העיתונאית חנה זמר הלכה לעולמה

חנה זמר, עורכת העיתון "דבר" לשעבר ומבכירי העיתונאים בישראל, הלכה אתמול (יום ה') לעולמה בגיל 78.
חנה זמר החלה את דרכה ביומון העולים המנוקד "האומר", עיתון האח של "דבר", אליו התקבלה לאחר שעלתה לארץ מסלובקיה. היא היתה כתבת "האומר" בכנסת, ולאחר מכן הכתבת המדינית של "דבר". בזכות הישגיה העיתונאיים נשלחה זמר לוושינגטון ככתבת ועורכת בעיתון ובמשך 20 שנה נוספות כיהנה כעורכת "דבר". היא נחשבה ל"רפורטרית" ממדרגה ראשונה ולבעלת הבנה עמוקה בסוגיות פוליטיות ויכולת ניסוח בהירה ושווה לכל נפש. בתפקידה כעורכת חוללה מהפיכה בעיתון ההסתדרותי והפכה אותו לעיתון חופשי, פתוח לכל דעה, וכתוב בשפה עיתונאית מודרנית. זאת למרות הלחצים הפוליטיים והתקציב הדל.
את החידושים שהנהיגה ב"דבר" חיקו העיתונים האחרים. שנים לאחר פרישתה ולאחר סגירתו של "דבר" בשנת 1996, ממשיך המדור הסאטירי שייסדה, "דבר אחר", להתפרסם ב"ידיעות אחרונות". בתפקידה כעורכת "דבר" היא גילתה וטיפחה דורות של עיתונאים צעירים ומצטיינים, שנושאים היום בתפקידים בכירים בתקשורת הישראלית. בין היתר, מינתה את טלי ליפקין-שחק לכתבת צבאית ראשונה בארץ.
לזמר היתה דלת פתוחה אצל ראשי השלטון בישראל וקשרים אישיים עם לוי אשכול, יצחק רבין, פנחס ספיר ומשה שרת. הקריירה גבתה ממנה מחיר גבוה: היא היתה נשואה פעמיים ונותרה לבדה לגדל את בתה היחידה שלומית. "שילמתי על זה מחיר יקר. גם ילדתי ילדה אחת, שלא תמיד זה היה לה טוב, וגם נשארתי לבד", אמרה לפני כשנתייים בראיון לעיתון "תל אביב".
במקביל לעבודתה ב"דבר" ערכה והגישה תוכניות מלל ב"קול ישראל", שזכו לפופולאריות גבוהה. בנוסף, פרסמה שני ספרים: "חצי תה חצי קפה", אסופה מרשימותיה, ו"אלוהים כבר לא גר שם יותר", רשימת מסע מקהילות יהודיות, ובראשן הקהילה היהודית בבראטיסלבה, עיר הולדתה. עד ימיה האחרונים היא לימדה עיתונות בחוג לתקשורת בבר-אילן.
חנה זמר נהגה לכתוב גם מאמרי פרשנות ל-ynet. מבחר מפרי עטה בקישורים מימין. מועד הלוויתה יתפרסם ביום ראשון.