חוקרים: הסארס מפתח מוטציות במהירות

לא פחות מ-13 קבוצות מחקר בעולם עובדות בימים אלו על פענוח תסמונת הסארס ופתרונה. זיהוי הגנים של הנגיף נמשך רק שבועות אחדים, והיה מהיר פי כמה מזיהוי נגיף האיידס, שנמשך יותר משנתיים. מדעני הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל אומרים היום (ב') כי מחקרים הנערכים בקופים הם שאיפשרו סימולציה של התפתחות המחלה.
הנגיף שהתגלה לאחרונה הינו מוטציה של נגיף ממשפחת הקורונה, המוכר בחיות, בעיקר בעופות ובחזירים. לראשונה הופיע הנגיף אצל בני אדם. קבוצת נגיפי הקורונה, ידועה ככזו שעוברת מוטציות בתדירות גבוהה, כך שיתכן שנגיף הסארס ישנה בסופו של דבר את הרכבו הגנטי בדרך העברתו לבני אדם. עם זאת עדיין לא ידוע כיצד תשפיע מוטציה שכזו על יכולתו של הנגיף לגרום מחלה.
מומחים בישראל סבורים כי התפרצות המחלה דווקא בסין ובאיזור דרום-מזרח אסיה, אינה מקרית: "המוטציה של הנגיף הגיעה מבעלי חיים, כמו חזירים ועופות" מסביר ד"ר צבי בן-ישי, וירולוג וסגן מנהל ביה"ח רמב"ם, "ההעברה לבני אדם מרגע שהתפתחה המוטציה המסוימת הייתה מהירה, בגלל הקירבה של הכפריים בסין – למשק החי שלהם".

ההתמודדות בעולם

הפעילות המחקרית הבינלאומית המתואמת על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללת צוותי חוקרים מאטלנטה, ונקובר, פאריז, רוטרדם, וסינגפור. החוקרים פועלים על מציאת פתרון במספר רמות: האחת היא הבנת דרך התפשטות הנגיף ברמות שונות של המחלה. השנייה היא מציאת דרך יעילה לזיהוי וודאי של המחלה. השלישית עוסקת במציאת דרכים לטיפול במחלה וכמובן - במציאת החיסון.
ההישג הראשון נרשם כזכור לפני כשבוע, כשהתברר ממחקר בקופים כי הגורם למחלה הינו נגיף ממשפחת וירוסים הנקראת "קורונה".
במקרים קודמים של התפרצות מחלות בבני אדם, עברו חודשים ואף שנים עד שזוהה הגורם האחראי לכל מחלה. כך למשל, בתחילת שנות השמונים, עברו יותר משנתיים מראשית המחקר ועד שזוהה נגיף האיידס. ב-1976 נמשכו הבדיקות חמישה חודשים, עד לזיהוי החיידק האחראי למחלת הליגיונרים.
הפעם, עם התפרצות מחלת הסארס והופעת החולים הראשונים בעולם, עזבו חוקרים שונים את עיסוקיהם המחקריים הרגילים, והתמקדו במחקר הסארס. מאמץ מרוכז זה בשילוב טכנולוגיות מתקדמות מבעבר, הביאו לזיהוי מהיר ביותר של הנגיף האחראי למחלה.

הנגיף המחסן

הדרך בה נתגלה נגיף ה"קורונה" היתה באמצעות מחקר בקופים. ד"ר אלברט אוסטרהוז, ראש המחלקה לוירולוגיה באוניברסיטת רוטרדם בהולנד, ערך את הניסוי. קבוצת המחקר כללה ארבעה קופים הנושאים את נגיף הקורונה, שבודדו מבני אדם. לאחר זמן קצר הופיעו בקופים אותם סימפוטמים של המחלה שהתגלו באחרונה גם בבני אדם: תשישות, פריחה על העור וקשיי נשימה קשים. חמישה עד שמונה ימים לאחר הופעת הסימפטומים, הגיע הנזק בריאות הקופים, לאותה רמת נזק שנראתה אצל בני אדם שחלו במחלה, ומתו ממנה. לעומת זאת, קופים אחרים במחקר, שחוסנו בעזרת הנגיף metepneumovirus, לא פיתחו את המחלה.
"המחקר בקופים הכרחי כשלב בדרך למציאת מבנה הנגיף ולפיתוח חיסון בעתיד שיתאים גם לבני אדם" אומר פרופ' אלכס צפרירי, יו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום מדעי הרפואה, "בזמנים אלו מוכח שוב שאין תחליף למחקר באמצעות ניסויים בבעלי חיים. "דרך בדיקה בגוף החי ניתן לדעת בצורה טובה יותר כיצד עובדים המנגנונים של הנגיף, באיזו דרך ניתן יהיה לשנות אותו בצורה שתפחית את הנזק ותקל בעתיד על החולים".
לדברי צפרירי, יוכלו החוקרים בנוסף, לבדוק חומרים אנטי ויראליים להגנה בפני הנגיף, ולהכין תרכיב מוחלש של הנגיף שישמש כחיסון. בשל התמותה וההדבקה אין אפשרות לערוך את המחקר בבני אדם, ואין ברירה אלא לבדוק את הנגיף בחיות קרובות ככל האפשר לבני האדם. לכן, כך סבורים החוקרים, מחקרים בקופים יסייעו בצורה הטובה ביותר לפענוח פעילות הנגיף ולפיתוח שיטות טיפול ומניעה בעתיד.