגיעות מנמל אילת.
    סגן ניצב יוסי קופל, דובר מחוז הדרום במשטרה, אמר ל-ynet: "נושא ההימורים במחוז נבדק על ידי לשכת היועץ המשפטי של ממשלת ישראל, הפרקליטות ומשרד החוץ האמון על קביעת קווי הגבול של מדינת ישראל. על פי חוות הדעת המשפטית של משרד החוץ שטח 'המשולש' נכלל בשטחה של מדינת ישראל וההימורים בשטחו אסורים".

    המחלוקת הישראלית - מצרית

    המחלוקת לגבי הגבול הימי בין ישראל ומצרים התעוררה בעקבות הסכמי השלום: ישראל טענה שהגבול עם מצרים הוא המשכו הימי של הגבול היבשתי ואילו המצרים דרשו לקבוע את הגבול בנקודות ציון אחרות. כיום הנתיב הבינלאומי לא שייך לאף אחת מהמדינות.
    פרופ' (בדימוס) משה ברוור מבהיר: "ועדת הבוררות הבינלאומית שדנה בשאלה לאיזו מדינה שייכת טאבה, קבעה גם את הגבול הימי בניצב לגבול היבשתי. הגבול סומן בפירוט רב על ידי המרכז למיפוי ישראל ועל ידי יחידת המפות של צה"ל. המצרים לא הסכימו לכך וקמה מחלוקת לגבי שטח קטן מאוד, עשרות דונמים ימיים".
    למרות הטענה שהשטח שייך למצרים, הקפידו ספינות מצריות שלא להיכנס אליו ועגנו דרומה ממנו. במקביל, גם ספינות חיל הים המסיירות במפרץ אילת לא נהגו להכנס לאזור.
    כיוון שמשרד החוץ, הגוף שמכריז על גבולות המדינה, סירב להכריז בפומבי על המשולש כשטח ישראלי מחשש לקלקול היחסים העדינים עם מצרים, החלו בעלי ספינות הקאזינו מאילת להפליג לאזור ושם 'פתחו את השולחנות'.
    לאחרונה, בעקבות ההתפתחויות המדיניות באזור, החליט כאמור משרד החוץ 'להסיר את הכפפות'.
    גם אם אכיפת החוק לא צפויה להתחיל מייד כדאי לבעלי ספינות קאזינו לשקול את השימוש בנתיב השיט הבינלאומי שחלקו מצוי במשולש הימי. בנתיב זה מותר לספינות לשוט ללא עצירה אולם כשהן נעצרות המשטרה המצרית רשאית לעלות לסיפון. וכמו כן שימוש בנתיב זה משמעותו יציאה משטח ישראל ותדרש ביקורת גבולות והצהרות על סכומי כסף, צעדים לא חביבים על קהל מהמרים.
    בתוך כך ממשיכים בעלי ספינת ההימורים האוסטרית "קנקון" במאמציהם להפוך לקאזינו הצף החוקי הראשון בישראל. עם זאת העריכו גורמים ביטחוניים שהסיכוי של "קנקון" לקבל בזמן הקרוב את האישורים הנחוצים, בין היתר לביקורת גבולות, קלושים ביותר בשל הדאגה שספינה ובה אלף נוסעים תהיה בטווח טילים משטח סעודיה, מצרים או ירדן. "כשיהיה שלום אמת, אולי יהיה על מה לדבר" אמרו ל-ynet אותם גורמים ביטחוניים.
    ובעלי ספינות הקאזינו באילת? יתכן ויאלצו להחליף מקצוע.
    ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "הדברים שצוטטו בכתבה מפי גורמים שונים כוללים אי דיוקים ואי אמיתות. פרסום הדברים על ידי גורמים אלו נעשה שלא בתיאום עם משרד החוץ ושלא על דעתו. הדובר בכתבה חרג מתחום מומחיותו. מבחינת משרד החוץ, לא קיימת כל בעיה הקשורה בגבול המצרי-ישראלי. עמדה זו לא השתנתה והקו הימי נמצא היכן שהיה עד כה".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    ספינת ההימורים "לאקי 7" באילת
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    "המשולש הימי"
    צילום: ידיעות אילת
    מומלצים