בין ביתניה לכנרת

סיור ברכב לכל המשפחה, שנמשך כשלוש שעות.

ההתיישבות העברית בעמק הירדן החלה כבר בימי העלייה הראשונה במנחמיה, אז מלחמיה. ההתיישבות זכתה למשנה מרץ בתקופת העלייה השנייה. מסלול הטיול שלפנינו עובר בכמה מאתרי ההתיישבות החשובים בעמק הירדן.

ביתניה עילית

האנדרטה הסמוכה לתחנת הדלק שליד קיבוץ אלומות, מנציחה את מחנה העבודה של חברי תנועת השומר הצעיר, בהנהגתו של מאיר יערי, ששכן כאן בשנים 1-1920. חברי הקבוצה יצאו מכאן לסלילת כבישים באזור. כאן ערכו, לאחר שעות העבודה, את שיחות הנפש והווידויים שזכו לפרסום רב והעניקו את ההשראה למחזה "ליל העשרים", מאת יהושע סובול. אנדרטת הבטון עשויה בצורת אוהל וחרוטים בה שמות קיבוצי השומר הצעיר. מהאנדרטה יש תצפית נפלאה על עמק הירדן, דרום הכנרת, הגולן והגלעד. בתום הביקור ניסע בכביש היורד מצומת אלומות לצומת כנרת.

חצר כנרת

מביתניה עלית, נרד לכיוון המושבה כנרת. מעט לפני המפגש עם כביש הכנרת, משמאל לכביש, נמצאת חצר כנרת. החצר נבנתה בצמוד לחאן דליקה העתיק. זו הייתה חוות הכשרה לחלוצים הצעירים שעלו לארץ בימי עלייה שנייה. כאן גיבשו החברים את רעיונותיהם, שהפכו בסופו של דבר למעשים: רעיון הקיבוץ, המושב, 'ההגנה' ועוד.

רחוב הראשונים במושבה כנרת

משער חצר כנרת מתחיל רחוב הראשונים במושבה, הפונה מכאן צפונה. כאן נותרו כמה בתים היסטוריים מימיה הראשונים של המושבה, הבנויים מאבני בזלת. בקצה הרחוב נמצא בית האבן המרשים של משפחת טריידל, שעליו נכתב השיר 'על שפת ים כנרת'. לפניו נמצאים שני בתי קומתיים. אחד, כיום בית המועצה, שימש בעבר כגן ילדים וכבית-ספר; השני, כיום ארכיון ומוזיאון, שימש בעבר כבית הוועד וכמרפאה. המוזיאון פתוח כל ימי השבוע. הביקור ללא תשלום.

בית העלמין של כנרת

כדאי להשאיר את הרכב חונה ליד חצר כנרת ולרדת דרך הטרסות לכביש הכנרת. כאן נצעד דרומה (ימינה) עוד 300 מטרים ובצד הכביש, קרוב לחוף הכנרת, נראה את בית העלמין. בית הקברות משתרע על חלקו הצפוני של תל בית-ירח (חורבת כרך). זהו מקום רומנטי. הקברים שוכנים בצל עצים יפים ואפשר לשמוע את גלי הכנרת מלחכים את החוף. כאן קבורים המשוררת רחל, משה הס, נחמן סירקין, בר בורוכוב ברל כצלנסון ועוד רבים מראשוני הציונות.

אום ג'וני

ניסע דרומה בכביש הכנרת וניכנס בכביש הגישה לקיבוץ בית זרע. לפני שער הקיבוץ נפנה שוב ימינה, נסע לאורך גדר הקיבוץ ונמשיך בדרך עפר עד גדר קיבוץ דגניה ב', שם נפנה שמאלה וניסע בדרך העפר לאורך הצינור הירוק. הצינור נבלע בקרקע בצומת דרכים. נפנה שמאלה ונגיע למטע תמרים ולידו לוח אבן הנושא את שמות הקיבוצים בישראל על פי סדר הקמתם. במקום הזה, אום ג'וני, הוצב בשנת 1909 הצריף הראשון של דגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים. בשנת 1912 עברה הקבוצה לנקודת הקבע שלה.
אפשר לצעוד מעט דרומה לכיוון מתלול הירדן ולסיים את הטיול בתצפית על הירדן המתפתל, תל עובדייה, הרי פוריה ורמת סירין.