חומר טוב

כביש מעלה עקרבים המתפתל, הוא שדה מחיה טבעי למכוניות קטנות ונמרצות. מאד קטנות, מאד נמרצות, בטח לא מפוארות גדולות. וזה בדיוק מה שמשדרת לי כאן האודי A8 אגב יללות גומי, אנקות מתלים וזוויות גלגול. ולמרות שהאודי הגדולה מכולן מרגישה ממש לא בבית, דווקא כאן בחר היבואן המקומי כמוקד השקת מכונית הדגל הגדולה שלה בישראל. וקבע גם היסטוריה.

אם איני טועה, זו פעם ראשונה שיבואן כלשהו הצליח לסגור כביש ציבורי למספר שעות, לצורך השקת רכב. ובחירה זו מלמדת עוד דבר. היא מוכיחה כי לאנשי אודי הייתה אמונה שלמה ביכולת הדינמית הגבוהה של מכונית הפאר. יש מי שבחר להביט בהחלטה יוצאת הדופן הזו במידה מסוימת של אי אמון, אחרים הביעו דווקא הערכה.

כמו למשל יושבי ניידת משטרת ישראל, אשר התמקמה לה בנינוחות ופקחה עין שומרת על המתרחש. ויש כנראה דברים מהנים יותר בחיים מהחלקות תחת-כוח של מכונית במחיר שלושה רבעי מיליון שקלים, מול עיני הזרוע האוכפת ותוך ידיעה כי כל רע לא יאונה לך. יש, אבל לא הרבה…

הדור השני

יתכן שלא שמתם לב לכך, אבל אודי A8 משווקת זה מספר שנים בישראל. אתם כמובן לא אשמים, כי מראה אנונימי למדי ומספרי מכירות נמוכים מאד, הפכו אותה לא רק לנדירה, אלא גם לא מושכת. ואם כבר עברה אחת על פניכם, טובים הסיכויים שחשבתם כי מדובר ב-A6 גדולה.

וזו, אם תרצו, הייתה הבעיה העיקרית של מכונית הדגל מאודי. כי למרות קבלת הפנים הנלהבת לה זכתה, תודות למבנה אלומיניום חדשני והנעה כפולה, הלקוחות בארץ – ולא פחות מכך בעולם - העדיפו סמלי מעמד מוכרים כמו מרצדס וב.מ.וו. באודי לא ממש התאכזבו. מבחינתם, משימת ה-A8 היא להציג אלטרנטיבה, תדמית מעניינת, ולבסוף גם הצלחה שיווקית, בדגם הבא.

וזה אכן הגיע. לפני כחצי שנה ליתר דיוק, ורגע אחד לא מוקדם מדי. כי עם הופעת סדרה 7 החדשה של ב.מ.וו, ולקראת הצגת המרצדס S המחודשת ויגואר XJ החדשה, היה ברור שאודי צריכה כלי נשק חדש. כזה שיטפל במגרעות הידועות, ישפר את ההופעה ויגדיל את המידות.

אבל באודי לא התכוונו לרגע לנטוש את טכנולוגיית העילית. לכן שמרו ושפרו את מבנה האלומיניום, ולהנעה הכפולה הוסיפו מערכת מתלים חדשה עם קפיצי אוויר ובולמי זעזועים בעלי שיכוך משתנה. וזה רק קצה הקרחון.

שפר הופעתך

ואכן, במפגש ראשון תחת שמש ישראלית, ברור כי למכונית החדשה נוכחות בולטת מבעבר, בעיקר בגלל המראה, ומעט תודות לצמיחה במידות. האודי כבר אינה נראית קטנה בחצי-מידה מהמתחרות האחרות, אבל המהפך אינו שלם לגמרי. מבחינתנו, הבחירה במראה שמרני וצנוע ביחס למרצדס ובוודאי ב.מ.וו, אינה הדבר הטוב ביותר שקרה ל-A8. והסיפור אודות קהל יעד המעונין שלא לנקר עיניים, לא ממש משכנע אותנו. באותה הזדמנות כדאי להזכיר כי את ההצלחות המסחריות שלהן, חייבות ה-A6 הוותיקה, ב-A3 וה-A4 היוצאות, לא במעט להופעה חדשנית ממתחרות ישירות.

ובפנים? כאן העניינים מעט סבוכים יותר. בשנים האחרונות זכתה אודי לשפע שבחים על סביבת הנהג מעולה, וה-A8 אינה יוצאת דופן. אלא שכאן בדיוק חלק מהבעיה. תא הנוסעים, נאה ככל שיהיה, אינו נראה שונה מספיק מהאחים הקטנים, או מיוחד מספיק עבור חבורת הצמרת. איך אומרים, קצת יותר השראה הייתה עוזרת.

אבל בכל מקרה, ציוד מפנק אינו חסר. לחיצת מתג מסיטה את אחת מפיסות העץ היוקרתי, ומתוך סליק סודי מבצבץ מסך - מקור הגאווה באודי. שמה של המערכת הזו "MMI", והיא למעשה הדרך של הנהג לשלוט בשפע מערכות המידע, בידור, מתלים, מיזוג ועוד. וכן, היא דומה למה שפגשנו בפאטון, אך אודי בעיקר גאים להודיע שהיא קלה בהרבה לתפעול מה-I דרייב של ב.מ.וו.

מה שאינו מפריע למערכת הזו להפגין לעיתים קרובות תפעול מסורבל. שליטה במערכת המתלים למשל, מחייבת אותך לדלג לא מעט בין לחצנים לבוררים. וזו עוד אחת הפונקציות הקלות יותר לתפעול. במילים אחרות, גם כאן חייבים לעיין בספר הרכב לפני תחילת תנועה.

הנדסת האנוש, עד כמה שהספקנו להתרשם, טובה למדי. אבל היא אינה מושלמת. כך, קשה להגיע לתנוחת נהיגה רצויה, למרות שפע הכיוונים החשמליים - כולל הגה וחגורות בטיחות. ומי שמעדיף תנוחה גבוהה ושלטת, יגלה שחלקו העליון של לוח המחוונים מוסתר בגלל ההגה. זה האחרון אינו מתרומם מספיק ומונע מבט נקי.

ויש עוד. כך למשל המנופים לתפעול ידני של תיבת ההילוכים הממוקמים מאחורי ההגה. אלה קרובים מדי לאחיהם השולטים על איתות, או בקרת שיוט, ובעלי ידיים גדולות מהממוצע עלולים למצוא עצמם במצב מביך. אגב, בעיקר בצד השמאלי.

מאחור המצב טוב בהרבה מהדגם היוצא - בין היתר תודות לצמיחת בסיס הגלגלים - עם מרחב מצוין ומרשים מאד לרגליים. מתפנקים באמת יקבלו כאן (תמורת תשלום) בקרת אקלים נפרדת ומפוצלת לחלק האחורי. השוואה לשתיים אחרות בקטגוריה, כמו יגואר XJ החדשה או סדרה 7 של ב.מ.וו, ממצבת את האודי באמצע. היגואר בהחלט פחות מרשימה, הב.מ.וו מציעה תחושת "לימוזינה" בולטת יותר.

תן לאצבעות

יציאה לדרך בספינת הדגל של אודי, מזכירה במשהו את הליכי הכניסה לפנטגון בסרטי מדע בדיוני. במכוניות שהגיעו במיוחד מגרמניה, הותקנה מערכת המזהה את טביעת אצבע הנהג, ומטפלת כך עם הכניסה לרכב, באופן עצמאי, בסידור וניוד הריהוט. יש אמנם מפתח ושקע אם בעל המאה מרגיש צורך, אבל אפשר פשוט לתת לאצבעות להתעכב קלות על המשטח המתאים, ואחר כך לשחרר את בלם היד האלקטרוני. כן, גם הוא באמצעות מתג.

קשה לומר שהתלוננו על מכוניות היבוא האלה, בעיקר מכיוון שאודי העמידו למבחן את הדגם החזק ביותר כרגע של ה-A8, זה החמוש במנוע V8 בנפח 4.2 ליטר והספק מרבי של 335 כ"ס. ולכן, למרות תיבת הילוכים עם שישה יחסי העברה ארוכים למדי, ומשקל לא מבוטל, האודי הזו צוברת מהירות באופן מרשים. כך למשל מלמד שעון העצר כי חולפות 6.3 שניות בלבד בין מצב עמידה למהירות של 100 קמ"ש.

ולא תתפלאו כנראה לשמוע כי ה-A8 מבודדת את אזני נוסעיה באופן מרשים מהנעשה בחוץ, ורק מבט חטוף במד המהירות יבהיר כי רעש הרוח המתגבר, הוא פועל יוצא של מהירות כמעט דמיונית בכבישים שכאלה. וכן, היא אמורה להיות מוגבלת כמו כל גרמניה ל-250 קמ"ש בלבד, אך נראה כי בדרך ארצה טרח מישהו לבטל הגבלה זו.

וכדי להגיע למהירויות גבוהות, עומדת לצד הנהג אותה תיבת טיפטרוניק מוכרת, לא מהזריזות בתעשייה, וכזו המאפשרת לצערנו התערבות מחשב בהעלאת והורדת הילוכים, גם במצב "ידני" לכאורה. וכרגיל באודי, לחיצה על אחד המנופים מאחורי ההגה, מעבירה בכל מקרה את התיבה לתפעול ידני, מבלי להזדקק להסטת הבורר.

העקרבים

לשמחתנו, העניקו לנו אנשי אודי תנאי כביש מעניינים, אך לבטח לא אידיאליים לבחינת "הפאר החדש". ומכיוון שאין בישראל כבישים המדמים אוטוסטרדות איטלקיות, צרפתיות או גרמניות, נאלצנו להסתפק בכבישי הדרום בהם התנועה מועטה.

ומה התוצאות? ובכן, כצפוי ממכונית החורטת על דגלה התנהגות יוצאת דופן, אחיזת הכביש מרשימה וההתנהגות בטוחה עד אין קץ. האודי הגדולה נוטה אמנם להרחיב את קו הפניה עם תת-היגוי בולט ומפתיע מעט לרעה, אך מסוגלת לתקן זאת – במקרים מסוימים - בעזרת הפנייה חזקה יותר של ההגה, או הרפיה קלה מהמצערת.

אלה סממנים של הנעה כפולה פעלתנית, שאינה משחררת את הגלגלים הקדמיים ממטלות הנעה, ומחייבת כמעט כיול מתלים וגיאומטריה בטוח יחסית, כדי שלא להפתיע את הנהג הממהר. חשוב לציין שכאן, לעומת מתחרות בעלות הנעה אחורית, יש מחסור יחסי בזמן התרעה על אובדן אחיזה, עם פחות רגש ותחושה. מזו האחרונה דווקא יש בשפע, כאשר מתייחסים למערכת הבלימה. עם הרבה כוח ופעולה מדויקת.

ובכל הנוגע לתחושה, ההגה אינו עוזר יתר על המידה. כמו במרבית דגמי אודי, גם כאן הוא חסר היזון חוזר לנהג, ומכיוון שהוא מתקשה עם המהירות, הוא גם רך עד הגזמה בתנועה עירונית איטית. ומה כל זה אומר? שאם אתם באמת ממהרים, טוב תעשו אם תאטו יותר לפני פנייה חדה, תכנסו במהירות נמוכה מעט מהרצוי, ומשיכת ארבעה גלגלים תאפשר האצה מהירה החוצה.

אבל צריך לזכור, כי הכל יחסי. המכונית הגדולה הזו מסוגלת לפנק את המיושב בדעתו, ולהמריץ את זה הרעב לזרימת אדרנלין מוגברת. יש כאן כמעט את כל הביטחון שבעולם, ולאחר זמן מה ניתן אפילו לדלג מעל הנתק בתקשורת, ולעשות שימוש באחת השלדות הטובות ביותר שקיימות היום.

ואם להתמקד קצת יותר בתפקידה האמיתי של האודי הזו, הרי שבסעיף הנוחות אנו יכולים לבשר כי יש שיפור משמעותי לעומת הדגם היוצא. באותה נשימה, אפשר בהחלט לומר כי יש לה מתחרות חזקות במיוחד בכל הנוגע לריסון תנודות גוף, ולא משנה כמעט באיזה מארבעת מצבי המתלים אתה נמצא, או באיזו מהירות דובר. תנועה עירונית? היא לא מתאימה לשם. לא מבחינת הגודל, לא מבחינת צמיגים רחבים ונמוכים מהסטנדרט.

נקראת לדגל

כדאי להזכיר כי לא מדובר כאן בנסיעת מבחן, אלא מפגש היכרות לא-קצר. וכי המכוניות בהן נהגנו לא הגיעו ברמת הציוד התקנית-מקומית, ונראה כי רק סך התוספות שאינן ברשימה המקורית, מתקרב ל-90,000 שקלים. כמחיר סופר-מיני ממוצעת. אבל זה לא הפריע לנו לגלות מספר נקודות מעניינות.

ראשית, המכונית החדשה טובה משמעותית מקודמתה, ובהחלט ממצבת את אודי כחברה שוות זכויות בקטגוריית העילית. וצפי מכירות אופטימי של היבואן הוא בהחלט במקומו. אלא שלא היינו מהמרים כי הוא אכן יצליח למכור 55 מכוניות עד סוף השנה הקלנדרית, נתח קטגוריה של כ-20% לפי נתוני מכירות 2002.

למה? כנראה שבגלל המראה השמרני והכלל לא-מוחצן. אודי אמנם מספרים לנו כי הקהל הפוטנציאלי שלהם נחבא אל הכלים, ומעריך במיוחד לשון המעטה. אבל כמה מהלקוחות הפוטנציאלים בשוק זה הם באמת כאלה? כמה מהם יהיו מוכנים לוותר לחלוטין על המראה, לטובת היכולת הדינמית?

צריך גם לזכור, כי למרות שאודי נאלצים לפלס להם דרך בשוק בו כמעט ולא היו נוכחים בעבר, הם עושים זאת עם תגי מחיר דומים למתחרים. גרסת ה-3.7 ליטר ה"בסיסית" עולה 663,900 שקלים, ה-4.2 ליטר תשחרר מחשבונו של המאושר 769,900 שקלים, עם רמת אבזור דומה ל"זולה". ו… מי שיחפוץ למשל בתאורת קסנון, בקרת אקלים לארבעה אזורים, חישוקים עם שבעה חישורים ותאורת פנים עשירה יותר, יאלץ להוסיף 34,500 שקלים.

אז מה יהיה? ההימור שלנו הוא כי אודי אכן תמכור יותר מכוניות, פשוט כי ה-A8 החדשה הרבה יותר טובה מקודמתה. אבל לאודי קצת נמאס מההערכה, והם רוצים גם לראות לקוחות נוספים, אלה שהעדיפו עד עתה את מרצדס וב.מ.וו, באותו מחיר ועם החצנה מתבקשת. הרבה מדי מאלה, כך נראה לנו, היא לא תצליח להעביר לשורותיה. לא בגלל עליונות טכנולוגית לפחות.