אשתי הסודית

זה קרה בשקט-בשקט. בחשאיות כמעט מוחלטת נשא אפרים קישון בן ה-79 לאישה את הסופרת האוסטרית ליסה ויטאשק בת ה-47. לאירוע, שהתקיים לפני כשבוע, לא הגיעו אורחים כלל. "שני אנשים בלבד ידעו על הנישואים – החתן ואני. אפילו אמא שלי לא היתה בעניינים", אמרה הכלה לעיתון הגרמני "אקספרס".

הסופר, המחזאי והסטיריקון הידוע איבד לפני שנה את אשתו השנייה, שרה, ממחלת הסרטן. את ויטאשק, ד"ר לפילוסופיה, גרושה ללא ילדים, פגש באקראי ביריד ספרים בפרנקפורט שבגרמניה. המו"ל של קישון, שהוא גם המו"ל של ליסה, הכיר ביניהם והם הפכו מיד לידידים קרובים. עד מהרה ידידותם התהדקה והם התאהבו. ויטאשק, אישה נאת מראה, תושבת וינה בירת אוסטריה, כתבה ספרים לילדים ולמבוגרים. היא גם מנהלת מחלקה באקדמיה למוזיקה ולאמנות בעיר. קישון מתגורר בתל-אביב ובעיר אפנצל שבשווייץ, שם הוא נוהג להסתגר ולכתוב – כשהחיים בארץ לא מאפשרים לו זאת. עדיין לא נקבע היכן יתגוררו בני הזוג. בינתיים מסתגר הזוג הטרי בביתו של קישון בשווייץ.

"האיש מאושר", מדווח השחקן חיים טופול, חברו הקרוב. "הוא נישא לליסה לאחר ידידות רבת שנים, שהפכה אותם כעת לזוג אוהבים. אני שמח שטוב לו, וזה מה שחשוב".

הכין את הילדים

לפני החתונה הזמין אפרים קישון את שלושת ילדיו לשיחה משפחתית במסעדה תל-אביבית. "ילדים, יש אישה שאני מכיר", פתח והכין את ילדיו לקראת נישואיו בשלישית. לאחר הביקור בארץ חזר קישון למקום מגוריו בשווייץ וביקש את ידה של ליסה. "אני שמח בשביל אבא", אמר אתמול רפי קישון, בנו היחיד של אפרים מנישואיו לאשתו הראשונה חוה. "אין גיל מאוחר מדי לאהבה. אם הוא מאושר מהנישואים, אז גם אני מאושר בשבילו. הוא סיפר לנו על היכרותו עם ליסה. הוא אמר שהיא אישה ברמה גבוהה ואיכותית מבחינת אישיותה. הידידות ביניהם הובילה לנישואים ואני מברך על כך".

בני משפחתו של קישון וחבריו הקרובים בארץ שמחו על הנישואים, שנערכו בתום שנת האבל על שרה, אשתו השנייה של אפרים, שנפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן. צילה ליפוביץ, קרובת משפחה של שרה ז"ל המנהלת את ביתו של קישון בארץ, אמרה אתמול: "אפרים מכיר את ליסה במסגרת עבודתו זמן רב. זה נחמד שנישאו וכעת תהיה לו חברה לחיים. היא אישה גבוהה ומרשימה תרתי משמע. לדעתי אפרים זכה בפיס". קרוביו של קישון מקווים שהנישואים הנוכחיים יפתחו בפניו חלון לחיים מאושרים ויפצו אותו על השנים האחרונות והמרות, בהן דעכה אשתו ממחלתה. לאחר מותה נותר קישון אלמן לאחר כ-44 שנות חיים משותפות ומאוד מיוחדות. מנישואים אלה נולדו להם בן ובת – עמיר, ד"ר למחשבים, נשוי ואב לבן; ורננה, גרושה ואם לבת, יפיפייה בעלת סטודיו לגרפיקה. שניהם מתגוררים בישראל ונמצאים בקשרים טובים מאד עם קישון, שהוא גם סבא מסור.

לא ידע עברית

אפרים קישון נולד בשם פרנץ קישונט. הוא עלה לארץ בשנת 1949 ולא ידע מילה אחת בעברית. תוך שנים אחדות הפך לכותב הפופולרי ביותר בישראל. בשנות השישים החל לכתוב ולביים סרטים. הסרט הראשון שעשה היה "סלאח שבתי", שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. קישון נחשב אדם יוצא-דופן בכתיבתו וגם בחייו האישיים. הוא כתב 60 ספרים שתורגמו ל-37 שפות, ונהג לומר שאיבד את נעוריו בשואה ויצא ממנה נער זקן בעל כשרון כתיבה פתאומי.

בשנים האחרונות הוא נהנה מהערצה גדולה בגרמניה דווקא. קישון נשמע אומר שיש לו סיפוק מיוחד מכך שהנכדים של הנאצים עומדים בתור כדי לקבל את חתימתו בספר. בשנה שעברה, אחרי שנים של התעלמות ממסדית, זכה קישון בפרס ישראל ובתואר איש השנה בספרות. אותה שנה, שהיתה אחת היפות בחייו של קישון, היתה גם אחת הנוראות. שרה קישון, האישה הקטנה מהספרים, גססה בבית מסרטן, והתייסרה עד מותה. קישון אמר אז, שהשנה הזאת היתה הקשה בחייו – אפילו יותר מימי השואה ששרד בנעוריו.

בראיון ל"ידיעות אחרונות" התייסר על כך שאשתו נפטרה שלושה שבועות בטרם הוענק לו פרס ישראל המיוחל. קישון סיפר: "בשבילי המדינה היהודית זו התכלית, וישראל זו המדינה היחידה בעולם שאני לא יהודי בה. אני נערץ בתור הסטיריקון הנקרא ביותר בכל הזמנים, אבל בארץ בקושי הזכירו שאני קיים. הייתי בטוח שרק כשאעצום את עיני, יציגו ויקרינו שוב את 'סלאח שבתי', 'השוטר אזולאי' ו'ארבינקה'".

לא רצה להתחתן

לאשתו הראשונה, חוה, נישא בגיל 21, בהונגריה. יחד עלו לארץ. לאחר שהתגרשו, היה קישון נחוש בדעתו שלא להינשא שוב, אבל שרה – אותה פגש בבריכת שחייה – שכנעה אותו. קישון התקשה להשלים עם מחלתה, שהפכה את שניהם חסרי אונים לנוכך דעיכתה, אך מאוד קרובים בדרכם שלהם. הם גרו בקומות נפרדות באותה דירה. אפרים טען שזה סוד הנישואים הטובים. הוא נהג לספר ששרה החמיאה לו שכאשר איננו בבית – היא אוהבת אותו יותר. לפני מותה החלה לקרוא ברצינות את ספריו ולראות את סרטיו בראשונה. "אתה גאון", החמיאה לו והצהירה על אהבתה הגדולה בהיפרדה ממנו, סמוך למותה.

שרה דאגה לקבר משותף לשניהם בבית-העלמין הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. כשקברו אותה, התיישב קישון על ספסל סמוך והתקשה לראות איך טומנים את אהובתו בעפר. על המצבה נכתבה המילה "פרושקו", שפירושה צפרדע, הכינוי שלה בפי קישון. לאחר מותה התלונן בפני חברים שהוא אומלל, מכיון שאין לו עם מי להתקוטט.

נישואיו בשלישית הם בעצם חזרה בזמן. חוה אשתו הראשונה היא ילידת אוסטריה. שרה אשתו השנייה היתה פסנתרנית, שהצליחה לרגש אותו בנגינת יצירות של שופן. גם רעייתו החדשה היא תושבת וינה, מוזיקאית ואינטלקטואלית. בימים אלה, אגב, הוא כותב סאטירה על חיי נישואים.

(השתתפה: הלן חזן, וינה)