טסט לארון החשמל
תקנה חדשה מחייבת את הצרכנים לבצע בדיקות תקופתית של לוח החשמל על חשבונם. איך נולדה התקנה, את מי היא משרתת, ואיפה חברת החשמל בסיפור הזה
תקנה חדשה, שנכנסה זה עתה לתוקף, עומדת להכניס את כולנו להוצאות בלתי צפויות. מדובר בתיקון לחוק החשמל, שכלל לא הובא לידיעת הציבור. לפי התקנה החדשה חלה חובת בדיקת בטיחות של מתקן החשמל - לוח החשמל, הארקה, פקקים וממסר הפחת.
התקנה מגדירה מי צריך לבדוק ומתי: במבנה בלא הארקות יסוד יש לקיים את הבדיקה אחת ל-5 שנים לפחות, ובמבנה שקיימת בו הארקת יסוד - אחת ל-10 שנים לפחות. והסעיף המפתיע ביותר: כל מערכת הארקה ואמצעי הגנה בפני התחשמלות ייבדקו לא יאוחר מיום כ"ז באדר ב' תשס"ג, 13 במארס 2003.
במלים אחרות: כל צרכני החשמל בישראל עלולים להיחשב עבריינים בעוד כ-3 שבועות מכיוון שאין בידיהם תעודה המאשרת את תקינות מתקן החשמל. כדי להשיג זאת, עליהם להזמין חשמלאי מוסמך כדי שיבדוק את מתקן החשמל שבביתם, להכניס את התיקונים הדרושים, לחזור ולהזמין את הבודק ולקבל ממנו תעודה המאשרת שהמתקן תקין. ממש כמו טסט שנתי.
אין ספק שכמו בחובת הטסט גם בתקנה זו יש היגיון. חברת החשמל בודקת ומאשרת את לוח החשמל רק כאשר הצרכן מתקין אותו לראשונה בדירתו החדשה, או כשהוא מבקש הגדלת כוח. כמעט כולנו סומכים על המכשיר נגד התחשמלות שהתקנו לפני שנים רבות, וגרוע מכך - רובנו כלל לא יודעים האם בכלל קיימת בבתינו הארקה.
בעבר נהוג היה לחבר את ההארקה לצנרת המים של הבניין, שהיתה בדרך כלל עשויה ממתכת, אך מאז הוחלפו צנרות רבות בצנרות פלסטיק, וההארקה נותקה, מסביר יו"ר ארגון קבלני החשמל, גולן ברזובסקי. כמו כן בבתים רבים יש מוצרי חשמל לא תקניים ואפילו מזויפים, שנקנו על-ידי הצרכנים או על-ידי חשמלאים בלתי מקצועיים. אביזרים אלה, כולל מכשירים נגד התחשמלות, היו אולי זולים יותר ברכישה - אבל עלולים להיות מסוכנים ביותר.
לדעת ברזובסקי, בחנויות מסתובבים יותר מ-15 אלף אביזרי חשמל בלתי תקינים, והציבור התמים כלל אינו יכול לדעת שכאלה מותקנים בביתו. כך גם לגבי מכשירי חשמל בלתי תקינים, אם כי לגבי המכשירים קל לאתר את התקלה ולנטרל אותם.
בעיה נוספת היא החשמלאים החאפרים, אלה שאינם מוסמכים לעסוק בחשמל ואין להם הרישיון המתאים לכך. אנשים רבים עושים שיפוצים ושינויים בבתיהם, מתקינים נקודות חשמל, מוסיפים מזגנים, מעבירים קווים בצורה מאולתרת ובכך מסכנים את עצמם ואת בני ביתם, אומר ברזובסקי.
מה הפלא שאחר-כך נגרמים אסונות כמו שריפות והתחשמלויות?. דברים אלה נוגעים לא רק לדירות בבתים משותפים או בבתים פרטיים, אלא גם למגזר התעשייתי, שמשתמש בכמויות אדירות של חשמל.
הציבור לא מודע לתקנה
ואכן, הסכנות גדולות. לפי נתוני מכבי האש, כמעט בכל שעה פורצת שריפה בישראל, 40% מתוכן מקורן בתקלות חשמל. מצב קשה זה הביא לכנסת מספר יוזמות והצעות חוק שנועדו לעגן בחוק בדיקות תקופתיות של מתקני החשמל. מאחורי הפעילות הזו עמד לובי חזק של מהנדסים וחשמלאים, שרצו אולי לדאוג לבטיחות, אבל לא פחות מזה גם לפרנסתם.
כל אלה הסתיימו כאמור לפני מספר חודשים, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון, בתוקף תפקידו כשר התשתיות, העביר את הוראת השעה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ושר התשתיות שלאחריו, אפי איתם, חתם עליה.
גם אם יש צדק וצורך בכך, אין ספק שזוהי תקנה שהציבור יתקשה לעמוד בה. הוא אינו יודע עליה כלל ותאריך היעד בלתי אפשרי. קשה להניח שלמרות הסכנות, ימהרו המוני בית ישראל להזמין לביתם מהנדס מוסמך לבדיקת לוח החשמל וחשמלאי מוסמך לתיקון הליקויים - והכל כדי לקבל את האישור המיוחל. ועוד לא דיברנו על המחיר.
ושאלה נוספת: מי בכלל יאכוף את ההוראה? למי בדיוק נציג את האישור עליו חתם המהנדס? לוועד הבית או לשכן הקפדן מלמעלה? ואם הדירה שכורה - מי אחראי לבדיקה, השוכר או המשכיר?
אפשר לדמות את התקנה החדשה לבדיקות תקופתיות של הרכב, כאשר המכשיר נגד התחשמלות כמוהו כחגורת הבטיחות, אומר ברזובסקי. החגורה לא תמנע את התאונה, אבל היא תפחית את עוצמת הפגיעה ותציל חיים. לחיות בלי הארקה כמוה לנסוע בלי מעצורים.
למנוע זליגת חשמל
ובעוד החוק מתבשל לו בחשאי בחדרי חדרים של הכנסת ופורץ החוצה בזרם חשמלי בלתי נראה - התארגנו להם קבלני החשמל ולשכת מהנדסי החשמל, והחלו להפעיל את מה שהם מכנים מינהלת ההסדר לביצוע בדיקות החשמל התקופתיות.
מינהלת זו הכינה רשימה של חשמלאים מורשים לביצוע הפעולות, שכוללות בידוד, רציפות הארקה, התקנים שונים, ממסרי פחת, חיבורי חשמל ועוד.יחד עם לשכת המהנדסים גובש מנגנון להפעלת בדיקות החשמל בשיתוף מכון התקנים והרשות להסמכות מעבדות במשרד התעשייה והמסחר, אומר ברזובסקי, וכמו-כן נקבע מחירון לבדיקות החשמל.
מהמחירון אנחנו למדים שמחיר מומלץ לביצוע בדיקה של מתקן חשמל בדירת מגורים הוא 437 שקל (כאשר על המונה כתוב 3X25A או 1X40A), ואילו מחיר בדיקת מתקן עד 3X200A, שפועל בדרך כלל במפעלים תעשייתיים, הוא 1,537 שקל. עוד במחירון: תוספת נסיעה למתקן במרחק מעל 50 ק"מ ממגורי הבודק היא 262 שקל.
המחירון קובע גם מחירים לביצוע עבודות חשמל. מבחינה זו הוא דווקא יעיל ויכול לשמש צרכנים רבים. מחברי המחירון גם מציינים שאלה מחירים מומלצים, וכדאי שכל צרכן יעשה מכרז קטן לפני שהוא מזמין חשמלאי או מהנדס לביצוע העבודה וינסה להוריד את המחיר.
יתרה מזאת, בדיקה של מונה החשמל יכולה לגלות לעתים גם זליגת חשמל, שגורמת לצריכת חשמל גבוהה מהצורך. תיקון התקלה יכול לחסוך לצרכן כסף רב בתשלומים לחברת החשמל.
אם כך, המנגנון הפרטי שהוקם יכול בהחלט להגן על הצרכן והמחירון נותן אינדיקציה על מחירי השוק. יעיל גם הרעיון להכין רשימה מסודרת של מהנדסי חשמל במדינה (כ-700 איש) ורשימה של חשמלאים מורשים (כ-10,000 איש), שממנה נוכל לבחור. רשימה זו יכולה להילחם בתופעת החאפריות ובהשתוללות המחירים, ולהגן עלינו מפני פאשלות בטיחותיות. את המחירון ורשימת העובדים המורשים ניתן להשיג בארגון קבלני החשמל (טל: 7959107-03, פקס: 5103277-03), או באגודת הבודקים של לשכת המהנדסים (טל: 5240274-03, פקס: 5235993-03).
סכנת שריפה והתחשמלות
לפי הנתונים, קיימים כיום במדינת ישראל 2.1 מיליון מתקני חשמל, מתוכם 1.8 מיליון הם מתקנים ביתיים. ההערכה היא ש-30% מהמתקנים הביתיים נמצאים במצב חמור, והם מהווים סכנה אמיתית שיכולה לגרום לשריפה והתחשמלות.
מכיוון שהחוק דורש בדיקה אחת ל-10 שנים למתקן ישן ואחת ל-5 שנים למתקן עם הארקת יסוד, יוצא שמיידית צריכים להיבדק 1.2 מיליון מתקנים. אם ניקח לדוגמה סכום של כ-400 שקל לבדיקה (לא כולל התיקונים, אם דרושים) - הרי שסכום הבדיקה המיידית מגיע ל-480 מיליון שקל. למה, בעצם, שהמדינה לא תישא בסכום זה ותבטיח בכך את שלום הציבור? יותר מזה, למה שחברת החשמל, שממילא גובה מאיתנו תשלום קבוע עוד לפני התשלום על צריכת החשמל, לא תיקח על עצמה את הבדיקה כחלק מהשירות לציבור?
כזכור, לפני מספר חודשים הכריזו חברות הגז על הדרישה לבדוק את כל מתקני הגז הביתיים, ואף שלחו על חשבונן טכנאי גז לכל צרכן וצרכן. לחלק מהצרכנים הומלץ להחליף או לתקן על חשבונם ליקויים, והם אמנם עשו זאת. מדוע לא לפעול בדרך דומה במה שנוגע לבטיחות מתקני החשמל?
מנהל אגף השיווק בחברת החשמל, דוד בולר, דוחה את הרעיון. בניגוד לחברות הגז, מתקני החשמל הם בבעלותו הפרטית של הצרכן, ואילו בלוני הגז, הצנרת והברזים הם על אחריותה של חברת הגז, לא כך לגבי מתקני החשמל. רק הרשת, התשתית והמונה הם באחריות החברה, ואילו הלוח, הפקקים, ההארקה וממסר הפחת הם על אחריות הדיירים, וכל מה שקשור אליהם פתוח לשוק החופשי.
אתם מצרפים לא מעט הודעות חביבות לחשבון החשמל שמגיע לצרכן ויוצאים במסעות הסברה נרחבים עם שקע ותקע, מדוע הסתרתם מהציבור את התקנה החדשה?
בולר:זהו תפקידה של הממשלה, ולא שלנו. למרות זאת, התלבטנו מאוד באיזו דרך ליידע את הציבור על התקנה החדשה. בשלב זה ביקשנו ממשרד התשתיות לשנות את התאריך הנדרש לביצוע הבדיקות למועד בר ביצוע, ואנחנו מצידנו מוכנים לידע על כך את הציבור בחשבונות החשמל.
ומה אומרים על כך ארגוני הצרכנים? הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות מתנגדת נחרצות לתקנה החדשה. לצערנו לא היינו שותפים ואף לא הוזמנו לדיונים במשרד התשתיות בעת שדנו בתקנות הללו, ונודע לנו עליהן רק סמוך למועד התקבלותם, אומרת יו"ר הרשות, עו"ד בתיה מילר.
אי אפשר להפוך כל בעל לוח חשמל בישראל לעבריין, גם אם מתקנו תקין, בגלל שאין בידו תעודה חתומה על-ידי בודק מוסמך המאשרת שמערכות החשמל נבדקו, אומרת מילר. הסכנות הגדולות יותר בנושא שריפות והתחשמלות קיימות במבני תעשייה ומלאכה, ולאו דווקא במתקנים ביתיים, ולכן היה מקום להחמיר בדרישות במקומות העבודה במסגרת פקודת הבטיחות בעבודה.
הוויכוח על החוק רק מתחיל, אבל ייתכן שבקרוב נראה את שקע ותקע מתווכחים את מי להזמין לעשות את הבדיקה - את המהנדס החתיך מעבר לפינה או את החשמלאי המיוזע, שכבר תיקן להם פעם את הקצר ברדיאטור.
בעקבות פניית ידיעות אחרונות הודו במשרד התשתיות כי מדובר בתקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, וכי אין דרך לאכוף אותה. שר התשתיות החדש, יוסי פריצקי, מסר אתמול כי יורה כבר בימים הקרובים להאריך את מועד ביצוע הבדיקות. פריצקי: התקנת התקנה לא נעשתה בתקופתי, ורק בעקבות פנייתכם נודע לי עליה. בקרוב אזום התייעצות חוזרת עם כל הגורמים המוסמכים למינהל החשמל במשרד כדי להחליט האם יש מקום לתקן את התקנה ולבדוק את מרכיביה מחדש.
פורסם לראשונה
לפנייה לכתב/ת 
מונה חשמל. לבדוק הארכה וזליגה
צילום: אסנת קרסננסקי
מפסק מגן נגד התחשמלות. לבדוק שלא זויף
מומלצים
