לא לתת לסרטן לקחת את הקול

עשרות שנים של עישון כבד, בקצב של שתי חפיסות ליום, נתנו אותותיהן בבריאותו של גריגורי קריסטול (53). לפני כעשרה חודשים פנה גריגורי לרופא המשפחה והתלונן על צרידות ושיעול. "חשבתי", הוא מסביר, "שזה מהסיגריות ואולי מהחשיפה שלי לקור או לחום כי אני עובד בשמירה, אבל בכל זאת התעקשתי שרופא יראה אותי".

הרופא הפנה את גריגורי למומחה אף-אוזן-גרון, שחשד שמדובר בגידול ממאיר. בדיקת ביופסיה אישרה את החששות: גריגורי אובחן כלוקה בסרטן במיתרי הקול. "באופן שגרתי חולים שלקו במחלה כמו זו, בדרגת החומרה של גריגורי, היו עוברים כריתה שלמה של תיבת הדיבור עם פתח בקנה הנשימה, וללא אפשרות להפיק קול טבעי. גריגורי הוא המנותח הראשון בישראל שעבר בגישה האנ - דוסקופית כריתה של מחצית תיבת הדיבור – ללא צורך בפתיחת קנה קבוע בצוואר ועם אפשרות לדיבור", מסביר ד"ר אלכסנדר ניב. ד"ר ניב וד"ר מייקל נאש, רופאים מומחים לאף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, הם שניתחו את גריגורי.

ניתוח מסוג זה נפוץ במרכזים בודדים בעולם, בעיקר בגרמניה ובארה"ב. לאחרונה שב ד"ר ניב מהשתלמות ויישם לראשונה את השיטה גם בישראל. הניתוח הראשון שביצע הוכתר בהצלחה: יומיים אחרי שהוסר הגידול ממיתרי הקול של גריגורי, הוא שב לביתו. מעקב שנערך אחריו במרפאה אונקולוגית גילה שהוא בריא: הגידול הסרטני המתקדם הוסר בשלמותו ולא נמצאים כעת סימנים להישנות המחלה. זמן קצר אחרי שנותח, חזר גריגורי לעבודתו כשומר.

מי נמצאים בסיכון?

כדי להבין את מאפייני הסרטן במיתרי הקול, צריך להבין את מבנה תיבת הקול (שנקראת 'לרינקס) בגרוננו. על כך מסביר פרופ' אבישי גולץ, ממלא מקום מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה: "תיבת הקול היא למעשה קופסה סגורה שנמצאת מעל קנה הנשימה ומכילה בתוכה את מיתרי הקול, שניים אמיתיים ושניים מדומים, שממוקמים מעל למיתרים האמיתיים. המיתרים המדומים עבים יותר ופחות מוביליים ותפקידם להגן על תיבת הדיבור מפני חדירת גופים זרים. התיבה 'נסגרת' על ידי סחוס שנקרא מכסה הגרון.

"מיתרי הקול אחראים על יצירת הקול שמתאפשרת בזמן הוצאת אוויר מהריאות וסגירת המיתרים בו זמנית. יציאת האוויר מרעידה את המיתרים, וכך למעשה מופק הקול המקבל את עיצובו מתיבת התהודה".

סרטן מיתרי הקול שכיח יותר בקרב מעשנים ואלכוהוליסטים, וכששני גורמי הסיכון האלה חוברים יחד – הסכנה להתפתחות הסרטן הזה גוברת.

פרופ' גולץ מסביר שהסימפטום הראשון שמעיד על הימצאות הסרטן הזה הוא צרידות – וזה כשהגידול ממוקם מעל מיתרי הקול. בשלבים מאוחרים יותר יופיעו סימפטומים נוספים: קשיים בבליעה, כאבים בזמן הבליעה וכאב שמוקרן לאוזן. סרטן מיתרי הקול שכיח בקרב בני 50 ומעלה – יותר אצל גברים אך בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בקרב נשים. חלק גדול מסרטני הגרון, שמתגלים בשלבים המוקדמים, ניתנים לריפוי מלא באמצעות טיפול בהקרנות בלבד. רק בחלק מסוים מכלל הגידולים יש צורך בניתוח.

"בניתוח שביצענו בגריגורי כרתנו מחצית מתיבת הדיבור, שלה שלוש פונקציות עיקריות: נשימה, הגנה מפני חדירת גופים זרים לדרכי הנשימה והפקת דיבור", מסביר ד"ר ניב. "הניתוח, שנערך באמצעות החדרת אנדוסקופ, מכשיר אופטי-סיבי שימוש בקרני המאפשר לייזר שהסירו חדירה את לרקמות, הגידול בשלמותו כלל גם וכן את מיתר הקול המדומה, דבר שאיפשר להגיע לגבולות הגידול דרך שכבת הסחוס".

ד"ר נאש היה הרופא הישראלי הראשון שכרת כבר ב-1998 גידול סרטני קטן מעל מיתרי הקול בטכניקה הזו. "גידול שטחי הממוקם מעל מיתרי הקול ניתן להסיר באמצעים שונים, כמו לייזר וניתוחים בשיטה המיקרוכירורגית. אך כשהגידול על המיתר עמוק וחודרני מהרירית, כורתים כאמור את כל תיבת הקול".

"מרגיש כמו חדש"

גריגורי היה אמור לעבור ניתוח שכזה, שהיה מותיר אותו ללא אפשרות להפיק קול, ועם פתח קבוע (טרכוסטומי) בצווארו שהיה אמור לאפשר לו לנשום, "אבל ביצענו בו את הטכניקה החדשנית, שבה הוצאנו את כל הרקמות העדינות של תיבת הדיבור מבלי להוציא את כל תיבת הדיבור, כפי שמתחייב בכריתת גידול מתקדם", מסביר ד"ר נאש.

"לדעתי, הניתוח הזה יהפוך לשגרתי והחולים שיעברו אותו ייהנו מהחלמה מהירה יותר, מאפשרות לדבר, וייחסך מהם הפתח בקנה הנשימה. הניתוח בשיטה האנדוסקופית אינו מכאיב".

זמן קצר אחרי שהתאושש בביתו, שב גריגורי לביקורת בבית החולים. "הרופאים", הוא מתאר, "היו מרוצים, וגם אני. הייתי צריך כנראה לעבור את האימה הזו ששמה סרטן מיתרי הקול כדי להפסיק לעשן. אני מרגיש כמו חדש: נושם בקלות, מדבר, עובד, אוכל ובולע ללא קשיים. החיים שלי בעקבות הניתוח השתפרו ואני מרגיש מצוין".