שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מתנגדים לתוכנית לאחד רשויות
    ע"פ התוכנית: בנימינה, גבעת עדה וזכרון יעקב יאוחדו לרשות אחת, והמועצות האזוריות מנשה ואלונה ומועצת קציר-חריש לרשות נוספת. חלק מהרשויות מנסחות במשותף מסמך התנגדות. ראשי המועצות טוענים: "לא יכול להיות שיהפכו אותנו לשכונה, זה טירוף מערכות". משרד הפנים בתגובה: "ההתנגדויות יישקלו בכובד ראש"

    התנגדות נחרצת של ראשי הרשויות באזור חדרה להצעה לאיחוד הרשויות, שגיבש משרד הפנים. מדובר בהצעה שפרסם לאחרונה משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות, בהמשך להצעה שגיבש לאחרונה משרד האוצר. כל ראשי הרשויות מתכוונים להציג את התנגדויותיהם בפני שר הפנים עד סוף חודש אפריל.

    האם זה באמת יחסוך?

    ההתנגדות הרשויות מהולה בחוסר בהירות והמון שאלות. בעוד חצי שנה יתקיימו בחירות מוניציפליות. מה יעלה בגורלן? האם יש טעם בכלל להתמודד? מי תהיה הרשות הקולטת ומי תהיה הנקלטת? זו שגדולה פיזית או זו שמצבה הכלכלי איתן? איך בפועל יתבצע הליך האיחוד מבחינה מינהלית? והאם זה באמת יחסוך כסף? ראשי הרשויות מחפשים תשובות במשרד הפנים, אך לא מוצאים.
    בעוד שמשרד האוצר הציע לאחד את אור עקיבא, זכרון יעקב, פרדס חנה-כרכור, בנימינה וגבעת עדה, לרשות אחת – מציע משרד הפנים לאחד את זכרון יעקב, גבעת עדה ובנימינה. כמו כן, מציע משרד הפנים על איחודן של המועצות האזוריות מנשה ואלונה ומועצת קציר-חריש למועצה אחת; את בקה אל-ע'רביה וכפר ג'ת; ואת ערערה, כפר קרע ובסמ"ה.
    במשרד הפנים הסבירו: "ההחלטה לאיחוד רשויות מקומיות נובעת, בין היתר, מהמצב הכלכלי הקשה ומהצורך המיידי לחסוך בכספי ציבור, ובכך גם להביא לייעול המגזר הציבורי ושיפור השירות הציבורי".
    יצוין, כי ממשלות ישראל כבר החליטו בעבר על צמצום מספר הרשויות המקומיות ואף הוקמו ועדות ונתקבלו המלצות, אך בסופו של דבר, המהלכים בנושא לא צלחו. לפיכך, החליטה ממשלת ישראל לפעול בעניין באמצעות חקיקה.
    שר הפנים, אברהם פורז, טוען בהקשר זה ש"למרות התהליך המקוצר שנקבע, יישמרו העקרונות הבסיסיים ותינתן אפשרות להצגת הטיעונים, הן לרשויות והן לציבור". לאור זאת קבע משרד הפנים, כי כל מי שמעוניין, יוכל להגיש הערותיו בכתב עד לסוף חודש אפריל.

    יוצאים למאבק

    כפי שהדברים נראים בשלב זה, יישום תוכנית איחוד הרשויות באזור חדרה ייתקל בקשיים רבים. ברשויות המקומיות כבר מתכוננים מאבק, ונערכים להגשת התנגדויות לתוכנית.
    החתך הסוציו-אקונומי של התושבים המתגוררים בזכרון יעקב, בנימינה וגבעת עדה הוא די זהה. כך גם שווי הקרקע. שמאי המקרקעין לא יכולים להעריך האם האיחוד יביא לשינוי בשווי הנדל"ן. המועצות הללו בלאו הכי מאוגדות יחד במספר איגודים כגון: וטרינרי, כיבוי אש וביוב.
    מועצת גבעת עדה מונה כ- 2,500 תושבים ומתפרשת על שטח של 11 אלף דונם. ליישוב אין פרויקטים גדולים מתוכננים ובתהליך בנייה. תקציב הרשות המקומית מאוזן, נכון לשנת 2002.
    לדברי גורמים במועצה, בחודשים האחרונים יש חוסר של כמה מאות אלפי שקלים, אך אי אפשר לקרוא לזה גירעון משמעותי. ראש המועצה, עמי ארגוב, שעד לאחרונה התלבט אם להתמודד בשנית, לוטש עיניים לתפקיד הנחשק של ראש הרשות המאוחדת.
    ארגוב: "אני מתנגד לאיחוד. יישוב קהילתי כמו גבעת עדה, שכמעט הכפיל עצמו ב- 15 השנים האחרונות ועדיין נשאר קטן, רוצה להישאר כזה. לא יכול להיות שפתאום יחליטו להפוך את היישוב למעין שכונה של עיר גדולה. זו פגיעה בעצמאותנו כקהילה וכתושבים.
    "אנחנו ובנימינה וזכרון יעקב החלטנו להגיש התנגדות למשרד הפנים. מעבר לכך, אני מתכוון לפנות לכל התושבים במנשר, ולהציע להם להגיש התנגדויות באופן פרטי". במקביל ציין ארגוב, כי "אם איחוד הרשויות יעמוד לקראת ביצוע, אני לא שולל אפשרות שאתמודד על ראשות הרשות המקומית הגדולה".
    מועצת בנימינה הוקמה ב- 1922, מונה כ- 6,700 תושבים ומשתרעת על 16 אלף דונם. בנימינה סוחבת על גבה גירעון לא קטן בתקציב. רק לאחרונה הכריז ראש המועצה, אריה זיתוני, על כוונתו להתמודד שוב על ראשות המועצה. זיתוני: "לקחנו לצורך העניין הזה יועץ, שיבדוק את הכדאיות של האיחוד. אם היו אומרים לי שרוצים בכל מקרה להוריד עלויות, הייתי מציע לאחד את בנימינה וגבעת עדה ליחידה אחת בת 10,000 תושבים. שני הישובים מתפתחים ונבנות בהם שכונות חדשות. אני לא מאמין באיחוד שבמסגרתו זכרון יעקב, שמונה כ- 14 אלף תושבים, "תבלע" את בנימינה. בעתיד הקרוב נקיים ישיבה של הנהלת המועצה כדי לדון בנושא, ואחרי שנדון ונבחן את כל הנתונים, נפנה למשרד הפנים ונגדיר להם את השגותינו. אני מאמין, שגם הציבור שמתנגד לעניין יגיש התנגדויות לאיחוד".
    זכרון יעקב מונה 13,500 תושבים ומתפרשת על 32 אלף דונם. המועצה סוחבת על גבה גירעון הנאמד במיליוני שקלים. ראש המועצה, ישיש שיבובסקי, אומר כי לפני כשנה החלה המועצה ביישום תוכנית אב עד לשנת 2020. שני פרויקטים תיירותיים שכבר הוחל בקידומם: פרויקט זמארין – "זכרון העתיקה", מזרחית ליקב, עתיד להיות מרכז תיירות, גלריות, ומסעדות. מדובר בתוכנית שמקדמת החברה הכלכלית של זכרון. ופרויקט נוסף בכניסה הדרומית לזכרון יעקב – על שטח של 800 דונם, עתיד לקום "פארק היין", שיכלול יקבים קטנים וחנויות למוצרי יין.
    בעקבות התוכנית לאיחוד רשויות תוהים בזכרון יעקב מה יעלה בגורלה של תוכנית האב ליישוב? דובר המועצה, דוד בר יוסף: "לתוכנית איחודה של זכרון יעקב עם בנימינה וגבעת עדה יש אולי יתרונות על פני איחוד המושבה עם יישובים אחרים באזור. זאת מפני שמדובר בשלוש מושבות של הברון, בעלות רקע, אופי והרכב סוציו-אקונומי דומה. יתר על כן, מדובר במרחבים חקלאיים משותפים ולא בחיבור מלאכותי עם יישובים בעלי קווי מתאר עירוניים.
    אולם, מאחר שמדובר בתוכנית שבשלב זה רב בה הנסתר על הנגלה, קשה להתייחס למרכיבים שכלל אינם ידועים. קיימת סכנה לאובדן הזהות ההיסטורית והמקורית של זכרון יעקב כתוצאה מן האיחוד, אך נראה, כי במשרדי הפנים והאוצר כבר החליטו כי הנשוא משני בחשיבותו".
    סגן ראש המועצה, יצחק שגב, עתיד להיפגש בימים הקרובים עם ראשי הרשויות של בנימינה וגבעת עדה בנסיון לנסח מסמך משותף, ובו התנגדות של שלוש הרשויות לתוכנית.

    קציר-חריש-אלונה-מנשה

    ב- 1982 הוקם היישוב קציר כיישוב קהילתי על קו התפר. במקביל, עלה על הקרקע הקיבוץ חריש מטעם הקיבוץ הארצי. שמונה שנים לאחר מכן, התגוררו בקציר רק 30 משפחות ובחריש כ- 25 תושבים, רק חלקם חברי קיבוץ כתוצאה מכך, התפרק הקיבוץ וננטש מרצון. ב- 1992 הוקמה המועצה המקומית המאוחדת וסומנה כיישוב מרכזי בתוכנית הכוכבים של הממשלה. כיום, מונה המועצה כ- 3,300 תושבים.
    ראש המועצה ויו"ר פורום הרשויות הקטנות בישראל, דובי סנדרוב: "רשימת הרשויות מעידה יותר מכל על חוסר הבנה של מי שכתב אותה. לצערי, הצטרף לו כאן חוסר הבנה בסיסי בגיאוגרפיה ובדמוקרטיה לחוסר הבנה מוחלט בייעודו של השלטון המקומי בישראל והתפקיד החשוב שממלאות בו הרשויות המקומיות. אלמלא הרשויות המקומיות, גם השירותים היחידים שהמדינה הזו עוד מצליחה לתת לאזרחיה, כמו חינוך, סעד, בריאות ותרבות ובשנתיים האחרונות גם ביטחון, לא היו ניתנים. כעת באה המדינה ואומרת: נחסל את הרשויות המקומיות. יש כאן טירוף מערכות: הממשלה שכחה שהצרכן הסופי שלה הוא האזרח, והרשות המקומית היא הזרוע הביצועית לטיפול באזרח".
    המועצה האזורית מנשה מונה כ- 12 אלף תושבים ומשתרעת על 160 דונם. ראש המועצה, אילן שדה: "אני חושב שהתוכנית בחלקה הגדול נכונה והגיונית, אך לא ייתכן כי תוכנית כזאת תיעשה ב'שלוף', מהיום למחר. צריך לקבוע תאריך יעד של עוד ארבע-חמש שנים, כאשר במהלך השנים הללו ייערכו לביצוע התוכנית. יש לרשויות נכסים, יש התחייבויות, יש רשויות שיש להן גירעון, גם המבנה של מועצות אזוריות שונה מזה של מועצות מקומיות. מעבר לכך, שהתהליך בטווח הקצר ידרוש הרבה כסף כדי להסדיר עניינים שונים. בכוונתנו להעיר הערות בנושא, כאשר הכל ייעשה בתיאום עם מרכז השלטון המקומי".
    המועצה האזורית אלונה מונה כ- 10,000 תושבים ומשתרעת על 27 אלף דונם. ראש המועצה, אריה שרון: "אנו לא מקבלים את ההחלטה על האיחוד הצפוי. המועצה האזורית אלונה היא פנינה שמצויה באחד האזורית הפסטורליים בארץ, בעלת צביון ורקע אידיאולוגי ייחודי. המועצה שלנו גם יוצאת דופן במובן החיובי, בכך שהיא מאוזנת ומנוהלת באופן יעיל. רק לאחרונה קיבלנו במעמד שר הפנים את פרס הזהב, על ניהול כספי תקין במשך שש שנים רצופות. גם השנה הזו סיימנו באופן מאוזן, ואנו אמורים לקבל פרס, ומה הפרס, פירוק? האיחוד צריך להיבחן לא רק על פי קריטריון של גודל, אלא גם על פי פרמטרים של ניהול נכון".

    איחודים גם במגזר הערבי

    גם לגבי מספר רשויות ערביות באזור ואדי ערה, מציע משרד הפנים לבצע איחוד. על פי הצעת משרד הפנים, בקה אל-ע'רביה וכפר ג'ת יאוחדו לרשות אחת, וערערה, כפר קרע ויישובי בסמ"ה יאוחדו לרשות נוספת. למועצת מעלה עירון יסופח הכפר מעאוויה. ראשי הרשויות הערביות באזור ואדי ערה דוחים בתוקף את הצעת האיחוד. חלק מראשי הרשויות רואים בתוכנת זו כעוד צעד להפקעת אדמות מהיישובים הערביים. עמדתם של כל ראשי הרשויות ביישובים האלה זהה לעמדת רעד ראשי הרשויות הערביות.
    ראש מועצת ג'ת, ד"ר מוחמד אבו פול: "בעלי כוח פוליטי כבר משפיעים על הממשלה בנושא האיחוד, כך שהתוכנית המקורית שונתה בגלל לחצים פוליטיים. זה מוכיח שכל הרעיון אינו ייעול ולא חיסכון".
    לדברי ד"ר אבו פול, גורל ההצעה יהיה כמו גורלן של ההצעות שקדמו לה. "התוכנית הזו היא נגד האוכלוסייה הערבית ולא תועיל להם בכלום", הוא אומר.
    מצד שני, טוען ד"ר אבו פול, כי הוא מוכן לשקול את התוכנית, אשר עשויה לשפר את רמת חיי התושב. "אם העניין הוא בפיטורי בכיר כאן ובכיר שם, אז אני יכול לעשות את זה בלי איחוד. אבל אם כבר מדברים על איחוד, אז אנחנו צריכים לחשוב על ייעול והתפתחות. אם קו המחשבה של האיחוד הוא ליצור ערים אז העיר צריכה להיות במלוא מובן המלה ולא כמו הערים הערביות של היום", הוא אומר.
    ד"ר אבו פול מציע לערוך משאל בקרב האוכלוסייה. מ"מ ראש עירית בקה אל-ע'רביה, תאופיק גנאיים: "אני מתנגד לאיחוד. יש לנו מחסור בתקנים, אז אם מדברים על ייעול, אין אצלנו מה לחתוך. למשל, חסרים לנו כיום חמישה מהנדסים במחלקת ההנדסה. בנוסף, לתושבים מבקה אל-ע'רביה לא מתאים לחיות יחד עם תושבי כפר ג'ת. כל תושב צריך לחיות ביישוב שלו, תחת שלטון מקומי".

    משרד האוצר: חיסכון עצום

    ממשרד הפנים נמסר: "לאחרונה פורסמו מודעות בעיתונים על מנת לאפשר לכל מי שמעוניין להגיש חומר או הסתייגות בנושא איחוד הרשויות, כל הפניות יישקלו בכובד ראש. צריך לציין, כי מדובר בשלב ראשון של ההליך. הרשימה הנוכחית לאיחוד הרשויות היא הרשימה המוצעת שאמורה לעבור במסגרת התוכנית הכלכלית".
    ממשרד האוצר נמסר: "התוכנית הכלכלית מציעה לצמצם את מספר הרשויות מ- 266 ל- 150-200 רשויות, באמצעות איחוד רשויות ובהתאם להמלצת ועדה בינמשרדית, שתקבע את אופן האיחוד. כיום יותר ממחצית מהרשויות מונות אוכלוסייה של מתחת ל- 10,000 תושבים. בשנת 98' קבעה ועדה ציבורית, כי הרשויות המקומיות הן נטל כלכלי שנופל ברובו על תקציב המדינה, ולכן רצוי לצמצם את מספרן באופן משמעותי.
    "האיחוד יביא ליעילות כלכלית, ייעול הקצאת מקורות ממשלתיים, אפקטיביות ביצועית ושיפור השירותים לתושב. החיסכון הצפוי מאיחוד כזה הוא 2-1.5 מיליארד שקל בשנה".

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים