עובדים עלינו

שעשועוני מצלמה נסתרת הם מתכון להצלחה. כך חשבו גם בערוץ 10 המשווע לרייטינג, ויצאו לאחרונה עם "יצאת גדול". "למרות שאומרים על הישראלי המצוי שהוא חשדן, התברר שהוא דווקא ידידותי כלפי אלה שמנסים לעבוד עליו", אומרים מנחי השעשועון (שתיכף נגיע אליהם), המתחזים לדמויות שונות, נטפלים ל"אובייקטים" מזדמנים ומנחיתים עליהם שאלות קרש, תמורת בצע כסף סמלי.

אופירה רחמים-אלפנבאום היא סטנדאפיסטית שגם מצחיקה בהצגות ילדים. ערן לנסקי הוא כוכב פרסומות שגם מופיע בהצגה נודדת בחוצות יפו העתיקה, ואילו ליאת תמרי היא תסריטאית המשדרגת את עצמה לכיוון המשחק. השלושה משחקים אותה לייט, בלי שמץ של שמחה לאיד. "לא היה שום רוע במתיחות שלנו והשתדלנו שהצחוק יהיה עלינו, לא על הנמתחים", טוענת תמרי. "התעללות לשמה היא לא הקטע שלנו", מבטיחה רחמים. "כשאתה לא מתנפל על הנמתח, בסופו של דבר יש סיכוי גדול שישתף איתך פעולה", מוסיף לנסקי.

במהלך ה"ניסוי האנתרופולוגי" שלהם לא היקשו על הקורבנות יותר מדי והסתפקו בשאלות מהסוג של "גזר הוא שורש או גבעול?". כשהמרשרשים מבצבצים מכיסיהם, זכו לשיתוף פעולה נאות. הרחיקה לכת אחת הנשאלות, שקנתה את ההתחזות של תמרי לרוקחת "וישר ביקשה כיסא כדי לשבת ולדבר. בסך הכל זה היה פחות מסובך ממה שחשבנו, מה גם שבשלב השני של השעשועון עוברים הנמתחים לצד שלנו ועובדים בעצמם על עוברי אורח, כדי להגדיל את הזכייה שלהם", מסכמת תמרי.

"הכסף עושה יפה את העבודה", אומרת רחמים. "נחמד לראות את הישראלי שמח בחלקו גם עם זכייה צנועה ביותר, מאות שקלים ופחות, שזו לדעתי תופעה מרעננת אחרי כל שעשועוני הראווה שבהם מחלקים הון עתק". הכיף שלה, היא אומרת, היה להחליף דמויות כמו שמחליפים גרביים. בין השאר התחפשה למעסה בספא, לציירת, למוכרת בחנות חיות מחמד, לקופאית חירשת בקולנוע... "אפילו למקעקעת אכזרית כזאת, אם כי השתדלתי מאוד שזו לא תהיה התעללות על אמת. בסך הכל צריך לשמור על כבודו של הנמתח, והעיקר זה ההומור".

לנסקי, 31, גר ברמת גן עם אשתו, השחקנית אילנית דדו-לנסקי, אותה הכיר כשלמדו יחד בסטודיו של ניסן נתיב בירושלים, ועם בתם נעמה, בת תשעה חודשים. "עם הורים כמונו, היא תהיה כנראה הכל חוץ משחקנית", הוא צוחק. בצבא שירת בנח"ל המוצנח ("תודה לאל, לא בלהקה צבאית"), ובתקופת לימודי המשחק עסק בנקיון בתים. הוא שיחק בקבוצת הצעירים ב"הבימה", בין השאר בהצגות "מלחמת אחים" ו"מעגל הגיר הקווקזי". כג'ינג'י אמיתי, שכנראה לא מסוגל לשבת במקום אחד, שבר כיוון והלך לקורס מורי דרך בחיפה. וכך, בין הפרסומות שבהן הוא מככב היום, ממזג לנסקי את שתי ההתמחויות שלו ומוליך קבוצות ביפו העתיקה בהצגת יחיד נודדת, "סל התפוזים", על תקופת הטורקים בארץ. ויש לו גם תחביב - דיווש עם הרעיה על אופני הרים בין נופי הארץ.

תמרי, 27, ג'ינג'ית גם היא, גרה בתל אביב והיא הרווקה בצוות. למדה במגמת תיאטרון בתיכון "אלון" ברמת השרון, בצבא שירתה כפקידת מבצעים בחיל האוויר והפגינה גם שם כישורי משחק. שבוע של לימודי פסיכולוגיה אחרי השיחרור הספיק לה כדי לחצות את הקווים לחוג לקולנוע, שבו התמחתה בתסריטאות ושם גם הזדמן לה להופיע בכמה וכמה סרטי סטודנטים. אבל עד כה לא הרחיקה לכת כתסריטאית, ולכל מקרה עברה קורס משחק מול מצלמה אצל רות דייכס. "לא חשבתי להיות שחקנית, אבל יוצא שאני כאילו נכנסת לזה דרך הדלת האחורית", אומרת תמרי.

רחמים, 28, הגרה במבשרת ירושלים, טוענת "אני הג'ינג'ית המזויפת בחבורה". היא בת למשפחה כורדית ירושלמית, ולדבריה תמיד רצתה להיות שחקנית. את הרצון הזה החלה לממש מגיל 12 בהופעות ליצנות בימי הולדת (שבהן היא ממשיכה עד היום) ובהצגות בתיכון שליד האוניברסיטה העברית. עם האופי התוסס שלה העבירה את הצבא ב"להיות בקורסים, כולל קורס קצינות, ולעוף מהם". כשהשתחררה מה"סיוט", כהגדרתה, חיפשה את עצמה ובין השאר טיפלה בילדים חוסים. לדבריה, חוותה "סיוט מס' 2" ב"בית צבי", שם החזיקה בקושי מעמד שנתיים. באותה תקופה נמנתה עם שחקני סידרת הטלוויזיה הפרועה למדי "זבנג", ולאחר מכן הופיעה ב"מנדל וגורנשטיין". בקולנוע גילמה את דמות הבלשית כהן בסרט "מרס תורכי". מאז היא מופיעה בתוכנית סטנד-אפ משלה. רחמים, אם לגיל, בן שנתיים, נשואה לאלכס אלפנבאום, שחקן יוצא ארגנטינה, שאיתו נפגשה לראשונה בהצגת הילדים. יש להם תיאטרון ילדים קטנטן משלהם, "פומפון". והתיאטרון הממסדי? "הוא לא כל כך פותח את שעריו בפני שחקנים לא מוכרים. אולי בעקבות השעשועון בטלוויזיה, שמאפשר לי להוציא את כל הקומיות שבי...".

שלושתם הגיעו לשעשועון ללא ניסיון מוקדם במתיחות. "בחיים לא מתחתי", מוכנה תמרי להישבע. "כל נושא המתיחות חדש בשבילי", טוען לנסקי. "המורה שלנו בבית הספר למשחק היה יורד עלינו שאנחנו לא עושים את זה מספיק. בעצם, היינו כיתה של חנונים ובזה הייתי מהמובילים. בדרך כלל אני עושה רושם די אמין, ולדעתי הסוד של המתיחה זה ללכת עם האמינות עד הסוף. באחד המקרים התחפשתי לנהג מונית, אספתי נוסע וגם לאחר שהקפתי איתו כמה פעמים את כיכר המדינה בתל אביב, לא יכולתי לראות על הפנים שלו איזשהו סימן של חשד. יכול להיות שבכך הוא עבד עלי, וכך נשאל עוד ועוד שאלות ויצא עם קופה לא רעה...".

כשאני שואל אם היו פאדיחות, הוא מודה בחצי פה ש"היו קצת. עשינו קטע במסעדה ונכנס זוג שכנראה לא כל כך התאים לו שנצלם. הבחור אמר משהו כמו 'תביאו את הקלטות או שזה ייגמר לא טוב'. באותו רגע העברתי את הפיקוד לאנשי ההפקה".

ולטובת צופי "יצאת גדול" מבהירה רחמים: "משלושתנו ערן הוא האסטרונאוט המדהים, אחד כזה שתמיד הולך לאיבוד והאנשים עוזרים להבין היכן שהוא נמצא. ליאת היא הפריקית החמודה של החבורה, בעוד שאותי מתארים כרעה כזאת. מה לעשות...".