יישוב חבל לכיש

בתולדות ימיה של ההתיישבות הציונית היה מפעל ההתיישבות הגדול על פני חבל ארץ המשתרע על פני כמעט מיליון דונם אחת מנקודות המפנה בהתיישבות בישראל. חבל לכיש קראו לאזור הזה על שם עיר המחוז של ממלכת יהודה שעמדה בשוליה המזרחיים.
בשנת 1935 הוקמה חווה חקלאית מבודדת בלב אזור מוקף ישובים ערבים. החווה, שנקראה כפר מנחם על שם מנחם אושיסקין, נעזבה עם פרוץ המרד הערבי. בשנת 1937 הוקמה מחדש כישוב חומה ומגדל. גם ישוב זה לא החזיק מעמד ובשנת 1939 עזבו המתישבים והקימו את כפר ורבורג. במקום התיישב באותה שנה גרעין חדש של אנשי השומר הצעיר מארצות הברית ופולניה. באותה שנה הוקם מה שהיה בזמנו היישוב הדרומי ביותר בארץ: קיבוץ נגבה, גם הוא כישוב חומה ומגדל. בשנת 1942 הוקם קיבוץ גת.
ב-6 באוקטובר 1946 הוקמו בלילה אחד 11 נקודות ב'נגב'. אחת מהנקודות הייתה קיבוץ גלאון במזרחו של האזור. במלחמת השחרור פלש הצבא המצרי לאזור הזה ושם במצור את היישובים היהודים. מיד לאחר מלחמת השחרור הוקמו באזור קומץ יישובים נוסף: קיבוץ בית גוברין שהוקם על ידי משוחררי הפלמ"ח בשנת 1949, והמושב תלמים, על ידי עולים מהעיר ג'רבה שבתוניסיה, המושב אחוזם, על ידי עולים ממרוקו, ועוזה על ידי עולים מטריפולי. אולם באופן כללי חבל הארץ הענק הזה נשאר ברובו נטוש.
בראשית שנות ה-50 הוחלט להאיץ את יישוב הארץ, לאחר שנגמרו אפשרויות יישוב העולם בישובים קיימים או במבנים בישובים נטושים, נותרו עוד 250,000 איש ב-111 מעבורות ברחבי הארץ. על מנת לא להגדיל את האוכלוסייה שהתגוררה במעברות, הוחלט להעביר את העולים החדשים המגיעים לישראל ישירות ליישובים החדשים במסגרת מבצע שנקרא 'מהאוניה אל הכפר'. וכך עברו העולים החדשים, ללא כל ידע חקלאי או הכנה מוקדמת, רובם אנשי עיר במקום מוצאם, ישירות ליישוב חדש - בדרך כלל ללא כביש, חשמל או תשתית, בדרום הארץ.
תכנית חבל לכיש הייתה תכנית שאפתנית למדי: הקמת למעלה מ-20 נקודות ישוב, מרכזים כפריים ומרכזים עירוניים. התכנית תוכננה כמקשה אחת וביצועה העיקרי נמשך במהלך חמש שנים משנת 1955 ועד שנת 1961. הישוב הראשון שעלה על הקרקע היה מושב עוצם, שאוכלס על ידי עולים ממרוקו ונקרא בתחילה לכיש א'.
הניסיון הנועז של חבל לכיש, הפך בשנות ה-70 להצלחה מסחררת. החקלאות פרחה והיישובים הקטנים המאוכלסים על ידי בני עשרות עדות שונות הפכו למופת חקלאי התיישבותי שנלמד והיה למודל לחיקוי ברחבי העולם. אולם לימים החקלאות התרסקה.
חבל לכיש, יחד עם האזור כולו, נמצא כיום בתמורה. חלק מהישובים נהפכים ליישובי מגורים למועסקים בתעשיות במרכז הארץ והחקלאות נזנחה. אולם שרידי אותם ימים חלוציים עדיין נשארו. המטייל בין היישובים הקטנים יכול לזהות את בתי הסוכנות הקטנים, מבני השירותים הייחודיים במרכז היישוב ו"שרידים" נוספים כמו 'הצרכניה'. מעל הכל אפשר להתוודע כאן אל הפסיפס העדתי העצום המרכיב את אוכלוסיית ישראל.