10 שנים לדפדפן

ב-22 באפריל, 1993, קבוצה של סטודנטים במרכז ליישומי מחשב על באוניברסיטת אילינוי (NCSA) הפיצה תוכנת מחשב ששימשה להצגת דפי HTML, השפה הבסיסית לכתיבת דפים ואתרים באינטרנט. הם בוודאי לא תיארו לעצמם שהתוכנה הזו, "מוזאיק" (Mosaic), תהפוך לאב טיפוס של היישום הפופולרי ביותר לגלישה ברשת.
גם כאשר טים ברנרס לי הציג ב-1991 את ה-World Wide Web, רשת של מסמכי HTML השמורים בשרתים שונים ברחבי האינטרנט ומקושרים ביניהם באמצעות פרוטוקול HTTP, העולם סרב להתרגש. דפדפני הטקסט המוקדמים, שפעלו בסביבת יוניקס, מערכת הפעלה פופולרית במוסדות אקדמיים, היו מסובכים יחסית לשימוש עבור משתמשים שאינם מתמצאים במחשבים. לאחר ההתחברות, רצף של טקסט בלתי ידידותי בעליל היה ממלא את מסכי הדפדפנים של אז, כמו Linemode, וכדי לגלוש לאתרים נדרשו הגולשים להזין פקודות בשורת פקודה.
כל זה השתנה בחודש אפריל בשנת 1993. על אף ש"מוזאיק" לא היה הדפדפן הגרפי היחיד בסביבה, הוא היה הראשון שסייע להפוך את ה-WWW לרכיב הפופולרי ביותר באינטרנט.
"מוזאיק" פותח כדי לאפשר למדעני NCSA לשתף פעולה ביניהם ברשת ולגשת למידע בקלות אך הפך במהירות לאטרקטיבי עבור משתמשים מן השורה. הדפדפן החדש שילב תמונות, גרפיקה וטקסט בתוכנה אחת. הוא היה חינם וקל להשתמש בו באופן יוצא דופן. שלא כמו דפדפני טקסט רבים, "מוזאיק" פעל במחשבים מבוססי Windows, כמו גם מקינטוש ויוניקס.
עבור גולשים בני זמננו, האתרים שהוצגו באמצעות "מוזאיק" נראים משעממים ודלים. עבור הגולשים דאז, היה מדובר במהפכה, דרך חדשה ויעילה למצוא מידע ברשת. עבורם, "מוזאיק" היה האינטרנט.
תעבורת הגלישה ב-Web גדלה ב-1,000 אחוז תוך חודש מהפצת הגירסה הראשונה של "מוזאיק". כ-5,000 גולשים הורידו את "מוזאיק 1.0" מדי חודש. הדפדפן החדש דחק הצדה בהדרגה פרוטוקולים מבוססי טקסט ששימשו לגישה לתכנים ברשת כמו "גופר" או "טלנט".
האינטרנט החל לפרוח. אמנם, מספר האתרים שפעלו באותם ימים נמדד בעשרות בלבד. מנועי החיפוש עדיין לא הופיעו, לא היה רמז לנסיקתו הצפויה של מנוע חיפוש בשם "גוגל" וכתובת האינטרנט Yahoo.com, האינדקס הראשון, החזירה דף שגיאה. עם זאת, אתרים חדשים נוספו לרשת מדי יום. איזור "מה חדש?" באתר של NCSA, שהציג את האתרים החדשים ברשת הפך ליעד פופולרי עבור הגולשים.

NCSA נגד נטסקייפ

שנה לאחר הפצת "מוזאיק", מארק אנדריסון, אחד ממפתחי הדפדפן ב-NCSA, עבר לקליפורניה וחבר ליזם בשם ג'ים קלארק. השניים ייסדו את חברת "מוזאיק קומיוניקיישנס", לימים נטסקייפ, כוכב זוהר בשמי חברות האינטרנט שהחלו להתבהר באותם ימים.
אנדריסון צירף לצוות העובדים של החברה החדשה אנשים מצוות הפיתוח של "מוזאיק" כמו אריק בינה. בחודש נובמבר, 1994, החברה הפיצה את הגירסה הראשונה של הדפדפן המסחרי הראשון המבוסס על "מוזאיק", בשם "נוויגייטור" (Navigator). מאות אלפי בני אדם הורידו את הדפדפן החדש ובסוף השנה כשמונה מיליון עותקים היו בשימוש.
ה-NCSA איימה לתבוע את "מוזאיק קומיוניקיישנס" בטענה כי הפרה את הסימן המסחרי שלה, ובעקבות זאת שונה שם החברה ל"נטסקייפ". אוניברסיטת אילינוי מכרה רישיונות לשימוש ב"מוזאיק" גם לחברה אחרת בשם "ספייגלס" (Spyglass), שהחלה לשתף פעולה עם מיקרוסופט בשנת 1994. הדפדפן של "ספייגלס" היה הבסיס לגירסה הראשונה של "אינטרנט אקספלורר", תוכנה גמלונית בראשית דרכה (1995) שבישרה את קץ שלטונה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים.

מיקרוסופט מנצחת במלחמות הדפדפנים

אך בעוד מיקרוסופט מתמהמהת בהבנת החשיבות של מהפכת האינטרנט, הוסיפה נטקסייפ תכונות חדשות לדפדפן שלה, בהן תמיכה בקול, שאיפשרה לראשונה לגולשים לשמוע צלילים בדפי אינטרנט ולא רק לצפות בהם. שפה חדשה בשם ג'אווה סקריפט שפותחה בחברת נטסקייפ אפשרה לגולשים לבצע מהלכים מורכבים יותר באתרי אינטרנט – למשל, להזיז את סמן העכבר על תמונה של שמש ולצפות בה מתחלפת למראה של ירח. קסם של ממש באותם ימים.
בחודש ינואר, 1997, הודיעה חטיבת פיתוח התוכנה ב-NCSA כי היא מפסיקה לתמוך ב"מוזאיק". בינתיים, החל עידן מלחמות הדפדפנים בין נטסקייפ לאינטרנט אקספלורר, שני דפדפנים שהתבססו על הקוד של מוזאיק 1.0 (אינטרנט אקספלורר מבוסס עליו גם כיום).
לצד מלחמת הדפדפנים התפתח קרב תקנים – בעלי אתרים נאלצו להתאים את הקוד שלהם עבור שני הדפדפנים. אם לא עשו זאת, אתר שנראה היטב בדפדפן אחד הוצג באופן משובש בדפדפן המתחרה.
נטסקייפ שלטה ביד רמה בשוק אך מיקרוסופט הדביקה בהדרגה את הפער. הדפדפן של מיקרוסופט שולב במערכת ההפעלה "חלונות 98" יחד עם תוכנת הדואר האלקטרוני "אאוטלוק אקספרס" ומשתמשים שרכשו מחשבים חדשים התרגלו לגלוש בדפדפן זה ולא במתחרה.
במקביל, מיקרוסופט שיפרה בהדרגה את אינטרנט אקספלורר והוסיפה בו תכונות חדשות. הדפדפן "נטסקייפ" עדיין זכה באהדת הגולשים אך מעמדו הלך והתערער בשנת 1998 ו-1999. אף הוויתור הנואש על גביית התשלום עבור שימוש בדפדפן לאחר תקופת ניסיון (בניסיון להתחרות באינטרנט אקספלורר החינמי) לא סייע ל"נטסקייפ", שהובסה סופית לקראת המילניום החדש.
כיום, אחוזים בודדים מהגולשים משתמשים בנטקסייפ לעומת יותר מ-90 אחוז שגולשים באמצעות אינטרנט אקספלורר. במבט לאחור, דומה כי התבוסה של נטסקייפ היא תוצאה של מספר גורמים – ההתנהגות הדורסנית של מיקרוסופט (שהורשעה בבית המשפט בשימוש בלתי מרוסן בכוח המונופול שלה), התמהמהות בהפצת גירסאות חדשות של "נטסקייפ", הטיפול הכושל של החברה במיזם הקוד הפתוח "מוזילה" (בימים בהם היה פרויקט קוד פתוח במסגרת נטסקייפ) וכשלונה של אמריקה און ליין בניהול "נטסקייפ", בעקבות רכישת החברה ב-1998.

חסרונות הדפדפן

דפדפן האינטרנט תוכנן במקור להציג מסמכים בשפת הסימון HTML. עם זאת, בימי "מלחמות הדפדפנים" התפתחו הדפדפנים ליישומים רב תכליתיים, המציגים דואר אלקטרוני, קבוצות דיון, קובצי וידאו, יישומי פלאש, ג'אווה ועוד.
הגירסאות העדכניות של דפדפנים כמו "אינטרנט אקספלורר", "נטסקייפ" ו"מוזילה" מציעות תכונות מתקדמות כמו תוכנות מסרים מידיים מובנות, מסננים נגד דואר זבל, יישום צ'ט, מנהלי הורדות ועוד. החדשנות נטשה את הדפדפנים לטובת יישומים ייעודיים המשתלבים בתוכם ותוכנות חלופיות לגלישה באינטרנט.
עם זאת, הדפדפן הוא כלי פרימיטיבי למדי – הוא משמש לגלישה באתרים אך אינו מוצלח במיוחד בכל הקשור לאיסוף מידע. אם מצא הגולש מידע מעניין בדף מסוים וברצונו לשמור את המידע לצפייה מאוחרת, הוא יכול רק להעתיק את המידע כטקסט לתוכנת עיבוד תמלילים או לשמור את המידע כדף HTML.
תכונת המועדפים, שאמורה לאפשר לגולשים לשמור דפים בתיקייה כדי לצפות בהם מאוחר ביותר, אינה ידידותית ולא מציעה לגולש כל אפשרות לעקוב אחר הדפים שנשמרו, להוסיף להם הערות או לגלוש אליהם בהקשר מסוים. סביב התכונות החסרות האלה התפתחה תעשייה שלמה של תוכנות, חלקן חינם ואחרות בתשלום, שמשפרות את יכולות הדפדפנים או חוסמות את הפרסומות.
מומחים המבשרים את קץ עידן הדפדפן סבורים כי תוכנות מסרים מידיים, נגני מדיה, תוכנות לצפייה בכותרות חדשות (RSS) ויישומים ייעודיים נוספים יחליפו בהדרגה את הדפדפנים.
למשל, תוכנות RSS מאפשרות למשתמשים בהן לצפות בכותרות חדשות המתמצתות את העדכונים האחרונים באתר מסוים (למשל, כל כותרות החדשות העדכניות בתחום המחשבים והאינטרנט באתר ספציפי התומך ב-RSS) ופוטרות אותם מהצורך להשתמש בדפדפן. כמו כן, גולשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות מחשב כף יד או טלפון סלולרי ולא מחשב אישי אינם נדרשים להשתמש בדפדפן אינטרנט.
חברת מקרומדיה, יצרנית "פלאש", הכריזה לאחרונה על יישום חדש שיאפשר למשתמשי טלפונים סלולריים ומחשבים אישיים לצפות בתכניי "פלאש" דרך יישום ייעודי על שלחן העבודה ולא באמצעות דפדפן. מפעילי "בלוגים" (יומני רשת) משתמשים בתוכנות חלופיות כדי לעדכן את היומנים שלהם ולצפות בהם באינטרנט. האם כל התוכנות האלה יחליפו בהדרגה את הדפדפן?

הדפדפן – לאן?

דומה כי הדפדפן מציע יתרון מרכזי שאין בכל התוכנות האחרות – יישום רב תכליתי המציג תכנים בפורמטים שונים בחלון אחד. למרות זאת, עתיד דפדפן האינטרנט תלוי במידה רבה בידידותיות שיפגין כלפי המשתמשים ובעלי האתרים – למשל, תמיכה בסטנדרטים פתוחים כמו XML, שיאפשרו למפתחי האתרים להתאים עצמם בקלות לדפדפנים שונים ויסייעו לגולשים לצפות באתרים בדפדפנים שונים ולייבא מידע בקלות למעבדי תמלילים.
על מנת שהדפדפנים ימשיכו להיות רלוונטיים עבור רוב הגולשים, סביר להניח כי יצרני דפדפנים ייאלצו להוסיף תמיכה בתכונות מתקדמות כמו RSS, אפשרות לעדכן בלוגים היישר מהדפדפן ולשפר תכונות בסיסיות.
חברות כמו מיקרוסופט ונטסקייפ (בבעלות AOL), שמפעילות רשת של אתרי אינטרנט ותכנים ברשת, נתונות במילכוד מסוים. אם יוסיפו תכונות בהן מעוניינים הגולשים, למשל, תמיכה ב-RSS או חסימת פרסומות קופצות, המשתמשים יגלשו ברשת על פי העדפותיהם ויפסחו על פרסומות – מקור ההכנסה העיקרי של אתרי האינטרנט הגדולים.
גם הן ייאלצו להכיר בשורה התחתונה: כמו מערכת ההפעלה במחשב, הדפדפן אינו אלא מטאפורה. יצרני הדפדפנים ייאלצו לשמור על עדכניות המטאפורה ולא – הגולשים ידבקו במטאפורות חלופיות.
אפשר עדיין להוריד את הדפדפן מוזאיק מאתר NCSA ולגלוש באינטרנט כפי שגלשו בימים ההם. לחילופין, אתר בשם "דז'ה וו" מספק מבט שני על אותם דפדפנים ישנים. האתר מאפשר לגולש הנוסטלגי לגלוש ברשת באמצעות אמולטורים המדמים את פעולת הדפדפנים המוקדמים ומאפשרים לגלוש במבחר מהדור הראשון של אתרי האינטרנט.