ההסתדרות מאיימת בהשבתה כללית של המשק

בית נבחרי ההסתדרות אישר הערב את המלצת הנהגת ההסתדרות והכריז על סכסוך עבודה כללי במשק. הרקע לסכסוך העבודה הוא המחלוקות בין האוצר להסתדרות בנוגע לתוכנית הכלכלית. משמעות ההכרזה היא כי תוך שבועיים תוכל ההסתדרות להשבית את כל הוועדים הכפופים לה, בין היתר בעיריות, בנמלי הים והאוויר ובשירותים חיוניים נוספים.

בהסתדרות מוחים על כוונת האוצר לכפות גזירות במסגרת התוכנית הכלכלית. הגזירות שקוממו את ההסתדרות יותר מכל הן הכוונה לפגוע בגימלאים ובחוסכים לפנסיה, הפגיעה בהכסמי העבודה ובמנגנון הקביעות ועוד.

מלחמת אין ברירה

יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שלמה שני, אמר היום ל-ynet, כי "אם ביום שלישי תאמץ הממשלה את התוכנית הכלכלית כפי שמציע האוצר, ככל הנראה לא יהיה מנוס משביתה ארוכה וקשה, שתכלול את כל העובדים המאורגנים, גם בסקטור הפרטי". שני הבהיר כי אין כל כוונה להיענות לדרישות האוצר בנוגע לשינויים בתנאי הפנסיה, מכיוון שלהסתדרות ולממשלה הסכם חתום בנושא. "לא ניתן שכל פעם שהסכם חתום עם הממשלה לא יראה לה, היא תשנה את ההסכם בחקיקה. מי ערב לכך שגם ההסכם החתום החדש, במידה ויהיה כזה, לא יופר חד צדדית באמצעות חקיקה?".

שני ציין כי משמעות דרישות האוצר היא שחיקת שכר של עשרות אחוזים בקרב עובדי הסקטור הציבורי. לדבריו, באמצעות היטל או מלווה של 2% מכלל העובדים במשק ניתן לחסוך סכום של 6 מיליארד שקל, ש-2 מיליארד שקל מתוכו יופנו לקיצוץ הגירעון ו-4 מיליארד שקל יופנו להשקעה בתשתיות ויצירת מקומות עבודה. ניתוב הכספים יבוצע באמצעות ועדה שתורכב מנציגי האוצר, מנציגי המעסיקים ומנציגי ההסתדרות.

שני הוסיף, כי למרות שקיימת החלטת ממשלה לקצץ את מספר השרים ל-18 ולמנות לכל היותר 4 סגני שרים, הרי שבפועל הממשלה לא עומדת בהתחייבויותיה, ומבקשת לחסוך רק על גב העובדים. לדבריו, במצב שנוצר אין להסתדרות ברירה אלא להילחם בהצעה, כי משמעותה היא ביטול ההסכמים הקיבוציים וההישגים שהושגו במשך 20 שנות עבודה מאורגנת בישראל.

עובדי המדינה ישבתו עם תום מצב החירום

הסתדרות עובדי המדינה הסמיכה היום (א') את עופר עיני, יו"ר ועד עובדי המדינה, להחליט על עיצומים מייד לאחר שהממשלה תחליט על תום מצב החירום. משמעות ההחלטה היא כי מהרגע בו יבוטל מצב החירום צפויים שיבושים בכל משרדי הממשלה, עד להשבתתם המוחלטת.

עיני אמר היום ל-ynet כי לא חלה התקדמות במו"מ בין הוועדים לאוצר. לטענתו, האוצר מאיים להכניס את כל השינויים המבניים בשירות הציבורי לתוקף באמצעות חקיקה, אם עובדי המדינה לא יכנעו לדרישותיו. "האוצר נהנה לנפנף בתלושי שכר של 60 ו-70 אלף שקל כעילה לצעדי ההתייעלות, אך בפועל הוא מפטר את אותם עובדים המרוויחים סכומים של 3,000 ו-4,000 שקל", אומר עיני.

עובדי שירות המדינה הכריזו העבר סכסוך עבודה, שתקף החל מ-18 במרץ. העובדים מתנגדים לכוונת האוצר ליישם את המלצות ועדת יצחקי ליעול השירות הציבורי. ההמלצות כוללות פיטורי אלפי עובדים משירות המדינה, איחוד משרדי ממשלה, קיצוץ שכר ועוד. בתוכנית הכלכלית שהוכנה לאחרונה במשרד האוצר, ניסו בכירי האוצר להכניס לתוקף את ההמלצות.