נכנס ביציאה

אז מה אם הוא קצת נמוך. העיקר שאפשר להגדיר את עופר שכטר (כמעט 22) כתגלית החדשה של תעשיית הפירסום והטלוויזיה. הוא ניחן בדיוק במראה נער האמ.טי.וי הטיפוסי. בלונדיני עם שיער קופצני, פלומת זקנקן נערית ופנים יפות. לא גבוה כבר אמרנו, אבל בנוי בפרופורציות הנכונות.
צופי הטלוויזיה הצעירים (ובעיקר הצופות) מתמכרים בחודשים האחרונים לשכטר מעל המירקע, כשהוא מגיש ברוטציה עם מלי לוי, יעל גולדמן ומיכאל הנגבי את "אקזיט", מגזין הנוער של ערוץ 10. הצופים המבוגרים יותר נתקלים בו באחד הפרומואים הקצרים שערך ערוץ 2 לעצמו. שכטר הוא זה ששרוע עם עוד נערה על הספה מול הטלוויזיה. וזה עוד לא הכל: עכשיו הוא מככב בקמפיין ענקי לסלקום, שכולל פרסומת ושלטי חוצות ענקיים. ולחשוב שעד לפני כמה חודשים הוא היה אנונימי לגמרי. כשמשוחחים איתו, נעים לגלות שמתחת החזות הקלילה מסתתר בחור שקול ורציני.

- תמיד חלמת על משחק?

"אפשר לומר שתמיד הייתי זה שעושה פוזות מול המצלמה המשפחתית. בגיל 13 עשיתי פרסומת לאבטיח, אבל כנער הייתי מרדן, ברחתי מהבית, מבית הספר, עשיתי מלא שטויות של מושבניקים, כמו להתפלח לבריכה, לנסוע על אופנועים וטרקטורונים בלי רשיון. הייתי ילד אגואיסט, רבתי עם כולם. בחופש הגדול, ממש לפני תחילת כיתה י"ב, אמא שלי נפטרה. אולי זה מה שסיים אצלי את מרד גיל ההתבגרות. התחלתי לזרום לכיוונים טובים, התחברתי לצדדים יותר רוחניים, גיליתי חברים טובים שמאוד עזרו לי, שיפרתי את היחסים עם המשפחה".
אפיזודה צבאית קצרה בצה"ל הספיקה לשכטר, שבמקביל גילה את אהבתו הגדולה לסנובורד, שהובילה אותו בעקיפין לעולם המשחק. "בגיל 18 התחלתי לעבוד כמוכר בחנות אביזרים של מקום שנקרא סקימולטור, בעמק חפר. זה מיתקן שמדמה גלישה על סקי. התחלתי להתאמן, עשיתי קורס מדריכים, גלישה מקצועית באוסטריה, ואפילו זכיתי בתואר חניך מצטיין. ראיתי בזה את עתידי, רציתי להגיע לחו"ל".
בסקימולטור הכיר שכטר את גלעד לבנדובסקי, בעלה של השחקנית איילת זורר. "גלעד הוא כמו אח גדול בשבילי, חבר טוב, אחד מהאנשים שהביאו אותי לכיוונים טובים בחיים. הכרתי דרכו את איילת, ויום אחד היא הציעה שאתן כמה תמונות לסוכנת שלה, לבנה חכים. כמובן שלקח לי כמה חודשים עד שהצטלמתי, נתתי לה את התמונות ולא שמעתי מהן כלום. כמעט שכחתי מזה, ואז אחרי חודש אני מקבל טלפון, לבוא לאודישן למפעל הפיס". שכטר מצא את עצמו על הסט ומייד אחר כך הגיע האודישן ל"אקזיט" ולסלקום. את שניהם, מיותר לציין, לקח.

- ספר לי על האודישן ל"אקזיט".

"האודישן הראשון היה לבד, מול ארז בן הרוש, עורך התוכנית. האודישן השני היה עם מיכאל הנגבי, מול ארז ורני סער, הבמאי".

- הכרת מישהו מהם?

"לא הכרתי אף אחד חוץ ממיכאל, שזכרתי מהתקשורת".

- לא הכרת את מלי לוי?

"לא הייתי בתחום, לא קראתי על דוגמניות ודוגמנים. מלי, תסלחי לי".

- ופתאום אתה מוצא את עצמך בשידור חי עם אנשים שלא הכרת? איך התחושה?

"התכוננו לפני שעלינו לאוויר, עשינו כמה פיילוטים אחד עם השני. התחושה קצת מלחיצה, אבל זה מאתגר. ההתחברות לאנשים היתה קלה. גם מלי ויעל לא עשו טלוויזיה, ואנחנו משמשים משענת אחד לשני. היתה גם התחברות מהירה למיכאל, לשרונה ודניאלה פיק. יש לכולנו תחושה של משפחה אחת גדולה, ואני מודה לעורכי התוכנית ולערוץ 10 שנתנו לי את ההזדמנות".

- מלי ויעל גבוהות, אתה לא כל כך. זה לא מתסכל?

"זה מה יש, ועם זה ננצח. כמו שמיכאל אמר לי: 'כל מי שנולד מקבל קלפים. מאחר שאתה לא יכול להחליף אותם, שחק איתם הכי טוב שאתה יכול'".
צפייה בתוכנית מביאה מייד למסקנה שהוא באמת מוכשר ומשעשע. בכתבת חוץ ששידר מהכנסת ביום הבחירות התיישב בחדר המוקדניות ופצח איתן בשיחה סמי אירוטית, בצחוק כמובן, על פתקי הבחירות, מה שהביא את קצין הביטחון של הכנסת להעיף אותו מהמקום לפני תום השידור. בתוכנית אחרת, בה התארח רקדן ברייקדאנס מקצועי, הפגין כישורים בתחום. שכטר מסתמן כרוח החיה של "אקזיט", מה שגורם לנפשות הפועלות בערוץ 10 להכתיר אותו כתגלית שעוד תגיע רחוק, ומה שמביא צופות לשלוח לו מכתבים. אגב, חשוב לציין שהוא נוהג לענות להן באופן אישי ולהודות להן.
בהתאם להלך הרוח המעורפל בערוץ הקורס, מצא שכטר את עצמו נפרד מצופיה הנאמנים של התוכנית - וחוזר למירקע... "בינתיים אנחנו משדרים", הוא מרגיע, נכון לכתיבת שורות אלה. "כשהודיעו שההפקה יורדת הייתי עצוב. נפרדנו מהצופים ואחר כך זה מזה, אבל בערב הודיעו לנו שלמחרת משדרים שוב, אז שמחתי". ותגובות הצופים? "אנחנו מקבלים המון תגובות באינטרנט וגם ברחוב, שהיו רוצים שהתוכנית תמשיך".

- איך מתמודדים עם ההצלחה?

"משתדלים לשמור על פרופורציות. ביקשתי מהחברים שלי שיעירו לי אם הם מרגישים שזה עולה לי לראש. אני שמח שאבא שלי מאושר שסוף סוף יצא משהו מהכבשה השחורה של המשפחה".

- לא דיברנו מספיק על אהבה. יש אהבה בחייך?

"אין הרבה מה לדבר, כי אין אהבה. זאת הבעיה, היא לא פה כרגע".

- מה אתה מחפש בבחורה?

"אין לי קטע ספציפי. מה שכן, אני לא רוצה שהיא תהיה תלויה בי, שיהיו לה החיים שלה, שתהיה עצמאית".

- מתחילות איתך הרבה בנות?

"מתחילות, מתקשרות, אני לא יודע מה קורה איתי, אני די לא מגיב. לא בא לי לצאת לשתות קפה ולהכיר את הבחורה. אני מחכה לקטע שיזרום. דברים שקורים תוך כדי עבודה, תוך כדי בילויים, זה הכיוון".
שכטר אומר שהמשחק כבש אותו והזיז הצידה את הסנובורד, לאימון והדרכה פעם בשבוע, נסיעות לחרמון וגיחה קצרה לחו"ל, כמו שהיתה לו עכשיו. את עיקר מרצו הוא משקיע בלימודים בסדנת משחק אצל יורם לוינשטיין ובריצה מתמדת לאודישנים. הוא הספיק לגשת לאודישן לאמ.טי.וי, לפרסומת ל"ליווי'ס", אליה לא התקבל, אבל גם לקצור הצלחה. בימים אלה הוא עסוק בצילומי תפקיד אורח בסיטקום בשם "מה קרה מלחמה?" בכיכובו של רובי דואניס. "אני רוצה להודות לסיגל וולשטיין מהמשרד של לבנה חכים, שמטפלת בי, וכמובן למשפחה ולחברים שלי, שתמכו בי בהרבה רגעים קשים, גם כשהייתי בלתי נסבל. ובנוסף, אני רוצה למסור לכל עם ישראל שנמאס מהסבל ומהמלחמות. אנחנו חיים בלי אושר, ואני רוצה שכולם יהיו מאושרים, ואז יהיה פה הרבה יותר כיף".

הכי מגניב

מאז ינואר נכנסתי לרשימת החיסולים של לא מעט תלמידות חטיבות ביניים. הסיבה (ממש לא מה שאתם חושבים): היה לי מפגש כמעט יומיומי עם עופר שכטר. שכטר, שם מאוד מוכר למי שעדיין לא מלאו לו 20 וקצת פחות למבוגרים יותר, צועד כבר כמה חודשים בדרך לעמדת אליל הנוער הכי מגניב שהיה לנו הרבה זמן (או בכלל, האמת). משום כך יצא שלפחות פעמיים בשבוע חלקנו את אותה מאפרת, מלבישה ושלל אנשי מקצוע, אחרי שאני סיימתי את תפקידי ב"אבק כוכבים" ולפני שהוא נכנס לשלו.
מכל מנחי "אקזיט" עופר משך הכי הרבה תשומת לב, אפילו יותר ממלי לוי ויעל גולדמן, דוגמניות במקצוען, ובטח יותר ממיכאל הנגבי, שהוא בכלל מסוג הבחורים שרק מי שבאמת מבינה מה טוב בשבילה הולכת עליו. אבל בדברי הימים של ערוץ 10, אין לי ספק, יירשם דווקא שכטר בתור הכוכב הראשון שצמח ממש מתוך הערוץ. היחיד שהגיע כפרצוף אנונימי וגילה את יכולותיו לעולם, שכן יש לו בדיוק את אותה איכות חמקמקת שכל אליל נוער צריך ולכל כך מעט יש: כריזמה. ולכן הצופות הצעירות של הרצועה נדלקו עליו כמעט מייד. הן התקשרו לטלמסר התוכנית, מסרו לו ד"שים בלייב והציפו את הפורום שפתחו לו באינטרנט בקריאות "עופר, אתה כל כך מגניב". שכטר, בתגובה, חייך. הוא לא התרגש יותר מדי, למה לו, הוא הרי מגניב. (מיטל גלם)