ילדים במתח גבוה

אני מצטער, אך לאחר בדיקות מקיפות לא נמצאה הסיבה לכאבים החוזרים מהם סובל בנך בחודש האחרון. אולי הוא נתון בלחץ כלשהו?". את התשובה הזאת ההורים לא אוהבים לשמוע מרופא, אך ברוב המקרים, היא נכונה. מחקר חדש, שנערך בקרב תלמידי תיכון בצפון הארץ, העלה שכמחצית מהתלמידים בישראל מתלוננים על בעיות גופניות שאין להם הסבר רפואי. את הכאבים המוכרים כ"פסיכוסומטיים" אי אפשר לפתור פשוט באמצעות כדור.

צריך ללמוד להתמודד איתם. ד"ר דניאל הרדוף, מנהל היחידה לרפואת מתבגרים בבית-החולים "בני-ציון" בחיפה, החליט לבדוק עד כמה נפוצות התלונות על כאבים פיזיים כתוצאה מגורמים נפשיים. המחקר נערך בשיתוף המחלקה לסיעוד באוניברסיטת חיפה ושירותי בריאות כללית, ובדק 220 בני נוער בני 14-16. בעזרת שאלונים, נבדקו התלונות בקרב הנבדקים בשנה האחרונה. "מדובר בבעיות ללא הסבר גופני, הידועות כבעיות פסיכוסומטיות. אלו תלונות אמיתיות שאינן מומצאות על ידי התלמידים, אך אינן מוגדרות כמחלה רפואית", אומר ד"ר הרדוף.

התלמידים התבקשו לציין מבין 10 אפשרויות, מאילו בעיות גופניות חוזרות סבלו בשנה האחרונה, שלא נמצא להן הסבר גופני. השאלון לא כלל תלמידים הסובלים ממחלות כרוניות. התלמידים התבקשו לדרג גם את רמת הסבל בסולם של 1-5. מהמחקר עולה כי 50.2% התלוננו על 3-12 בעיות, לעומת 32.4% מהתלמידים שהתלוננו על 1-2 בעיות ו-17.4% שלא דיווחו על שום בעיה.

התלונות השכיחות ביותר היו קושי להתעורר (67%), עייפות (47%), כאבי-ראש (43%) וכאבי-בטן (37%). התוצאות הפתיעו את ד"ר הרדוף, מכיוון שמחקרים בעולם מצביעים על עד 30% מהילדים הסובלים מבעיות אלו. לדבריו, מדובר במחקר ראשוני המחייב מחקרים נוספים נרחבים ומקיפים יותר בתחום. למרות הסתייגות זו, הנתונים בהחלט מצביעים על בעיה קיימת שחשוב שלא רק רופאים – אלא גם הורים – יהיו מודעים אליה.

צריך להאמין לילדים

הבעיות הפסיכוסומטיות מתבטאות בדרך כלל בכאבי-ראש ובטן אך גם בדרכים נוספות. מחקרים מצאו שגם כאבי-גב, תחושת חנק, עייפות, מיחושים בגפיים, רגישות-יתר של השלפוחית, עיוורון זמני, הזעת יתר ועוד יכולים לבטא מצוקה נפשית. לא מדובר בכאב חד-פעמי אלא בכאבים חוזרים לאורך זמן. ד"ר צחי גרוסמן, רופא ילדים ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, מספר כי אחד מחמישה ילדים שמגיעים אליו עם כאבי-בטן או כאב-ראש, סובלים מבעיות פסיכוסומטיות.

"מדובר בתלונות שאינן נראות לעין כמו חום או נזלת. תוצאות הבדיקה הגופנית אותה מבצע רופא לכל ילד שמגיע אליו ייראו תקינות לחלוטין, אבל סדרה של שאלות נוספות תחשוף את התמונה המלאה. במקרים בהם הבדיקה תקינה, אני שואל אם הילד סובל מהקאות, שלשולים, האם הוא מתעורר בגלל הכאבים בלילה. במקרה שגם התשובות לשאלות אלו שליליות, מתחזקת ההנחה שמדובר בבעיה פסיכוסומטית", אומר ד"ר גרוסמן. בשלב זה, שוקל הרופא האם לגרור את החולה לרשימת בדיקות גופניות פולשניות ומקיפות, כגון אולטראסאונד, בדיקות צואה ועוד, או להעלות את האפשרות הנפשית.

כל הרופאים המתמחים בתחום מודים שההקשר של כל אבחנה הכוללת את המילה "פסיכו", מרתיע הורים וילדים. ד"ר הרדוף: "לכן חשובה המודעות. צריך להסביר שמדובר בכאב אמיתי ולא בסימפטום של התחזות. הספרות הרפואית מגדירה את הבעיה ככאבים שמופיעים במשך לפחות 3 חודשים, לפחות 3 פעמים בחודש. מקרה כזה, כאשר לא נמצאת הסיבה הגופנית, משאיר סיכוי של 10%-5% בלבד שמדובר בבעיה פיזיולוגית.

כך נשאר הרופא עם קבוצה גדולה של ילדים הסובלים מכאבים 'פונקציונליים'. אני מעדיף שלא להשתמש במונח 'פסיכוסומטי' כי זה מלחיץ הורים וילדים. זה מעלה פחד מתווית של מחלה נפשית ובהחלט לא מדובר על מחלה כזו. הגישה לילד ולהורה צריכה לתת בראש ובראשונה לגיטימציה לתלונה. לא מדובר בשקרנים אלא בחולים לכל דבר ועניין. צריך להאמין לכל אדם, בעיקר לילדים. ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר לא יגיד שכואבת לו הבטן פעם אחר פעם. אנחנו מסבירים שזו תופעה מקובלת, לסבול מכאבים גם בלי שתהיה מחלה".

התופעה בעלייה בגלל האינתיפאדה

ויש הורים שלא קל להם לקבל את ההסברים: "פעמים רבות, הורים פשוט לא מבינים איך יכול להיות שלילד שלהם כואב כל-כך והוא לא סובל משום מחלה. הם רוצים עוד בדיקות, עוד חוות דעת. לכן, שלב ההסבר כל-כך חשוב. יושבים עם ההורים ומסבירים להם שהבעיה ניתנת לפתרון, אך הדבר החשוב ביותר כרגע הוא להירגע", אומר ד"ר הרדוף. ד"ר גרוסמן מסביר שעל פי גישתו, גם הילד חייב להבין מה עובר עליו. ההורים" היום, תודות לרפואה המשלימה, מוכנים יותר לקבל את ההסבר הנפשי. אבל הילד לא מבין את המנגנון.

אני משתמש בגישה לפיה מסבירים לילדים, גם בבית-ספר יסודי, שהמערכות שלהם עובדות היטב. ואז אני מסביר שיש לו לחצים וטרדות שגורמות לגוף שלנו לתרגם את הדברים לשפת הכאב. בתור דוגמה אני מסביר, שכשהם רבים עם חברים טובים והדבר ממשיך להטריד אותם, הם לא מרגישים טוב ברבים מהמקרים. זו מהות הקשר בין גוף לנפש. ילדים מבינים את זה וזה מרגיע אותם. הסבר כזה מפחיד פחות ממחלה גופנית".

אז מה באמת מלחיץ ילדים? פרופ' אלן אפטר, מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, מסביר שהסיבות הנפשיות לכאבים רבות. "בעיות חברתיות בבית הספר, מקובלות חברתית, יחסי ההורים, יחס ההורים לילד, אובדן שחוו, בחינות בגרות מתקרבות והלחץ להצליח. אלו רק דוגמאות לבעיות שיכולות להוביל לכאבים. לדוגמה, רגשות של חרדה ודיכאון, ששכיחים בקרב ילדים, מוצאים בדרך כלל ביטוי גופני. חרדה גורמת לכאבי-בטן, דפיקות לב, קוצר-נשימה, כאבי-גב בגלל מתח של השרירים, הזעת יתר, יובש בפה.

פעמים רבות, סימנים אלו עוזרים לנו להגיע לבעיה רגשית שמפוספסת אצל הרופאים בתחום מודים שכל אבחנה הכוללת את המילה "פסיכו" מרתיעה הורים וילדים. לכן צריך להסביר להם שמדובר בכאב אמיתי ולא בהתחזות הילדים. באופן דומה למבוגרים, דיכאון מתבטא בחוסר-ריכוז, עייפות, שינה מרובה או חוסר-שינה, ירידה בתיאבון ועצירות", אומר פרופ' אפטר. לדברי פרופ' אפטר, בשנתיים האחרונות, בעקבות אירועי האינתיפאדה, חלה עלייה משמעותית בשיעור הילדים הסובלים מתופעות גופניות המאפיינות חרדה, מה שיכול להסביר את שיעור הדיווחים הגבוה בישראל שהוצגו במחקר האחרון.

הכי חשוב: לאבחן בזמן

הרופאים חלוקים בדעותיהם לגבי ההבדלים בין בנים לבנות. במחקר שערך ד"ר הרדוף לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שני המינים. פרופ' אפטר מתרשם כי למחלקה ב"שניידר" פונים יותר בנים: "בחברה כיום קל יותר לבנות לבטא רגשות במילים. יש לבחורה יותר לגיטימציה חברתית לבקש עזרה, להגיד שהיא מודאגת וג לבכות. התנהגות כזו מקובלת פחות בקרב בנים. הם יעדיפו להגיד שיש להם כאב-ראש, גב או בטן, ורק אחרי טיפול ארוך תעלה הבעיה האמיתית".

ד"ר גרוסמן, לעומתו, מספר כי במרפאתו מאובחנות יותר בנות עם בעיות אלו. גם לגבי שכיחות הבעיות הפסיכוסומטיות ביחס לגיל, אין נתונים חד-משמעיים. הרופאים מסבירים כי התבטאות בעל-פה מקלה על לחצים. לכן, ביטוי גופני לבעיות נפוץ יותר בקרב ילדים קטנים הסובלים ממתחים ומתקשים להתבטא אחרת. עם זאת, אומר ד"ר הרדוף: "ילדים שלומדים במשך הזמן להגיב באופן פיזי על בעיה נפשית שאינה מטופלת, סביר שימשיכו בכך גם בגיל מבוגר.

עד היום, רוב המחקרים על בעיות פסיכוסומטיות נערכו במבוגרים, כך שכנראה בעיות אלו אינן פוחתות ככל שמתבגרים".

בשונה ממחלות גופניות או נפשיות, המחייבות טיפול מסויים, לבעיות הפסיכוסומטיות אין טיפול אחד. על דבר אחד מסכימים: נטילת כדור משכך-כאבים ללא מרשם לא תפתור את הבעיה. חשוב להדגיש זאת לאור תוצאות המחקר הנוגעות לדרך בה מתמודדים התלמידים עם הבעיות. 14% מהתלמידים שסובלים מקושי להתעורר ו- 9.3% מאלו הסובלים מעייפות בוחרים להיעדר מבית-הספר. כאשר הם סובלים מכאבי-ראש, בוחרים 14.8% להיעדר מבית הספר, 4.7% לפנות למרפאה, ו- 42.4% נוטלים תרופות, רובם ללא מרשם רופא.

מבין התלמידים הסובלים מכאב-בטן: 21.5% נעדרים מבית-הספר, 5.7% פונים למרפאה ו- 33.6% נוטלים תרופות, רובם ללא מרשם. טיפול נכון, לדברי המומחים, כולל גישה תומכת ומבינה, מעקב אחר הכאבים, ביופידבק, לימוד שיטות הרפיה ולמידת טכניקות להתמודדות עם לחץ. במקרים מסויימים מערבים גם פסיכולוג. "דווקא בעיות אלו צריך לאבחן בזמן, מכיוון שהפניות לעזרה רפואית והבדיקות הנעשות לבירור התלונות כבעיות גופניות – צורכות זמן ומשאבים ממערכת הבריאות. הכרת המאפייינים של תופעות אלה מאפשרת למטפלים להגיע לאבחנה פעילה של מצבים אלו ולטיפול נכון", אומר ד"ר הרדוף.

אחות בבית-ספר

"כבר למדנו לאבחן את הבעיות מאחורי הכאבים. ילדים לא מפסיקים לפנות לחדר האחות בבית-הספר. אנחנו כבר למדנו 'לקרוא' את התלמידים ולדעת אילו מיחושים מצביעים על בעיות אמיתיות", אומרת חבצלת שטייניץ, אחות בית-ספר בחטיבת ביניים בהרצליה מזה ארבע שנים . לדברי שטייניץ, בימים עמוסים במיוחד מגיעים עד 20 ילדים לחדר האחות, מבין 450 תלמידים בבית הספר.

"מדיניות הדלת הפתוחה אצלנו מאפשרת שיחה, דיון והיכרות אמיתית עם הילדים. לפעמים ילד באמת בא עם כאב-ראש אמיתי, אבל במהלך השיחה מגיעים לכיוונים אחרים. הבעיות הפיזיולוגיות העיקריות הן כאבי-ראש ובטן. כשמתחילים לדבר איתם, רואים שיש מתחים בבית שמשפיעים על הילד, מתחים חברתיים או ליקויים בהרגלי השינה. אחת התלמידות היתה מגיעה לבית-הספר אחת ליומיים עם כאב-ראש. התברר לנו שהיא פגועה, שהחברים לא מתייחסים אליה ונותנים לה הרגשה שהיא לא רצויה.

בלי לבצע מחקרים, אני יכולה לומר שאין ספק שבעיות המתבטאות באופן פיזי, בחלק מהמקרים מצביעות על בעיה נפשית. על כאבים פיזיים ילדים לא מתביישים לדבר". היא מוסיפה כי מעטים הילדים שנכנסים לחדר האחות בתואנות שווא. "את אלה כבר למדנו לזהות", היא אומרת.