ברוכים הבאים למלחמת 2015

מלחמת המפרץ השנייה שונה מאוד מקודמתה, מלפני 11 שנים. גם אם בשבוע החולף היו חלק מהאבידות תוצאה של ירי כוחותינו בכוחותינו - אי אפשר להשוות זאת לבלבול הגדול ששרר ב-1991 באיזור המפרץ, בגלל זיהוי שגוי. ארה"ב פיתחה מאז מערכות זיהוי מתוחכמות, כדי שכל מפקד יקבל תמונה מלאה של שדה הקרב ויוכל לדעת בוודאות אם הכלי שמולו הוא אוייב או ידיד.

קורבנות האש הידידותית מן השבוע שעבר היו ביחידות שבהן לא הותקנו המערכות הללו. גם בצה"ל שוקדים על שידרוג מערכות הלחימה לקראת מלחמה אפשרית. מלבד צבא ארה"ב, רק בצבא ההגנה לישראל יש מעבדת-פיתוח ייחודית כזו, המתבוננת 15 שנים קדימה, ולעתים אף יותר.

מהטנק למזל"ט ובחזרה

לחיצה על כפתור, וקנה הטנק מופנה ימינה אל קבוצה קטנה של טנקי אוייב, בשיפולי הגבעה שממול. לחיצה על כפתור נוסף - והתותח נטען. שניות ארוכות כמו נצח עוברות עד השלמת הטעינה, ואז אש, והפגז נורה אל המטרה. עשן מתאבך מן הטנק שנפגע.

עוד פגז משוגר לללוע, אבל בינתיים הטנקים שממול נסוגים לעמדה בטוחה יותר, נסתרת מהעין. מיד מופעלת מצלמת המזלט המשייט מעל לזירה, וזה מבחין בטנקים שמאחורי המסתור. מחשב המזל"ט משגר את הנתונים לתותח הטנק, וזה משנה זווית ויורה. טנק נוסף נפגע.

מבט מלמעלה מראה את מקום הקרב: מישורי רמת הגולן. אפשר לראות אחד לאחד את כל קפלי הקרקע, את הגבעות וההרים שממול, את היישובים שמאחור, את קו הגבול עם סוריה. מי שמתלהב ממשחקי סימולציה למחשב האישי (הפלייט סימולטור ודומיו) - עוד לא ראה את אמצעי המיחשוב העומדים לרשותם של אנשי מחץ, גוף המחקר והפיתוח של מיפקדת זרוע היבשה של צה"ל, הפועל במסגרת מחלקת אמצעי לחימה. שם עוסקים בהדמיה ממוחשבת מלאה של שדה מערכה העתידי, של קרב שאולי יתרחש בעתיד באחת החזיתות של ישראל מול מדינות ערב.

מחץ כולל היום שני גופים: מעבדת קרב וחקר ביצועים. אנשי מעבדת הקרב מפעילים משחקי מלחמה של ממש, שדורשים עוצמת מיחשוב אדירה. מספק אותה מערך של ארבעה מחשבי Onyx של סיליקון גרפיקס, תחנות עבודה גרפיות ומחשבי פי-סי רגילים. במרכזו פועל השרת הגרפי המתקדם בעולם, 4003 Onyx, בעל 24 מעבדים ו-6 ראשים גראפיים. אליו מצטרפים שני מחשבי-על נוספים מדגם Onyx 2, מערכת אחסון וגיבוי, אמצעי הקרנה וכלי פיתוח. לצידם, צגים גרפיים מתקדמים.

מערכת המחשב המשולבת בונה בתלת-מימד את שדה הקרב העתידי, כדי לנסות באמצעותו שימוש באמצעי לחימה עתידיים, שיגיעו אל החייל בשטח רק עוד 15 או אפילו 20 שנה. בעולם יש רק שני צבאות המבססים את פיתוח מערכות הנשק שלהם על מחקר ופיתוח עצמי במעבדות כאלו: צבא ארה"ב (המפעיל 13 מעבדות כאלו) וצה"ל, עם מעבדת קרב אחת בזרוע היבשה, העוסקת גם בנושאי מחקר עבור זרועות אחרות ועבור יחידת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון.

עולם כמו אמיתי

המציאות המדומה, וליתר דיוק העתיד המדומה, אינו משחק מחשב. זהו עולם וירטואלי, שנוצר על סמך צילומי אוויר חדים ומדידות מדוייקות, וכולל שדות מערכה אמיתיים, בהם בוחנים כל מערכת לחימה וכל מערכת שליטה ובקרה, מדמים אותה בתוכנה - ומנסים לראות אם היא מתאימה לצרכים ואם ניתן לשלבה באמצעי הלחימה האחרים.

לאנשי המעבדה מצטרפים לבדיקות ולבקרה לוחמי שטח מהחילות השונים. מושאי הבדיקה משתנים מיום ליום: אם אתמול בדקו מערך שליטה ובקרה לטנק חדש, היום בודקים מערכות שליטה למטוסים ללא טייס ומחר יבחנו מערכת משולבת לטנקים ומזל"טים.

המעבדה מטפלת במספר פרוייקטים במקביל. היא מורכבת מצוותים קבועים, שמתוכם נבחר לכל ניסוי צוות משלו, שכולל גם נציגים מהיחידה המבצעית שתשתמש באמצעי הלחימה החדש. רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובתוך פיתוח אחד מתחיל מייד שידרוג ופיתוח נוסף.

בעבר היתה התעשייה הצבאית, או האזרחית-ביטחונית מגיעה עם רעיון לייצר מערכת לחימה חדשה, ועל-פי הרעיון היו מפתחים את המערכת. רק לאחר השלמת הפיתוח ניתן היה לבדוק את תפקודה ולשנותה בהתאם למשוב מן השטח. היום, באמצעות טכנולוגית הדמיה מתקדמת, על בסיס הרעיון הראשוני מפתחים אב-טיפוס מהיר והוא נבדק בעולם הווירטואלי באמצעות אנשי שטח מהצבא והנדסת מערכת מהתעשייה. בעקבות המסקנות עוברים לייצור מערכת מבצעית ראשונית, ובמקביל מתחילים בדרגי הצבא השונים לדון על אפשרות יישומה.

קיצור תהליכים

מעבדת הקרב אינה גוף חדש בצה"ל. היא כבר פועלת מספר שנים, וחלק מן המערכות שפותחו בה כבר יושמו בשטח. פיתוח אמצעי לחימה הוא תהליך הנמשך בדרך-כלל עשר שנים, משלב הרעיון ועד ליישום הקרבי. הדמיית שדה הקרב במעבדה ממוחשבת מאפשרת לקצר תהליכים ולהכניס אמצעי לחימה חדשים לשימוש מוקדם מבעבר.

"זמן הפיתוח עצמו כמעט שלא התקצר", אומר מפקד מעבדת קרב, סאל י.ע., "אך הזמן הכולל להבשלת הרעיון והפיכתו ליכולת מבצעית שלמה, קצר יותר. רוב אמצעי הלחימה החדשים מבוססים על שיבוץ מערכות ממוחשבות, ולכן אפשר לשדרג אותן בקלות, כי הכלים הם בעיקר כלי תוכנה. לא יהיה מצב שבו בזמן שהמערכת תגיע לשלב המבצעי היא לא תהיה עדכנית. חשוב שההגדרות יהיו נכונות בשלב המוקדם ביותר האפשרי וזוהי בעצם המשימה שלנו".

פעמים רבות מתבצע הניסוי במעבדת הקרב עוד לפני שהוחלט על הקונספט של אמצעי הלחימה החדש. די אם נראה שיש בו פוטנציאל מבטיח כדי להתחיל בניסויי ההדמיה. כל תרגיל מתבצע לאורך זמן, כמו בחיים, שעות על שעות, כאילו היה זה קרב אמיתי, בלי לצאת להפסקת קפה.

יושבים מול צגי המחשב הפרוסים לאורך הקירות של המעבדה, מפעילים את המערכות, ובודקים את יעילותן. בתום כל תרגיל מסובבים את הכסאות מן הצגים, יושבים במעגל ומבצעים תחקיר, כשכל אחד מהמשתתפים נותן את זוויות הראייה שלו לגבי המערכת החדשה.

המחשבים מאפשרים לראות את הנעשה בשטח מעשרות זוויות ראייה. כאן מתחשבים במגבלות אמיתיות, וכך אם תוואי הלחימה כולל גבעה או הר יהיו גם הפרעות ברשת הקשר, ואם רוצים לירות פגז אי אפשר לבצע את היירי לפני שתסתיים טעינתו לקנה. לדברי סא"ל י.ע., תפיסת המציאות במהלך קרב, אצל הלוחם ואצל המפקד, קשה לתיחקור ולהבנה.

הפעלה כמו במציאות

לשם כך מביאים למעבדה גם אנשים מבצעיים, שיוכלו לראות את הכלים החדשים ולהתנסות בהם בהפעלה מבצעית, כמו במציאות. צוות מעבדת קרב מורכב בעיקר מחיילי פרוייקט תלפיות ועתודאים, בוגרי מדעים מדוייקים - הנדסה, פיזיקה, מדעי המחשב. הם עוברים הכשרה במהלך העבודה וגם בממר"ם. מסלול ההכשרה אינו יוצר תוכניתן, אלא איש מחקר ופיתוח, המוכשר לפתח מערכות לחימה בכלי תוכנה וסימולציה.

חלק אחר מאנשי היחידה, הפועלת בשיתוף הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), הם אזרחים. צה"ל הקציב למרכז המחקרים הצבאיים שני תקנים של אנשי קבע, המוגדרים מוקדי ידע לנושאי מעבדת קרב וחקר ביצועים. אחד מהם, סא"ל ע.ס., הוא מנהל הפיתוח של ענף מחקרים צבאיים. לדבריו, הרכישה של מחשבי סיליקון גרפיקס לצורך המעבדה איננה דבר טריוויאלי.

"לפני כמה שנים לא היה לנו ספק שאנחנו רוכשים בתקציב העומד לרשותנו רק מחשב 'סיליקון גרפיקס' ייעודי וכך עשינו. אבל לא מן הנמנע, שברכישה הבאה נשקול אפשרות לרכוש מערך משולב של מחשבי פי-סי, שעוצמתם הולכת וגדלה. למרות ההתפתחות העצומה במחשבים האישיים, השימוש במערך של מחשבים רבים וזולים לצרכים צבאיים אינו מובן מאליו, משיקולים של ביצועים סופיים, עלות כוללת להפעלה ולאחזקה, גמישות, יציבות ואמינות".

אנשי התוכנה של מעבדת קרב הצליחו להכפיל פי 8 את מספר זוויות הראייה של שדה הקרב שהמחשב מפיק, באמצעות התפשרות מעטה בביצועים לכל ערוץ גרפי. הפיתוח זכה לתהודה בינלאומית. סא"ל י.ע. מספר, כי בשל הרגישות המיוחדת של הנושאים בהם הם עוסקים, רבים מהם נשארים בעבודה, רכונים על הצגים, הרבה מעבר לנדרש. "מדובר במערכות הנמצאות בלב היכולת של מדינת ישראל. אנחנו מתעסקים בדיני נפשות".