ביהמ"ש העליון בארה"ב: אסור לשרוף צלבים
הסיבה: שריפת צלבים הייתה סמל של הקו-קלקס-קלאן, שנועד להטיל אימה על שחורים. דעת המיעוט טענה שצריך להתיר שריפת צלבים בשם חופש הביטוי
בית המשפט העליון של ארצות-הברית קבע היום (ב') כי האינטרס של הציבור לאסור שימוש בשריפת צלבים כאמצעי הפחדה, גובר על חופש הביטוי של שורפי הצלבים. השופטים החליטו, ברוב של ששה נגד שלושה, להותיר על כנו חוק של מדינת וירג'יניה, שמגדיר שריפת צלבים כעבירה פלילית.
שריפת צלבים, ששימשה בסקוטלנד כאמצעי להעברת מסרים בין שבטים שונים, הפכה בארצות-הברית של המאה ה-20 לסמל שנועד להעביר מסר ברור אחד: סופו של כל מי שנתפס כמאיים על עליונותו של הגזע הלבן, יהיה רע ומר. המקרה הראשון של שריפת צלב שדווח עליו, ב-1915, היה דווקא בהקשר של שנאת יהודים, אבל ברבות השנים הפכה שריפת הצלב לסמל מוכר של הקו-קלקס-קלאן – ארגון השנאה הגדול והמפורסם בארצות-הברית, שדוגל בעליונותו של הגזע הלבן – ושימשה כאמצעי להטלת אימה בעיקר כלפי שחורים ופעילי זכויות אדם שתמכו בהם.
בראשית שנות החמישים העבירו מדינות רבות, ובהן וירג'יניה, חוקים האוסרים על שריפת הצלב ומגדירים אותה כעבירה פלילית. בשנים האחרונות הוגשו בוירג'יניה שני כתבי אישום על-פי החוק הזה. באחד מהם הואשמו שני גברים לבנים בכך ששרפו צלב בגובה כמטר בחצרו של שכנם השחור; השכן נבהל, ועבר עם משפחתו לגור בשכונה אחרת. במקרה השני נאשם גבר לבן בשריפת צלב בגובה עשרה מטרים בעצרת של הקו-קלקס-קלאן. בית המשפט העליון של וירג'יניה זיכה את כל הנאשמים וקבע כי החוק שעל-פיו הורשעו מנוגד לתיקון הראשון בחוקה האמריקנית, המבטיח את הזכות לחופש הביטוי. מדינת וירג'יניה ערערה על הפסיקה לבית המשפט העליון של ארצות-הברית.
התנהגות מרושעת
על אף שבית המשפט העליון נוהג להגן על זכותן של קבוצות גזעניות לחופש הביטוי, הפעם תמכו רוב השופטים באיסור הפלילי על שריפת הצלבים. רק שלושה מתשעת השופטים סברו שצריך להתיר שריפת צלבים בשם חופש הביטוי. חמישה שופטים קבעו כי החוק של מדינת וירג'יניה אינו מפר את הזכות החוקתית לחופש הביטוי. השופט השחור היחיד בבית המשפט, קלרנס תומאס, הסכים לדעת הרוב ששריפת צלבים היא פסולה, אבל קבע כי בית המשפט כלל אינו צריך לדון בשאלת הפגיעה בחופש הביטוי, כיוון שיש למדינה זכות לאסור התנהגות "מרושעת במיוחד". במהלך הטיעונים בעל-פה לפני מתן פסק הדין, העיר השופט תומאס – שאינו נוהג לדבר במהלך הדיונים – כי "הצלב היה סמל של עידן הטרור ההוא". הוא הסב את תשומת לבם של הצדדים לעוצמת "הסמליות וההשפעה של הצלב הבוער".
