שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקלק ערך אהבה - חלק ב'
    המעבר מהנייר לאינטרנט, אנציקלופדיות חופשיות, מבוססות קוד פתוח, מהם הרכיבים של אנציקלופדיית אינטרנט הראויה לשמה ולמה חוזרות האנציקלופדיות אל הנייר?

    היתרון של המעבר מכרכים מודפסים לגירסת תקליטור קטן ככל שהאנציקלופדיה קטנה יותר. באינטרנט אין כמובן משמעות להבדל הזה, ולכן אפשר למצוא בו לא מעט אנציקלופדיות קטנות, שלא נמצאו ראויות לגירסת תקליטור. אתר xrefer, שנוסד ביוני 2000, הוביל רעיון זה צעד אחד קדימה. יש בו גירסאות אינטרנט של 55 אנציקלופדיות, מילונים וספרי עיון שאינם גדולים במיוחד, כגון "מילון 'פנגווין' למונחי כלכלה". בכל אחד מהספרים נכללים קישורים פנימיים בין ערכי הספר, ונוספו אליהם קישורים לערכים רלוונטיים בספרים האחרים שבאתר. השילוב בין הספרים מאפשר לגולש להשוות בקלות בין תיאורים אחדים של אותו מושג, ולבחור את הטוב בעיניו.
    המעבר הישיר מהנייר לאינטרנט החזיר לחיים את אחת היצירות הנודעות והחשובות בתולדות האנציקלופדיה: האנציקלופדיה הצרפתית של דני דידרו. היא ראתה אור בין השנים 1751-1772, וכללה – כך מעידה אחותה הצעירה ב-200 שנה, "האנציקלופדיה העברית" – את "כל ההישגים שנתגלמו בתוכניות האנציקלופדיות שקדמו לה, ומתוך גישתה האחידה לכל הנושאים שדנה בהם גרמה במידה מרובה לשינוי פניה של כל התרבות האירופית".
    שתי גירסאות רשת יש לאנציקלופדיה הזאת. ביוזמה שמימושה טרם הסתיים, העלתה אוניברסיטת שיקגו לאינטרנט את מלוא התוכן (טקסט ותמונות) של האנציקלופדיה, ככלי שיעמוד לרשות חוקרי תרבות צרפת. ניתן לבצע בו חיפוש לפי מילות מפתח, אבל לא נשמר הפורמט המקורי של האנציקלופדיה. גירסה שונה מופיעה באתר של הספרייה הלאומית הצרפתית. כאן נסרקו רוב כרכיה של האנציקלופדיה המקורית, והדפים המוצגים זהים למקור. מלאכת הסריקה מהירה וזולה ממלאכת ההקלדה, אין בה טעויות הקלדה (שקיימות עדיין בפרויקט של אוניברסיטת שיקגו), אבל היא אינה מאפשרת חיפוש לפי מילות מפתח בטקסט הסרוק.

    הגלגול הרביעי: קוד פתוח

    לאנציקלופדיות שסקרנו כאן יש בדרך כלל מו"לים עתירי ממון, המגייסים את כותבי הערכים ואת כל יתר המעורבים בתהליך ההפקה, ומממנים את תהליכי יצירת האנציקלופדיה, ייצורה ושיווקה. האינטרנט מאפשר ליצור אנציקלופדיה בתקציב נמוך ובידי כותב בודד, בוודאי בידי חבורת כותבים. כך נסגר מעגל: עד סוף המאה ה-17, הדגם המקובל היה אנציקלופדיה שהיא פרי רוחו של מחבר יחיד.
    יתרון נוסף של האינטרנט הוא היכולת "להוציא לאור" את האנציקלופדיה קודם להשלמתה, ולהמשיך בתהליך הכתיבה תוך אינטראקציה עם הגולשים. לדוגמה, The MacTutor History of Mathematics archive, אתר שיצרו שני מתמטיקאים מאוניברסיטת סנט אנדרוס שבסקוטלנד, ג'ון אוקונור ואדמונד רוברטסון. האתר נפתח לפני שנים אחדות, ומאז הוא מתפתח ומתרחב. כעת יש בו קרוב ל-1,500 ביוגרפיות של מתמטיקאים בני כל הדורות, עשרות מאמרים העוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה, ועוד מידע רב על מתמטיקה ומתמטיקאים, והוא זוכה ל-90,000 מבקרים מדי שבוע.
    יוזמת "הקוד הפתוח", שהתוצר הידוע ביותר שלה הוא מערכת ההפעלה "לינוקס", הביאה גם ליצירת אנציקלופדיות חופשיות לשימוש הציבור, לא רק לעיון אלא גם לציטוט נרחב. "ויקיפדיה" ו"נופדיה" נוצרות ברוח זו. שתיהן נכתבות ונערכות על ידי מתנדבים מתוך ציבור הגולשים, והן מתפתחות והולכות בהתמדה.
    "נופדיה" מתייחסת לתהליך כתיבת הערכים בצורה פורמלית ונוקשה: לכל ערך חדש יש עורך מומחה, והוא עובר הערכת עמיתים. "ויקיפדיה", לעומתה, נוצרת בתהליך ליברלי ביותר - כל ערך נכתב בהדרגה על ידי הגולשים, וכל שינוי מוצג מיד. "ויקיפדיה" (wiki פירושו "מהיר" בשפת ילידי הוואי) נוסדה בתחילת 2001, ובמהלך אותה שנה הגיעה ל-16,000 ערכים, המפתיעים באיכותם בהתחשב בתהליך החופשי שבו היא נוצרת.
    ייחודה של "ויקיפדיה" אינו רק במספר הכותבים, שיעבור ללא ספק את מספרם בכל אנציקלופדיה אחרת, אלא גם באופן השיוויוני של ההצטרפות: כל קורא הוא גם כותב פוטנציאלי, כל גולש רשאי לשנות כל ערך ולהוסיף ערכים חדשים. לשיטה הזאת יש קסם רב, אבל גם מחיר: אובדן הסמכותיות.
    לאנציקלופדיות החופשיות קדמו יצירות רחבות היקף אחרות שהציבור כולו מוזמן להשתתף בהן באמצעות האינטרנט. חנות הספרים המקוונת "אמאזון" (ואחרות בעקבותיה) מזמינה את הגולשים לכתוב ביקורת על הספרים הנמכרים בה. אוסף הביקורות נוצר על ידי אלפי גולשים. יצירתו של "מילון אוקספורד" החלה במאה ה-19 בתהליך דומה: האגודה הלונדונית לבלשנות פנתה לציבור בבקשה להעביר אליה מילים וציטטות לשם יצירת המילון.

    אנציקלופדיית אינטרנט צריכה לקיים כמה דרישות יסוד כדי שתהיה ראויה לשמה:

    1. כיסוי נאות של התחום שבו היא עוסקת, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל אחד מהם. דרישה זו נכונה לכל אנציקלופדיה, ללא תלות באמצעי המאחסן אותה. בהמשך לדרישה זו באה הדרישה לעדכניות התוכן.
    2. קישורי היפרטקסט פנימיים, כלומר האפשרות לדלג מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בו. גם תכונה זו התקיימה כבר באנציקלופדיות המודפסות, שמציינות הפניה לערך אחר באמצעות סימונים שונים - ע"ע, כוכבית (*) או הדגשה של המילה.
    3. קישורי היפרטקסט חיצוניים, לאתרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה.
    4. מפתח (אינדקס) בעל גמישות לשונית, כלומר בעל יכולת להתגבר על צורות כתיב שונות, יחיד לעומת רבים, ואף שגיאות כתיב קלות. במפתח (המודפס) של האנציקלופדיה העברית, למשל, לא קיים הערך "איינשטיין", אלא רק "אינשטין". אינדקס לאנציקלופדיה הוא למעשה מנוע חיפוש, שהטווח שלו מוגבל לאנציקלופדיה לבדה 2 .
    גירסאות האינטרנט של האנציקלופדיות שהוזכרו כאן אכן מקיימות היטב את הדרישות האלה. גם גירסת התקליטור של כל אחת מהן כוללת קישורי היפרטקסט חיצוניים, אף על פי שהתקליטור נועד לפעול ללא תלות באינטרנט.
    באנגלית קיימות לא מעט אנציקלופדיות אינטרנט, כלליות ותחומיות, המקיימות את דרישות היסוד האלה. ומה קורה בשפה העברית? יש באינטרנט מילונים תחומיים אחדים, אבל הם אינם חורגים מגדר מילון: ההגדרה קצרה מאוד, משפט או שניים, ואין בה קישורים. מילון למונחי רפואה, הנכלל ב"אתר הרפואה הישראלי" (ומתבסס על "הלקסיקון הרפואי השלם" שיצא לאור בסוף שנת 2000), מקיים יפה מאוד את שתי הדרישות הראשונות: יש בו יותר מ-4,400 מונחים, שלתיאור כל אחד מהם מוקדשת פיסקה, המלווה לעיתים באיור או באנימציה. ההגדרות עשירות בקישורי היפרטקסט פנימיים, אך אינן מכילות קישורים חיצוניים. אבל המילון חסר גמישות לשונית – יש לחפש את הערך בדיוק כפי שהוא מוגדר במילון 3 .

    הגלגול החמישי: בחזרה לנייר

    בדצמבר 2001, כאשר התעורר חשש להמשך קיומו של אתר המוסיקה הישראלי Mooma, אמר יואב קוטנר, מעורכי האנציקלופדיה למוסיקה שנכללה באתר: "כל מעלתו של האתר היתה בהיותו ברשת. הוא היה נוח לשימוש. אם אוציא את החומר בספר, יתקבל ספר רחב יריעה ומשום כך לא מסחרי. אני לא מאמין שיהיה מו"ל שיהיה מעוניין בכך." האם האנציקלופדיה המודפסת תיעלם ותפנה את מקומה לגירסת אינטרנט בלבד? עורכי "מילון אוקספורד", למשל, אינם משוכנעים שמהדורתו הבאה – שתושלם בשנת 2010 - תתפרסם בגירסה מודפסת. ובכל זאת, הנה שתי דוגמאות לתנועה מפתיעה בכיוון ההפוך, מהאינטרנט – אל הנייר.
    "עולם המתמטיקה של אריק וייסשטיין" (Eric Weisstein's World of Mathematics) היא אנציקלופדיית אינטרנט המכילה אוצר בלום של מושגים מתמטיים. אין כמוה לעזר למי שאינו יכול להירדם קודם שהוא מבין מהו מרחב וקטורי. היא עלתה לרשת בשנת 1995, ובעקבות תגובות נלהבות של גולשים המשיכה להתפתח שם במשך שנים אחדות. בסוף שנת 1998 יצאה האנציקלופדיה לאור בצורת ספר עב כרס (1,969 עמודים) מלווה בתקליטור. הספר המודפס, The CRC Concise Encyclopedia of Mathematics, שמחירו 100 דולר, זכה להצלחה חרף העובדה שהמידע שבו היה זמין חינם באינטרנט. בסיפור הזה, המלמד לכאורה שכל צורות ההפצה של ספר טוב יכולות להתקיים באושר ובעושר זו בצד זו, קרתה תקלה מצערת. המו"ל של הספר, CRC Press, פנה לבית המשפט בטענה שכל הזכויות על תוכן הספר מוקנות לו, ותבע לסגור את האתר. בצו של בית המשפט נסגר האתר, כשנתיים לאחר שיצאה לאור גירסתו המודפסת. רק אחרי שנה של פעולות גישור בין הצדדים הוא נפתח מחדש.

    התגשמות החזון של דאגלס אדאמס

    אתר נוסף שעבר מהרשת אל הדפוס הוא WhatIs, לקסיקון משובח לטכנולוגיית המחשוב. אין אכסניה טבעית מהאינטרנט לאתר העוסק בנושא זה, ובכל זאת, בחודש אוקטובר 2001 יצאה לאור הגירסה המודפסת של האתר, בספר ששמו Whatis.com Encyclopedia of Technology Terms, ובו 840 עמודים. התאווה של בני דורנו - אפילו אם חייהם סובבים סביב המחשב - לספר המודפס, מבטיחה הצלחה גם לספר הזה, אף שברור לקוראים כי האתר מתעדכן באופן שוטף, וכל תדפיס שלו הוא תצלום סטטי של חפץ דינמי.
    "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שעל אודותיו כתב דאגלס אדאמס בספר הנושא שם זה, הוא "מין ספר אלקטרוני, הוא מספר לך כל מה שאתה צריך לדעת על כל דבר. "תיאורו הפיזי הוא "מכשיר שנראה כמחשבון גדול למדי. היו בו כמאה לחצנים זעירים ושטוחים ומסך בגודל של כארבעה אינצ'ים רבועים, ובהתראה של רגע היה אפשר להקרין עליו כל אחד ממיליון 'דפים'." מכשיר כזה היה בגדר מדע דמיוני בשנת 1978, השנה שבה הגה אותו דאגלס אדאמס. כעת, מחשב כף יד בעל חיבור סלולרי לאינטרנט זקוק רק למעטפת מגן פלסטית עם המילים "בלי פאניקה" כדי לממש את הרעיון הזה בשלמותו.

    כתבה זו, חלק שני מבין שניים, פורסמה במקור בגיליון פברואר של "גלילאו", כתב עת למדע ומחשבה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    למרבה האירוניה, האנציקלופדיות חוזרות לדפוס. אילוסטרציה
    מומלצים