לפני שאתם נותנים ביס בפנקייק

הפקת סוכר מעצי המייפל הטבולים בשלג היתה תחביב מסורתי ידוע בקרב השבטים האינדיאניים שהתגוררו בצפון-מזרח ארצות הברית. עצי המייפל ("אדר", בעברית) מפיקים נוזל שנועד לסייע בגדילת הענפים לקראת האביב. ילדי האינדיאנים נהגו לשמור את הנוזל המתקתק ולהפוך אותו למעין שלגון תוצרת בית. הוריהם הגדילו לעשות וקדחו בגזעי המייפל חורים בעומק כחמישה סנטימטרים אליהם הצמידו קופסאות עץ לאיסוף הנוזל (בדרך דומה סוחטים האינדיאנים בדרום אמריקה את נוזל הגומי מעץ הגומי).

המתיישבים הראשונים באמריקה ראו את שיטת הפקת הסוכר מהעץ, שהיתה מתבצעת בעזרת אבנים רותחות, שהיו מונחות בתוך מעין סירה שנחצבה בגזע של עץ מיפל מרוקן, התעניינו יותר במשקה האלכוהולי שהופק מהעצים ופחות בסוכר. לשם כך הזרימו את תחליב העץ אל קערות מתכת ענקיות, שהיו תלויות על חצובה הבנויה מעצים מעל מדורת אש. הם עירבבו את הנוזל ללא הפסקה כדי שלא ייקרש ויהפוך ישר לסוכר.

רק שבועיים בשנה, בחודש מרץ, נוצרים התנאים האקלימיים הדרושים - שלג וקור צורב בלילה וחום מספיק במשך היום -

להפקת סוכר המייפל. השנה, בשל התמשכות החורף, נדחה התהליך לאפריל. כך או כך, זה הזמן בהא הידיעה לבקר בעיר סטמפורד, קונטיקט, ובעיקר במוזיאון המקומי שלה, Stamford Museum & Nature Center.

המוזיאון הכפרי הזה הוא למעשה שימור של חווה עתיקה ששכנה במקום במאה ה- 17. האתר כולו הוא אטרקציה מומלצת לביקור, בייחוד אם אתם מלווים בילדים. בין החוויות שמזמינה החווה צריך להזכיר טיפוס לקן של עץ או חפירה עצמית של מאובנים. לילדים עירוניים, אלה שבטוחים שהחלב צומח במדפי הסופרמרקט השכונתי, השוטטות ברחבי הכפר המשוחזר והמגע הבלתי אמצעי עם בעלי חיים החיים במשקים קטנים, יספקו הרבה שעות של נחת. הביקור יאפשר להם ללטף כבשים ועזים, לראות חליבת פרות, ואפילו לצפות בלאמות דרום אמריקניות ובחזירים מדושנים.

בימי ראשון עומדות לרשות הקהל אטרקציות נוספות, החל מבחור המספר סיפורים מרתקים, המבוססים על אגדות עם אינדיאניות, וכלה בפלנטריום הגדול שבאתר. עכשיו מתמקד המסע הפנלטרי בכוכב סאטורן (שבתאי) על טבעותיו המרשימות. גם את המוזיאון, שממוקם במבנה גדול במרכז הכפר המשוחזר, מומלץ לפקוד.

במוזיאון מוצגים פוחלצים של חיות מקומיות, מציפורים ועד נחשים, אבני מינרליים ומאובנים, כולם נמצאו במקום. אטרקציה אחרת היא מסיכת הפנים של הנשיא לינקולן, שעיצב פסל מקומי בשם ליאונרד וולק עוד ב- 1860. מסיכה זו שימשה את יוצר פסלי הענק הנשיאותיים בהר ראשמור, בדרום דקוטה. גם עקבות שהשאיר דינוזאור ענקי בסלע לפני 170 מיליון שנים נמצאות במקום.

כדי להגיע לסטמפורד יש לעלות על כביש I-95 במוכר בשם New England Thruway ולצאת באחת היציאות 6-9 שיובילו אתכם ישירות למוזיאון ולמרכז הטבע בעיר. המרחק כולו אינו עולה על 60 מייל ממנהטן.

דג עשוי זכוכית

את תהליך הפקת הסירופ ניתן לראות גם בחוות חקלאיות בניו המפשייר, ורמונט ובאפסטייט ניו יורק. אבל סטמפורד ראויה לביקור גם בזכות סיבות אחרות. הראשונה היא מוזיאון האמנות והמדע "ברוס" (Bruce) המשלב עבודות אמנות ברמה גבוהה עם עקבות שהותירו הדינוזאורים שחיו כאן לפני מיליוני שנה. תמצאו כאן גם תצוגת אבני מינרליים מעניינת.

גם ה- Bush Holley Historic Site & Visitor Center מצדיק ביקור. מדובר בבית ששוחזר באופן אותנטי על הרהיטים והחפצים המקוריים שהיו בו. הבית, שמציג את חיי המתיישבים במאה ה- 17, נמצא בכתובת: 39Strickland Rd.

חובבי אמנות מוזמנים לבקר גם במוזיאון וויטני לאמנות אמריקנית (1Champion Plaza) בסביבת המוזיאון יש דוגמאות של מבנים ובתים המעוצבים בסגנון סופרמודרני, כולל מבנה הזכוכית המעוגל הנקרא מגדלי סנט ג'ונס ופירמידת בניין המשרדים של חברת Purdue Frederick.

אטרקציה נוספת היא הכנסיה הפרסבטריאנית First Presbyterian שברחוב בדפורד (1101Bedford), הכנסיה נחשבת לאוצר ארכטיקטוני. היא מכונה בשם "כנסיית הדג" בשל צורתה הייחודית. חלונות הכנסיה הורכב מלא פחות מ- 20 אלף פיסות זכוכית צבעונית בעובי 2.5 סנטימטרים האחת, שיוצרו במיוחד במפעלי הזכוכית הנודעים בשארטר, צרפת. השתקפות השמש מבעד לזכוכית יוצרת מראה מרהיב, השווה לבדו את הביקור.

סטמפורד היא אתר מומלץ גם עבור אוהבי המציאות. ברחוב הופ (Hope) מס' 535 ניצב אולם תצוגה של חברה בשם "Housewrecking". אין סוף למציאות שאפשר לגלות כאן, מכיסא ספרים עתיק ועד סוסי קרוסלה ישנים שהסתובבו עד לפני כמה שנים בפארק סמוך. כמו כן במרכז לאמנות ברחוב ג'פרסון יש חנויות רבות לעתיקות.

סטמפורד מציעה שפע של בתי מלון ומסעדות. מלונות ווסטין (Westin) והייאט ריג'נסי (Hyat Regency), שיש לו גינה פנימית נחמדה, מומלצים במיוחד. על הגג של מלון מאריוט (Marriot) יש מסעדה מסתובבת. יתרונו הגדול של המלון הוא בקרבתו למרכז העיר.

בין המסעדות המומלצות ביותר בזמן הביקור צריך להזכיר את "Amadeus" שנמצאת בכתובת: 201Summer St. תפריט המסעדה מבוסס על המטבח הווינאי ואוכלים כאן בעיקר, השניצלים מצוינים לצלילי פסנתרן שמנגן מוזיקה של מוצארט. מסעדה נחמדה אחרת "L'Escale", שוכנת על גדת הנהר המקומי והבראנץ' המוגש שם טעים למדי. כתובת: 500Steamboat St

אוכל ים תיכוני תמצאו ב- 366Greenwich 366 Ave. ,Medirerraneo. אבל לא בטוח שסטמפורד היא המקום המומלץ ביותר בשביל חומוס ופלאפל.