הביאה את הכתר לבירה

סיון קליין, עם יד על הלב, חשבת שאת עומדת לזכות?

"לא, אבל הרגשתי טוב, רק הרגליים קצת כאבו לי".

איך תיראה השנה הקרובה?

"תהיה טובה ועמוסה".

ומה הלילה?

"לטוס למיטה ולהירדם".

בשלישי האחרון זה קרה. בפעם הראשונה בהיסטוריה הומלכה מלכה לעיר הקודש. ולא סתם מלכה: מלכת יופי.

שבוע לפני התחרות אמרה המלכה לעתיד. "אם אזכה זה יהיה אחלה דבר, וגם אם לא. בשני המקרים אני זוכה או בכתר או בהמשך חיים רגילים וטובים. לכל דבר יש את הצדדים החיוביים שלו".

יום לאחר הזכייה, המשפחה המאושרת יושבת בסלון הבית בשכונת רמת שרת, עונה לטלפונים, מחבקת ומחליפה חוויות מערב ההכתרה הגדול. רון, אחיה של סיון, מרגיש שותף, יום לפני התחרות הוא חגג את יום הולדתו ה- 21. כמתנה הוא ביקש מאחותו רק דבר אחד: "אם תזכי, תברכי אותי מהבמה". והיא לא שכחה לעשות זאת גם בשיא ההתרגשות שלאחר ההכתרה. רון, מצדו, דאג לעודד אותה כל הערב מהאולם. יחד עם חבריו הם הכינו חולצות שעליהן הודפסה תמונתה, וכולם החזיקו חזק ידיים רגע לפני שנפתחה המעטפה ובה שם הזוכה.

הוריה של סיון, האב דודו (בעל משרד נדל"ן במרכז העיר) והאם פנינה (אחות במקצועה), מתעקשים כי בתם מעולם לא גודלה להיות מלכה: "תנועת הצופים היתה ההיי-לייט של חייה. בערך 15-20 חברים של סיון מהכיתה שהיו ביחד בצופים והם גרעין שנשאר עד היום. אם היה אפשר גם בצבא להיות בצופים, הם היו ממשיכים את זה גם שם. אפילו לביקור של מלכות היופי באיטליה היא נסעה בדיוק כמו לטיול בצופים – נעליים שטוחות, ג'ינס ומעיל חם. היא אמרה לי: 'אמא, אני נוסעת ליהנות. מלכת יופי אני אהיה כשאני אחזור'", מספרת פנינה.

"היתה לסיון ילדות רגילה, בריאה. היא רקדה מגיל צעיר מאד, ואפילו הופיעה פעם אחת ביום העצמאות בהר הרצל עם להקת המחול. היא קוראת המון ספרים, ממש תולעת ספרים, בעיקר ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה, כל מה שקשור בנבכי הנפש. היא היתה חייבת לברר למשל על החיים של וינסנט ואן-גוך ואיך מחלת הנפש שלו מתבטאת בציוריו. סיון גם מאוד אוהבת אמנות. היא בחורה רגילה שאוהבת שופינג ומתה על בגדים".

לא רק יופי

מה יהיה עכשיו עם הגיוס שלה?

"אין לי מושג מה הולך לקרות ב- 14 באפריל, היא אמורה להתגייס. יש לה דאגות וגם לי. אני הייתי מאד רוצה שתעשה את המסלול הרגיל, הוא מאד חשוב ויכול תרום לה, אני לא חושבת שהיא תוותר עליו".

לחבר של סיון יש עכשיו סיבות לפחד?

"הם ביחד חצי שנה, הוא חייל ויוצא רק בסופי שבוע. הוא מותק של בחור. סיון אמרה את זה מאד יפה: 'אני בת 18 והגיל הזה הוא לא לחתונה. זה יכול להיות כן או לא, אבל כשמלכות יופי נפרדות מהחבר אז זה מתוקשר וכולם יודעים'. איך שאני רואה את זה היום, אין לו שום סיבה לפחד. היא מאד אוהבת אותו, וכשסיון אוהבת, היא אוהבת בצורה אבסולוטית, אין אצלה לאהוב קצת".

ספרי לנו קצת עליכם, ההורים.

"דודו ואני נולדנו בירושלים וגדלנו בבתים של משפחות ששרדו את השואה. שנינו החלטנו לא להעביר לילדים שלנו את הפחדים ואת הסיוטים ליוו אותנו מילדות, ואני חושבת שהצלחנו.

"דודו נפצע בפיגוע בקפה 'אלנו' במדרחוב בספטמבר 79', בפיצוץ מטען תופת שהונח בתוך אופניים, נפגשנו אחרי הפציעה, בשנת 80', וכעבור שנה התחתנו. לדודו היה מועדון לילה בשם 'דיפלומט', וגם 'החצר הירושלמית' היתה שלו. אני למדתי סיעוד בהדסה ועד לפני שלוש שנים עבדתי אצל ד"ר פרנקל ברפואת ספורט, אז נפצעתי בתאונת דרכים".

את מודעת לכך שהחיים שלכם עומדים להשתנות.

"אין לי מושג מה עומד לקרות. מה שכן, אני יודעת שמלכת היופי שנבחרה היא באמת לא רק מלכת יופי. היא איכותית מאד, בעלת המון ידע ופתיחות. אם היא תעשה את העבודה של מלכת היופי כמו שהיא לקחה עד היום כל משימה על עצמה, היא תעשה את זה עשר".

בקרוב תצטרכו להתמודד עם תחרות נוספת, מיס יוניברס.

"תעשי לי טובה, תני לי לעכל את התחרות האחרונה. אני אפילו לא מנסה לחשוב על התחרות הבאה".

משהו שאת רוצה להגיד לסיון?

"כן. אני מבקשת ממנה ומאחלת שתישאר לי אותה סיון של היום, שלא תשתנה".