המשבר בתיירות מכה שנית

המועצה הדתית באילת צפויה לסיים את שנת 2002 בגירעון של מאות אלפי שקלים בעקבות המשבר בענף התיירות. אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של המועצה הוא מדמי השגחה, הנגבים מבתי המלון בעיר עבור הפעלתם של משגיחי הכשרות. מדובר במאות אלפי שקלים לחודש, המהווים בחישוב שנתי, כחמישים אחוז מתקציבה של המועצה הדתית.
במהלך החודשים האחרונים נסגרו לסירוגין שעריהם של אחד עשר בתי מלון בעיר מה שפגע ביכולת הגבייה של דמי ההשגחה.
יו"ר המועצה הדתית, משה אלמקייס, הבונה בימים אלה את תקציב 2003, נאלץ להתמודד עם הירידה בהכנסות אך החליט, בינתיים שלא לפטר עובדים. "אנחנו נפגעים בצורה הכי קשה", אמר לאחרונה. "זה לא מפעל שמפסיק לייצר ואני מפטר עובדים. בחודשים ינואר ופברואר 11 בתי מלון היו סגורים, ומבחינתנו זה אומר 120 אלף שקלים פחות בכל חודש. מעבר לכך, במהלך הרבעון הראשון של השנה עשינו לבתי המלון הנחה בגובה של 20 אחוזים, כי אני מודע לכך שגם אצלם לא קל".
לדברי אלמקייס, בהתאחדות בתי המלון ייעצו לו לפטר חלק מעובדיו, אבל בגלל הקירבה לפסח מדובר בצעד לא הגיוני, כיוון שדווקא אז צפויים בתי המלון להיות בתפוסה גבוהה. אלמקייס מספר עוד, כי הכנסותיה העצמיות של המועצה הדתית ב- 2002 עמדו על 600 אלף שקלים, מה שהביא לגירעון. "משרד הדתות משלים את התקציב בהתאם להכנסות העצמיות שלנו. ככל שההכנסות קטנות, כך קטן תקציבו של משרד הדתות. אין מועצה דתית שמחזיקה משגיחי כשרות חוץ מאיתנו. בכל הארץ בתי המלון מממנים את משגיחי הכשרות, אבל יש עם זה בעיה שהמבקר מועסק על ידי המבוקר והיום, כל הארץ רוצים לעבור למודל שלנו".
במועצה הדתית מועסקים כיום קרוב לשישים משגיחי כשרות. חלקם הוצאו לאחרונה לחופשות, בגלל שבתי המלון בהם עבדו נסגרו. לדברי אלמקייס, נושאת המועצה בתשלום דמי החופשה, כך שתקציבית "זה לא הוריד לי מהנטל".
במקום לצמצם בכוח האדם, בחר אלמקייס לצמצם בפעילויות המועצה: "כל שנה מחלקים קמחא דפסחא, והשנה יהיה קשה לעשות זאת. לא ניתן לצמצם בשכר, כי מרבית העובדים משתכרים כ-4,000 שקלים בחודש. עשיתי ישיבה עם העובדים והסברתי להם שזו תקופה קשה ונעבור אותה בעזרת השם".
לדבריו, היום יותר מתמיד, ברור שהשתתתה של העיר על ענף תעסוקה עיקרי אחד, מוכיחה עצמה כמדיניות שגויה. "היום אין תיירות אז כולם מושבתים. לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד, אלא לפתוח עוד אפיקי תעסוקה, לעודד משקיעים ולפתוח פה מפעלי היי טק. אם היו מעודדים ומשקיעים באפיקים אחרים, העיר הזו לא היתה נראית ככה, אבל לדעתי זה לא מאוחר".