עוקפים את הבעיה
ניתוח מעקפים לפין הוא שיטת הטיפול הטובה ביותר באחת הבעיות השכיחות ביותר בקרב צעירים – חוסר זיקפה בשל חסימה בכלי הדם באיבר המין כתוצאה מחבלה. כך נמצא במחקר שערכו פרופ' יורם ורדי ופרופ' ירון הר-שי בפקולטה לרפואה של הטכניון. השניים מסבירים על הגורמים לחסימה ועל הניתוח
ניתוח מעקפים לפין הוא האופציה האולטימטיבית לצעירים שסובלים מחוסר זיקפה בשל חסימה בכלי הדם באיבר המין. זהו אחד הממצאים במחקר ישראלי שנערך בפקולטה לרפואה של הטכניון. "הניתוח", מעידים החוקרים, "פותר את הבעיה ומחזיר את המנותח לתפקוד מיני מלא". ממצאי המחקר עתידים להתפרסם בביטאון החברה האמריקאית לאורולוגיה.
לפני חמש שנים, כשנמרוד (שם בדוי) היה בן 17, הוא נהג לדהור על הטרקטורון המשפחתי, כמו שאר בני המושב שבו גר. "כבר מגיל 15, בלי רישיון, נסענו כל החבר'ה בטרקטורון", הוא משחזר. "התחרינו מי יעלה על יותר מדרכות ומי יידרדר במורד במהירות גבוהה ובשליטה מלאה על הכלי".
באחת הנסיעות הוא התהפך, והטרקטורון נטה על צידו השמאלי. "למרות שנפלתי על אספלט, יצאתי רק עם חבלות קלות במרפק ובברך", אומר נמרוד. "קמתי, החבר'ה עזרו לי לייצב את הכלי וחזרתי הביתה".
אחרי התאונה לא הצליח נמרוד להגיע לזיקפה, אבל הוא לא ייחס את זה להתהפכות. "התגייסתי לצבא, והאנרגיה שלי הלכה על מרדפים ותרגילים", הוא אומר. "כשהחבר'ה ראו סרטים כחולים ודיברו על חתיכות השתתפתי בכל העניין, ועוד לא הבנתי עד כמה קשה מצבי המיני".
כשהוא התחיל לצאת עם בחורה שהכיר, גילה שהוא מתקשה לתפקד מבחינה מינית. "הבעיה כבר היתה על הקיר באותיות ענק, אבל התביישתי ללכת לרופא", מספר נמרוד. "לא הבנתי איך עד גיל 17 עמד לי ואפילו שכבתי עם שתי בנות, ופתאום אני סמרטוט". הוא שמע ברדיו פרסומת שהזמינה גברים למרפאה מינית דיסקרטית, וקיווה שזה המקום שיושיע אותו.
"הגעתי למרפאה אחרי שווידאתי שהיא מספיק רחוקה מהמושב ומהיחידה שלי", הוא משחזר. "דרשו ממני המון כסף, ונתנו לי זריקות לפין וצמחי מרפא. את הטיפול מימן סבא שלי, שסיפרתי לו שהכנסתי בחורה להריון ואני צריך מזומן". חצי שנה התמיד בטיפול, שלא הועיל לו, ואז שמע על אופציה טיפולית אחרת, הניתוח. "לא ששתי שינתחו לי את הפין", הוא אומר, "אבל אמרו לי שזו הברירה הטובה ביותר בשבילי".
אחרי אינספור בדיקות, צילומים ומעקבים, הגיע יום הניתוח. כעבור חודש וחצי התחיל נמרוד בפעילות מינית מלאה ומספקת. "נולדתי מחדש", הוא אומר, "הכל מתנהל טבעי ופשוט, ממש סבבה. אם לא היו מזכירים לי, הייתי שוכח מהניתוח. בלעדיו, אני לא יודע איזה צורה היתה לחיים שלי".
הזרקות לפין, תותב, ויאגרה
את המחקר יזמו וערכו כאמור חוקרים מהפקולטה לרפואה של הטכניון – פרופ' יורם ורדי, מנהל היחידה לנאורואורולוגיה ולהפרעות בתפקוד המיני של הגבר במרכז הרפואי רמב"ם, ופרופ' ירון הר-שי, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי כרמל.
המחקר הקיף עשר שנות עבודה, שבמהלכן הם ניתחו 90 חולים בני 50-20. "ניתוח מעקפים לפין נעשה כבר לפני כעשר שנים על ידי ד"ר וסלאב מיחל, מומחה צ'כי לכלי הדם", מספר פרופ' ורדי. "את הטכניקה פיתחו ויישמו מאז רק מרכזים רפואיים בודדים בעולם, ביניהם רמב"ם, כי הניתוח מסובך ודורש מיומנויות מיקרוכירורגיות גבוהות במיוחד.
"בקרב צעירים שכיחה במיוחד ובאחוזים גבוהים אין אונות כתוצאה מחבלה באיבר המין, בעוד שבקרב מבוגרים יותר הסיבה העיקרית לאימפוטנציה היא מחלות רקע כמו סוכרת. קושי בקיום יחסים בקרב צעירים קשור לעיתים קרובות גם בסיבות נפשיות, ולכן כשצעיר מגיע לטיפול, לפעמים ממהרים לאבחן את הבעיה שלו כנפשית. הוא עובר טיפול נפשי שמדרדר את מצבו הנפשי השביר ממילא, והרופא נעזר במגוון שיטות כמו הזרקות לפין או השתלות תותב, ואף ממליץ לו להשתמש בוויאגרה – כשלכל הטיפולים האלה מחיר גבוה. הרי לא ייתכן שצעיר בן 22 יחיה כל חייו על ויאגרה.
"לכן, אחרי שבמחקר ניפינו ובדקנו מאות חולים, הגענו למסקנה שהניתוח הוא האופציה האולטימטיבית המחזירה את הצעירים לתפקוד מיני מלא".
"ניתוח מעקפים לשמו"
פרופ' ורדי מסביר על סוגי החבלות הגורמות לחסימה בכלי הדם בפין: "החבלות נגרמות בעיקר באזור האגן ובפלג הגוף התחתון, עקב תאונת דרכים, נפילה מגובה, התהפכות עם טרקטורון, פציעה בצבא באזור האגן, ניתוחי אגן, חבלה בילדות מרמה של אופניים, תאונות ירי בצבא ועוד. פגיעות רבות נגרמות בילדות, אבל תוצאותיהן מתבטאות רק אחרי שנים".
הניתוח מתאים כאמור למי שעברו חבלה, וכתוצאה מכך נוצרה חסימה ונפגעה איכות הזיקפה בכל המצבים, בבוקר ובלילה, עם פרטנרים שונים ובזמן אוננות.
"לפני הניתוח עובר המנותח סדרה מקיפה וכוללנית של בדיקות האורכת כמעט שנה", מסביר פרופ' הר-שי. "אנחנו בודקים את המטופל במעבדת שינה, בודקים את הפרופיל ההורמונלי שלו, מדגימים את כלי הדם הוורידיים והעורקיים באיבר המין באמצעות בדיקת אנגיוגרפיה, כלומר צילום רנטגן של כלי הדם, כפי שנעשה בצנתור בחולי לב.
"במי שהודגמה באופן חד משמעי חסימה, אנחנו מבצעים ניתוח מעקפים. הניתוח הנדיר נעשה בטכניקה מיקרוכירורגית בהרדמה כללית. מפרידים עורק שנמצא בדופן הבטן ומעבירים אותו דרך תעלה תת עורית לאיבר המין. שם מחברים אותו לווריד או לעורק, וכך עוקפים את החסימה. "מדובר בניתוח מעקפים לשמו, שבמהלכו מחברים כלי דם בקוטר של מילימטרים בלבד".
לדברי פרופ' הר-שי, במקרה של חוסר הצלחה ניתן לחזור על הניתוח. "היה צורך לנתח שוב שלושה חולים", הוא אומר, "ואצל שניים מהם ההצלחה היתה מלאה".
73% הצלחה בקרב מנותחים צעירים
המחקר, לדברי החוקרים, ביקש לבדוק שני נושאים מהותיים: מהן תוצאות הניתוח לאורך זמן, וכיצד משפיעים גורמים מסוימים על הצלחתו. פרופ' ורדי: "בדקנו ודגמנו מנותחים שהיו לפחות שנתיים אחרי יום הניתוח ומקסימום עשר שנים אחריו, ובממוצע חמש וחצי שנים אחרי הניתוח.
"הממצאים הראו הצלחה בקרב 48% מהמנותחים. בחולים צעירים, מתחת לגיל 28, אחוזי ההצלחה עמדו על 73%, לעומת 23% הצלחה אצל מבוגרים. מצאנו שהגיל הוא משתנה מהותי בכל הקשור להצלחת הניתוח. במעשנים, שלהם יש פגיעה ארוכת שנים ומצטברת בחלק הפנימי של כלי הדם, ההצלחה היתה נמוכה, כצפוי. לעומתם, בגברים הלא מעשנים ההצלחה היתה בשיעור של 71%. בחולי סוכרת, יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה היתה הצלחה נמוכה".
עוד נבדקה טכניקת הניתוח, כלומר חיבור העורק לווריד או לעורק בפין, ונמצא שסיכויי ההצלחה אינם מותנים בשיטת הניתוח. שיתוף הפעולה בין הרופאים מתחומי המקצוע השונים נהוג רק ברמב"ם ובלא יותר משני מרכזים רפואיים נוספים בעולם.
"הניתוח פוטר מהצורך להשתמש בתותב המושתל לפין ובעזרים אחרים", מסביר פרופ' ורדי. "הוא מחזיר את היכולת לקבל זיקפה על ידי חידוש אספקת הדם לפין המאפשרת נוקשות".
חודש וחצי אחרי ניתוח המעקפים המנותח יכול לנהל חיי מין תקינים, ללא חשש מירידה בכושר במהלך השנים.