פגיעה חמורה בעיתונות

הפרסומים אודות ההליך והצו של נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אמנון כהן, בעניינו של העיתונאי ברוך קרא, חושפים תמונה חמורה וקשה.
מתברר לפי הפרסומים, כי בבקשה הכתובה שהוגשה לשופט כהן, לא צוין כלל כי מדובר בעיתונאי. עובדה זו הובאה לידיעתו רק בדיון בעל פה, שהתקיים בפניו. לא נרשם פרוטוקול לדיון זה, בניגוד לחוק ובניגוד למקובל בכל מדינת חוק. הצו שניתן על-ידי השופט חייב את חברות הטלפון למסור מידע על כל שיחות הטלפון של העיתונאי ברוך קרא, בתקופה של למעלה מחודשיים, וכן חייב למסור את זהות האנשים שעמם דיבר ואת מיקומם בעת השיחה. הצו הוצא על יסוד חשד לשיבוש מהלכי משפט. ככל הנראה, לא נימק השופט כהן את החלטתו בזמנו, ונימוקיו נרשמו רק לאחרונה.
מבחינה עניינית, לא הייתה הצדקה להוצאת הצו. לחלוטין בלתי-סביר לחשוד בפרקליטה שמסרה את המידע לעיתונאי, כי פעלה כדי לשבש מהלכי משפט, ובאותה מידה בלתי-סביר לחשוד בעיתונאי כי זו הייתה מטרתו. מדובר בעבירה הדורשת מטרה מיוחדת, "לשבש מהלכי משפט", ולא היה בסיס לחשד כי מטרה זו התקיימה. לפיכך, נשמטת מן הצו התשתית עליה הוא מבוסס. העובדה שגם היום מסרבת הפרקליטות להביא לידיעת הציבור את החומר, המבסס, לטענתה, את החשד, היא בבחינת זלזול בזכות הציבור לדעת, ובחובתה של הפרקליטות להעמיד את עצמה לביקורת ציבורית, שכן החקירה הסתיימה, ואין שום אינטרס ציבורי המצדיק הסתרת המידע האמור מן הציבור.
הצו שהוציא השופט פגע באופן גורף ועמוק בפרטיותם של אנשים רבים, ובמקורות אפשריים נוספים של העיתונאי קרא. במצב דברים שמאפשר הוצאת צו בנסיבות כאלה, אזרחי ישראל אינם יכולים להיות בטוחים שפרטיות שיחות הטלפון שלהם נשמרת. יתר על כן, קשה לתאר עבודה של תחקיר עיתונאי כאשר כל מי שמשוחח עם עיתונאי צריך לחשוד כי זהותו תתפרסם. יש כאן, לכן, פגיעה חמורה ביותר ביכולת העיתונות לתפקד ובזכות הציבור לדעת.
הנסיבות בהן הוצא הצו אינן תואמות את ההלכה של בית המשפט העליון, לפיה ניתן לפגוע בחיסיון עיתונאי רק כאשר מדובר בחקירת פשע חמור, וכאשר אין דרך אחרת להגיע למידע שהאינטרס הציבורי בהגעה אליו הינו חיוני - אלא באמצעות הפגיעה בחיסיון העיתונאי. כל עוד יש דרכים אחרות כאלה, יש תחילה למצות אותן. במקרה הזה, לא היה מדובר כלל בחקירת פשע חמור, ולא נעשו המאמצים החקירתיים האחרים שחייבים להיות קודמים לפגיעה בחיסיון העיתונאי.
הלקח העולה מפרשה חמורה זו הוא כי מתחייבת קביעת נוהל חדש לגבי מקרים בהם מבקשת המדינה לפגוע בחיסיון עיתונאי. הנוהל צריך לקבוע כי תוגש בקשה מפורטת. יצוין בה כי מדובר בעיתונאי, ינומק בה כיצד מתקיימים כל התנאים המצדיקים לפי הפסיקה פגיעה בחיסיון העיתונאי, ויאופשר לנציג מטעם מועצת העיתונות להשתתף בדיון, כדי להשמיע בפני השופט עמדה המודרכת על-ידי הכרה בחשיבות של זכות הציבור לדעת.