אינטרנט 2.0
אתר חדשות אמריקני יצא ביוזמה נועזת וגובה דמי מנוי עבור טורים אישיים, סלאשדוט מרחיב את השירותים למנויים, עבור אילו תכנים ושירותים שילמו הגולשים בשנת 2002. מה חדש ברשת
ההתאמה האישית לאן
כמה אתרים הציעו לגולשים שירותי התאמה אישית במהלך תקופת החיים הקצרה של הרשת הישראלית. כל היוזמות הללו כשלו, בעיקר עקב הסרבול הכרוך בהגדרתם והפעלתם של שירותים אלה, מוגבלותם ו"טיפשותם".
אמנם, התפישה כי הגולש צריך לקבל רק את המידע שמעניין אותו טבעית לפורמט הדיגיטלי, אך שירותי ההתאמה שהוצעו לרוב לא התאימו לגולשים, הם לא היו אישיים באמת, והגולשים שהגדירו אפשרויות התואמות את העדפותיהם חשים כי הם מגבילים עצמם, גם כשמדובר בשירותי התאמה אישית מתקדמים יחסית בנוסח My Yahoo.
אתר "סטארט" השיק השבוע כלי להתאמה אישית של התכנים (קישורים בעיקר) והגרפיקה בדפי האתר. בניגוד למובטח בהודעה לעיתונות, גם שירות ההתאמה הזה לא מאפשר לגולש לעצב לראשונה בישראל פורטל אישי מתחילתו ועד סופו ורחוק מלהיות "אישי".
דוגמה מתקדמת יותר להתאמה אישית מציע האתר הדני "ג'וביי" בבעלות לייקוס, שהשיק לאחרונה סרגל כלים חדש, המאפשר לגולשי האתר להשתמש במספרים דיגיטליות כדי להרכיב דף פתיחה אישי באמת.
סרגל הכלים החדש מאפשר למשתמשים להרכיב את הדף האישי שלהם מביטים וחלקים של כל דף באינטרנט. המשתמשים פשוט מקליקים על סמל המספריים בסרגל הכלים, "גוזרים" לעצמם חלקים מהדף שהם מעונינים לשלב בדף הפתיחה האישי ומדביקים. המכורים לחדשות יכולים להרכיב דף פתיחה המשלב כותרות של מספר עיתונים, חובבי הקהילות ישלבו פורומים שהם פוקדים מרחבי הרשת ועוד.
כמובן שהאבולוציה של ההתאמה האישית מציבה אתגר לאתרים הגדולים – רוב הגולשים יעדיפו "לגזור החוצה" גם את הפרסומות בדפים הראשיים – מקור הכנסה חשוב עבורם. השקת סרגל הכלים החדש צפויה תוך זמן קצר גם בגרמניה, צרפת ובריטניה.
התאמה אישית למתקדמים
קוראי חדשות (news readers) הם תוכנות שמלקטות כותרות חדשות ממאות אתרי חדשות ברשת ומרכזות אותן בחלון אחד. תוכנות כמו התוכנות FeedReader, Headline Viewer ו-NewzCrawler, ואתרים בהם אתר Moreover.com Meerkat של או'ריילי ו-NewsisFree הם שירותי ההתאמה האישית המתקדמים ביותר כיום באינטרנט (אם כי אינם בשלים דיים, לא ידידותיים ומיועדים בעיקר למקצוענים) ומציעים דרך אלטרנטיבית לגלישה לאתרים. בעוד חלק מהשירותים הם חינמיים, אחרים הם בתשלום.
שירותי ה-RSS (ראשי תיבות של rich site summary) הללו מבוססים על XML ומתפתחים בהדרגה לערוץ עצמאי וסטנדרטי להפצת תכנים ברשת. כל אתר יכול להפיץ את תכניו באמצעות RSS וכל גולש יכול לקרוא כותרות RSS אם יש ברשותו התוכנה המתאימה. למרות שרוב ערוצי התוכן המופצים באמצעות תוכנות RSS ניתנים חינם, פה ושם צצים גם ערוצי פרימיום, שהגישה אליהם מתאפשרת בתשלום בלבד.
המשתמש בתוכנות אלה יכול להגדיר את אתרי החדשות המעניינים אותו (בתנאי שהם תומכים ב-RSS), ויקבל רשימה ארוכה של כותרות שמתעדכנות מסביב לשעון. מדוע אם כך חברות האינטרנט הגדולות כמו מיקרוסופט או AOL לא משלבות קוראי חדשות בדפדפנים שלהן? הסיבה זהה לחששם של אתרי החדשות מפני שירותי ההתאמה האישית המתקדמים – חברות האינטרנט מפעילות גם אתרי תוכן וכאשר עומדות לרשות הגולשים תוכנות ששואבות את התכנים מתוך האתרים, הגולשים יישארו ללא תמריץ לגלוש לאתרים אלה. כך או כך, מודל אתר האינטרנט כמקור תוכן בלבדי עשוי להיראות בעתיד מיושן על רקע התפתחות שירותי ה-RSS.
בוסטון הראלד גובה דמי מנוי עבור טורים אישיים
רוב אתרי החדשות שגובים תשלום מהמנויים שלהם מאפשרים לכל הגולשים לגשת לרוב התכנים באתר, בעוד חלקים מסוימים באתר כמו תשבצים, הארכיון וקטעי וידאו ניתנים למנויים בתשלום בלבד.
אתר האינטרנט של הבוסטון הראלד הוא אחד הראשונים שהחליט לקפוץ למים ולגבות מהגולשים דמי מנוי של 4.95 דולר לחודש עבור קריאת טורים אישיים של כותב מסוים.
אחד מכותבי הטורים בעיתון הזהיר את קוראיו כי ייאלץ לעסוק בכלי נשק, ז'אנר הטלוויזיה המציאותית והרבה סקס אם יתברר שהמכירות נמוכות. צחוק בצד, האינטרנט הביא חידוש לעיתונות הכתובה: רייטינג לכל מאמר, המטריד את מקרו ועיתונאי אינטרנט אחרים. האם טור שעוסק בנושאים לא פופולריים אך חשובים כמו תיאטרון או מחול צריכים לפנות מקומם לטור בנושא ג'ניפר לופז וכוכבניות אחרות? הקוראים של בוסטון הראלד מחו, כצפוי. תוצאות הניסוי יוודעו בעתיד אך נראה כי כבר עכשיו ניתן לקבוע שהעיתון דורש מחיר גבוה מדי. גולשים עשויים לשלם חמישה דולרים בחודש עבור טורים אישיים באתרי נישה המוסרים להם מידע מועיל שניתן להמיר לרווח כלכלי כמו אתרים כלכליים.
גם סלאשדוט בגובים
רבים מאוהדי "האינטרנט החופשי" יופתעו לגלות כי גם אתר "סלאשדוט", המזוהה עם תנועת הקוד הפתוח, מפעיל שירות למנויים בתשלום בלבד. לא מדובר בתשלום חודשי אלא על פי מכסת דפים ללא פרסומות - עבור צפייה ב-1,000 דפים נקיים מפרסומות, ישלם המנוי חמישה דולרים. באפשרות המנוי להחליט היכן ימוקמו הדפים נטולי הפרסומות - במאמרים, תגובות למאמרים או בדף הראשי.
כעת מבקש האתר להרחיב את שירות המנויים שלו. לבד מהיכולת לא לראות באנרים, להגביל פרסום למנויים ועוד כמה יתרונות, המנויים יכולים לראות את הכתבות באתר לפני הפרסום הרשמי עבור גולשים שאינם מנויים. לעתים הסיפורים מתפרסמים בלעדים עבור מנויי האתר כמה ימים מראש, אך רובם מתפרסמים כ-20-30 דקות לפני כולם. כך המנויים יכולים להתגבר על "אפקט סלאשדוט" (התרסקות של דף או אתר ש"סלאשדוט" מפנה אליו בעקבות עומס של קוראים).
אתגר המיקרופיימנטס
בעיית תשלומי המיקרו (micropayments) ממשיכה לאתגר אתרי תוכן שמבקשים לאפשר למשתמשים שלהם לשלם תשלום חד פעמי נמוך עבור מאמר, מחקר או גישה לאתר למשך יום. הסיבה: רוב הגולשים לא ישלפו כרטיס אשראי כדי לשלם כמה שקלים ורוב האתרים נמנעים מיישום מערכות מיקרופיימנטס יקרות כאשר החזר ההשקעה לא מובטח מראש.
בעוד חלק מאתרי החדשות באירופה מציעים לאחרונה שירותים חדשניים של תשלומי מיקרו (למשל, חיוב באמצעות ספק הסלולר והודעת SMS), מחקר חדש של חברת ואן דוסלדורפ ושות' מגלה כי רוב אתרי התוכן באירופה מעדיפים לגבות תשלומים גבוהים מדי באמצעות כרטיס אשראי.
רק שליש מ-14 אתרי החדשות שנבדקו מציעים לגולשים שלהם תשלומי מיקרו. למרות שקשה לשכנע גולשים להירשם למערכות תשלום כאלה, שני שליש מהנרשמים חוזרים להשתמש בשירות שוב ושוב. חינוך הגולשים לשימוש במערכות האלה חיונית להצלחתן, קובע המחקר, אך נוחות השימוש בהן היא הקריטריון העיקרי להצלחתן.
הגולשים ישלמו, אך על מה?
איגוד המוציאים לאור המקוונים (OPA) פירסם לאחרונה דו"ח על המעבר לגבייה עבור תכנים ברשת בשנת 2000. לפי המחקר, התשובה לשאלה אם הגולשים ישלמו עבור תכנים ברשת כבר ניתנה. הם ישלמו, בבירור. המחקר, שבוצע על ידי חברת "קומסקור", מגלה כי ההוצאה על תכנים בארה"ב הסתכמה ב-1.3 מיליארד דולר ב-2002, עליה של 95 אחוז לעומת 2001. מספר הגולשים המשלמים גדל ברבעון הרביעי של 2002 מ-10 מיליון ל-14.3 מיליון משתמשים.
תחום ההיכרויות וגלויות הברכה עבר את תחומי העסקים והכלכלה, הבידור והפנאי והפך להיות הענף המכניס ביותר בתחום התכנים המקוונים (302 מיליון דולר ב-2002). שלושה תחומים אלה אחראים ל-63 אחוז מכלל ההוצאות על תכנים ברשת ב2002, לעומת 59 אחוז ב2001.
האתרים המכניסים ביותר בשנה שעברה, על פי המחקר, הם (בסדר יורד): יאהו!, אתר ההיכרויות Match.com, אתר המדיה Real.com, אתר classmates.com (ההשראה לאתר חבר'ה הישראלי), וול סטריט ג'ורנל (אתר בתשלום בלבד), אתר שומרי המשקל weightwatchers.com ואתר היוחסין ancestry.com.
מעניין לציין כי אתר פלייבוי נמצא במקום ה-16, Msn.com ניצב רק במקום ה-18, ואנציקלופדיה בריטניקה במקום ה-23. התשובה הזו אינה מפתיעה. גולשים משלמים (גם בישראל) עבור שירותי היכרויות, אתרים כלכליים, משחקים מקוונים, טיולים ופנאי, ניוזלטרים ועוד. הגולשים אינם משלמים ברובם על חדשות ברשת.
