שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דאף בת 75
    יצרנית המשאיות ההולנדית דאף, חוגגת בימים אלה 75 שנים להיווסדה. פעם היא הייתה יצרנית רכב חדשנית ומעניינת, עד שהגיעה וולוו

    סביר להניח שכולכם שמעתם על יצרנית המשאיות ההולנדית "דאף". אבל על מכוניות החברה הזו, לא רבים שמעו. ואם תשאלו את עובדי היצרנית הוותיקה אודות היסטוריית הרכב הפרטי מתוצרת דאף, כלל לא בטוח שתקבלו תשובה מפורטת וארוכה. ולא, זה לא בגלל שיש משהו רע במכוניות שהם יצרו מסוף שנות ה-50' ועד לאמצע שנות ה-70'.
    נהפוך הוא, המכוניות של דאף היו אפילו חדשניות במידה מסוימת. אז למה בכל זאת הם מצניעים את העבר שלהם? ובכן, מלבד העובדה שדאף כבר אינה מייצרת כלי רכב פרטיים, ומתמקדת כעת במשאיות כבדות בלבד ולכן מעדיפה להדגיש זאת, הרי שהדרך שבה סיימה מחלקת המכוניות את חייה ודאי אינה מקלה על הזיכרון.

    ההיסטוריה

    את המכונית הפרטית הראשונה מתוצרתה הציגה החברה ההולנדית בשנת 1958, שלושים שנה לאחר שהוקמה במקור כחברת משאיות. הרעיון המקורי, בהתאם לרוח התקופה ולתרבות ההולנדית החסכנית (הנה, אמרנו את זה בלי להעליב), היה לייצר מכונית "לכל אחד", כזו שמן הסתם תהיה זולה לרכישה ולאחזקה, אך גם פשוטה לתפעול ולטיפול.
    כך שברור היה כי דאף תייצר מכונית קטנה במידותיה, פשוטה יחסית מבחינת אבזור, בעלת מנוע חסכני - ולכן קטן יחסית. אלא שיוצרי הדאף הראשונה הצליחו בכל זאת לחולל הפתעה מרעישה, ושילבו ברעיון הבסיסי גם תיבת הילוכים אוטומטית, תיבה אשר נמצאה רק לעיתים נדירות באותה תקופה במכוניות זולות וקטנות.
    ולא במקרה. בשנת ה-50', כאשר טכנולוגיה אקזוטית ומערכות מחשב מתקדמות היו עדיין בגדר חלום רחוק בלבד, גרם שילוב תיבה אוטומטית למנוע קטן פגיעה מיידית ואנושה בביצועים. אבל חשוב מזה, להולנדים קשה היה להסתדר עם צריכת הדלק הגבוהה משמעותית. וכן, בגלל החסכנות.

    אין סוף פתרונות

    לד"ר הוב ואן דורן, מקים DAF (שראשי התיבות שלה היא "מפעל המכוניות של דורן – Doorne’s Automobiel Fabrieken), היה פתרון מבריק לבעיות שהזכרנו. במקום שניים או שלושה יחסי העברה כפי שהיה מקובל בתיבות אוטומטיות של אותה תקופה, תציע התיבה שלו "אין-סוף” יחסי העברה.
    התיבה החדשנית הזו, שכונתה גם "תיבת מיליון ההילוכים", עשתה שימוש בצמד חרוטים שנעו זה מול זה, במקום בגלגלי שיניים כמקובל. תנועת החרוטים על ציר אפשרה לקבוע מעשית כל יחס העברה נדרש, בניגוד לתיבה סטנדרטית שם מוגבלים יחסי ההעברה באמצעות גלגלי השיניים בין היתר. וכך הצליח ואן דורן - למרות מנוע קטן וחלש יחסית - לשמור על רמת ביצועים וחסכנות בדומה לתיבה ידנית, תוך שהוא מציע רצועת כוח יעילה ללא כל מאמץ.
    וכך הוצגה בתערוכת המכוניות של אמסטרדם הדאף 600 הראשונה, בדיוק בחגיגות 30 להקמתה של החברה. למה 600? כי בחרטומה ניצב מנוע בוקסר בעל שני צילינדרים, שייצר 22 כ"ס מנפח של 600 סמ"ק והניע את הגלגלים האחוריים. וכמובן, בתיבה בעלת "אין סוף" יחסי העברה – הנקראת (עד היום) "תיבת הילוכים רציפה" אגב, בלשון דאף היא נקראת "וריומטיק" ("Variomatic").

    קל, אבל משעמם

    הדאף 600 התקבלה בציבור ובעיתונות הרכב המקצועית בהתלהבות גדולה, ומייד זכתה למוניטין יוצא דופן של מכונית קלה במיוחד לנהיגה. ההצלחה אפשרה להרחיב בתחילת שנות ה-60' את המשפחה, עם דגמי "750" שצוידו במנוע דומה, אך בנפח של... ניחשתם נכון, 750 סמ"ק. כן שווקו בשנים אלה גרסאות מפוארות שונות, ואפילו דגם מסחרי.
    השלב הבא בהיסטוריה של היצרן הגיע בשנת 1966, עת הפכה ה-600, על כל גרסאותיה, לדאף 33. אבל השינוי הזה לא העלים את הבעיה הגדולה של המותג. מכוניות דאף נודעו אמנם כקלות לנהיגה, אבל זכו חיש קל לתדמית משעממת. "מכונית של זקנים", נהגו לכנות אותה. ואן דורן לא אהב את זה, ובמהלך שנות ה-60' ניסה להיאבק בה באמצעות השתתפות בספורט מוטורי.
    לא ידעתם? ובכן, מכוניות דאף השתתפו במירוצי ראלי החל מ-1963 (בהצלחה מסוימת מאד), ואילו ב-1965 הופיעה השם ההולנדי על מסלולי המרוץ באירופה תחת הכינוי "דאף אלקסיס פורמולה 3", ו"דאף בארבהם וריומטיק". ונכון, שתי מכוניות המירוץ האלה עשו שימוש במנוע פורד-קוזוורת' ששודך לתיבת הילוכים רציפה מתוצרת החברה. כמו שאומרים, אם כבר קידום מכירות, אז עד הסוף…

    לוולוו, והנקודה הישראלית

    עם השנים הציגה דאף פיתוחים שונים לדגם המקורי. שיפורים בתחום האבזור, נוחות ובמערכות ההיגוי והמתלים, הולידו גם דגמים חדשים כמו ה-"44", שעוצבה על-ידי סדנת העיצוב האיטלקית "מישלוטי" . לאותה 44 היה מנוע בוקסר בעל ארבעה צילינדרים, בנפח של 850 סמ"ק. תיבת ה"וריומטיק" חוזקה כמובן, כדי להתמודד עם תוספת הכוח.
    ואחריה הגיעה, כמקובל במשפחה המונה "33" ו-"44", גם "55". אף זו עוצבה על-ידי "מישלוטי", אך לראשונה נעשה שימוש במנוע מתוצרת רנו בעל ארבעה צילינדרים בטור, במקום בבוקסר שהיה נהוג עד אז.
    בינתיים הגענו כבר לשנת 1973, אשר תציג מפנה משמעותי בגורלה של החברה ההולנדית. באותה שנה תיכננה דאף לייצר קרוב ל-100,000 מכוניות, אבל מלחמת יום כיפור הרסה להם. משבר הדלק החמור שפקד את מדינות העולם, ולא פסח כמובן גם על שוק הבית ההולנדי, הביא עימו נפילה של למעלה מ-30% במכירת מכוניות.
    כך מצאה עצמה דאף הקטנה יחסית עם בעיית נזילות גדולה מאד. באותו זמן, מצאה עצמה יצרנית אחרת - וולוו שמה - עם בעיה קצת שונה. שוק המכוניות הגדולות סבל יותר מכל, והחברה השוודית השתוקקה למכונית קומפקטית בקו המוצרים המוכר. השותפות בין השתיים נחתמה במהירות.
    מה שהחל כרכישה של 25% בלבד ממניות דאף בשנת 1973, הפך להשתלטות מוחלטת של השבדים על ההולנדים בשנת 1975, עם רכישת 50% נוספים מהמניות. ולכן לא יפתיע אתכם לדעת כי כבר במאי 1975 נעלם השם "דאף" לחלוטין, והפך ל"וולוו". וכך, באוגוסט אותה שנה הופיעה "וולוו 66", שהחליפה כמובן את הדגם של דאף, ולמעשה הייתה אותה הגברת בשינוי קוסמטי קל מאד.

    מכוניות דאף, רק על הנייר

    וכך למעשה נסתם הגולל על דאף, יצרנית מכוניות פופולריות בקרב מחפשי תחבורה קלה וחסכונית. לכן אנחנו גם מבינים את הבחירה של היצרן לחגוג 75 שנות ייצור משאיות, ולא 45 שנות שיווק למעלה מ-816,000 מכוניות ייחודיות. אבל אוהדי דאף תמיד יכולים להתעודד.
    כי למרבה האירוניה, המורשת היחידה שנותרה מדאף כיום היא אותה תיבה רציפה, שעושה בשנים האחרונות "קאמבק" מרשים. בעיות האמינות הגדולות ואי היכולת לטפל בהספקי מנוע גבוהים, הוציאו לתיבה של ואן דורן שם לא כל-כך טוב. אך בעיות אלה הן עניין של היסטוריה בלבד.
    נכון להיום, יותר ויותר יצרני רכב עושים שימוש בתיבה רציפה. ולא רק במכוניות קטנות וזולות, אלא גם במכוניות בעלות אופי ספורטיבי יותר ואפילו במכוניות מפוארות, יקרות וחזקות. כך שאם לא יקרה הבלתי צפוי, אנחנו עתידים לקבל משהו מ"דאף" ביותר ויותר מהמכוניות בהן ננהג. וגם זה משהו...

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ה-600 הראשונות יורדות מפס היצור
    וכובשות את לב הקונים...
    מאוחר יותר היתה גם 33...
    שכך נראית תיבת הוריומטיק שלה...
    וגם דאף 44...
    דאף 66, רגע לפני שהפכה ל...
    וולבו 66
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים