שעוני נוכחות בכל חטיבות הביניים והתיכונים בהרצליה

בשורה לא נעימה לאלפי התלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים בהרצליה: בשנה הבאה תתקין העירייה בכניסה לבתי הספר שעוני בקרת נוכחות במטרה לפקח על התלמידים בכל רגע נתון. מעכשיו תגידו שלום לאיחורים, להיעדרויות, להברזות ולזיופי פתקי נוכחות. עם זאת, אפשר למצוא גם יתרונות במכשירי הרישום: הם יחליפו את התוכחות והפרצופים הזועמים של המורים והמזכירות.

הרעיון לפקח באדיקות על נוכחות התלמידים בבית הספר עלתה לראשונה בחטיבת הביניים שמואל הנגיד בעיר. בתחילת שנת הלימודים החליט מנהל בית הספר, אברהם רביד, להציב בכניסה לחטיבה שעון נוכחות הקורא כרטיסי תלמיד. התלמידים מעבירים את הכרטיס בכניסה וביציאה, והמידע שנקלט מהכרטיס מועבר למחשב המרכזי של בית הספר. שמו של כל תלמיד שלא הופיע ללימודים או איחר נרשם על לוח המודעות. בית הספר מקפיד לדווח להורים על ההיעדרות.

הרעיון מצא חן בעיני עיריית הרצליה, שהחלטה להכניסו לשאר החטיבות ולתיכונים. בפגישה מיוחדת שנערכה לאחרונה במרכז הפדגוגי של בעיר, נמסר לראשונה על ההחלטה הגורפת. בישיבה נכחו נציגי מחלקת החינוך העירונית ומשרד החינוך, מנהלים בחטיבות הביניים והתיכונים ונציגים של ועדי ההורים.

בישיבה החליטו הנוכחים שלא להתייחס בינתיים להיבטים הערכיים של המעקב אחרי התלמידים ועל ההשלכות שלו, אלא העדיפו להתמקד בשיטה ובאמצעים הטכניים. מנהלת מחלקת בתי הספר העל יסודיים בעירייה, מיכל גלר, הודיעה כבר על כינוס ישיבה נוספת בה ידונו נקודות המבט והשלכותיהן על התלמידים.

השיטה: קוד לכל תלמיד

בפגישה הוצגו שלוש שיטות למעקב אחרי התלמידים. השיטה הראשונה היא כרטיסים חכמים כמו בחטיבת הנגיד. הכרטיס נראה כמו רשיון נהיגה או מחזיק מפתחות ועליו צרובים פרטי התלמיד. המכשיר המוצב בפתח בית הספר מסוגל לקרוא את השבב שעל הכרטיס ממרחק של 10 ס"מ, גם אם הוא נמצא בתוך הארנק של התלמיד. החברה המייצרת את הכרטיס מבטיחה, כי הוא אינו מתבלה ויכול לשמש גם ככרטיס ספרייה. החברה העלתה רעיון נוסף לבקרה צמודה יותר על התלמידים והציעה להציב שעונים דומים גם בכניסה לכיתות. העלות המוערכת: 5 דולר לתלמיד. כל הורה ישתתף בעלויות הכלליות, הכוללות גם את רכישת המערכת.

אגב, באופן מפתיע הותקן מכשיר זהה באולפנת צביה לבנות דתיות בעיר. מנהל האולפנה, הרב נחום פרייזר: "כך הצלחנו לגלות את התלמידות באופן שיטתי היו עוזבות את בית הספר לפני תום הלימודים".

השיטה השנייה, שנוסתה לאחרונה באחת החטיבות הביניים בכפר סבא, היא פולשנית במיוחד: כל תלמיד הנכנס בשער בית הספר יזוהה על ידי טביעת האצבעות שלו והנתונים יועברו למחשב המרכזי של בית הספר.

השיטה השלישית תבדוק את נוכחות התלמידים בצורה אנושית יותר: המאבטח בשער יחזיק בידו מכשיר סלולרי והוא יקליד את הקוד של התלמיד וישלח אותו למחשב המרכזי. בנוסף, בכל כיתה יעמוד המורה וגם הוא יקליד את הקוד של התלמיד ויוודא שהתלמיד לא רק נכנס לבית הספר אלא גם לכיתה. חיסרון השיטה הוא שעלותה הגבוהה, כל הערבת קוד של תלמיד תיחשב כשיחה. רוב הסיכויים שהעירייה תחייב את ההורים לכסות את ההוצאות.

נגד: "כישלון מערכת החינוך"

בחודש נובמבר 2002 בדק עיתון "על השרון" את יעילות השיטה בחטיבת הנגיד. התלמידים הביעו התחילה את מורת רוחם על התופעה ובמהרה המציאו שיטות שונות להערים על בית הספר. "אנחנו מעבירים את הכרטיסים בין האחד לשני", סיפר אחד התלמידים בבדיחות. "מי שקיבל את הכרטיסים, מעביר את כולם במכונה כאילו הגענו לבית הספר. יש מקרים שתלמיד אחד מעביר 10 כרטיסים".

תלמידת כיתה ט' באחת מחטיבות הביניים בעיר מצדיקה את התחכמות התלמידים: "המוח של התלמידים תמיד ממציא פטנטים. אין שיטה שלא נוכל להתגבר עליה. השיטות האלו מוכיחות כמה המורים חסרי אונים כלפינו. אנחנו החזקים, מי שהחליט לנשור מהלימודים, שום מכונה לא תעצור בעדו".

תלמיד כיתה י' בתיכון הראשונים מעלה בעיה נוספת: "הקשר בין המורים לתלמידים ייעשה דרך מכונה. איפה יחס האישי? לקריאת שמות התלמידים יש ערך בקשר בין התלמיד והמורה. מה, אנחנו עובדי עירייה? מערכת החינוך מוכיחה שהיא צריכה אמצעים טכנולוגיים כדי לשמור עלינו, במקום להשקיע בערכים חינוכיים. זו הוכחה לכישלונה המוחץ של מערכת החינוך".

בין המתנגדים הורה לתלמיד בתיכון חדש: "אני כבר לא מדבר על אובדן הקשר בין המחנך לתלמיד, אני מקבל מהשיטות האלו אסוציאציות של מעשים פליליים. במיוחד בדיקות הנוכחות באמצעות טביעות האצבעות. מדאיגה אותי הפגיעה בפרטיות הילדים. כל ילד מתוחכם יכול לפרוץ למחשב בית הספר ולהוציא פרטים על בני".

בעד: "הגולם ישלוט"

אבל אותו הורה הוא כנראה בודד במערכה, רוב ההורים תומכים במערכת החדשה בהתלהבות רבה. אחד התומכים הבולטים הוא יו"ר ועד ההורים בהרצליה, הראל ניסנוב: "יש בעיה עם הילדים של היום. הם גולשים באינטרנט כל הלילה ומתקשים להתעורר בבוקר. בדרך זו, הורים שיוצאים לעבודה מוקדם בבוקר יוכלו לדעת האם בנם הגיע ללימודים. באמצעות הכרטיס, יוכלו ההורים לקבל דיווח שוטף בזמן אמת. יש ויכוח ישן, מי אחראי לנוכחות התלמידים בבית הספר, המורים או ההורים? כל אחד מפיל את האחריות על השני. אולי ה'גולם' יעזור לנו בשליטה. אני בעד השיטה".

גם יו"ר ועד ההורים בתיכון הראשונים, טלי אלדר, תומכת ברעיון החדש: "זה יחסוך בירוקרטיה של מזכירות עם מחק ועיפרון. אני גם אוהבת את השימושים הנוספים את הכרטיס. אני יודעת שילדים ינסו להערים עלינו, ככה זה שמשחקים בשוטרים וגנבים. לפעמים הגנבים יותר חכמים".

חלוץ השיטה, המנהל רביד, מגן על הרעיון: "במחקר עדכני נמצא שמתוך 45 דקות שיעור, המורה מלמד 16 דקות בלבד. בין היתר, הוא מקדיש את הזמן לשלוח תלמידים להרשמה על איחור ולהקריא שמות. אנגליה אישרה השנה תקציב של 8 מיליון דולר כדי להכניס מערכות אלקטרוניות כאלה לבתי הספר. אין סיבה, שאנחנו לא נעשה כמוהם".

ומה עם היחס האישי של המורה?

"שטויות. ישבו אצלי עכשיו שלוש תלמידות ואני לא בטוח שאני זוכר את שמותיהן, אבל אני אזכור את הסיפור האישי של כל אחת מהן. המכונה בשער היא רק אקט טכני של בדיקה. אני יודע מי לא הגיע לבית הספר ומדווח על זה להורים, זו מהפכה. עובדה, מאז שנכנסה לפה המערכת הזו, ירד מספר התלמידים הנעדרים מהלימודים. הקשר בין המורה לתלמיד יישמר על ידי בדיקת שיעורי בית ושיחות אישיות ולא על ידי בדיקת נוכחות".

איך תתמודד נגד תלמידים המערימים על השיטה?

"יש לי חדשות. ילדים אוהבים בית ספר עם סדר, והם גם מבינים שהמערכת היא הגונה יותר מהמורים. כשמורה רואה חצי כיתה ריקה, הוא כועס על מי שנוכח. המערכת בשער כועסת על מי שחסר. לא מזמן פרצו את הכספת של בנק דיסקונט. אז מה, לא צריך יותר כספות? אני רואה יותר ילדים בבית הספר והורים יותר מרוצים. אז תמיד יהיה מי שיערים".