שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מדריך חז"ל ליחסי מין

    'תצא נפשי עליך', ספרו החדש של הפסיכולוג הקליני פרופ' אליהו רוזנהיים, מפגיש את הפסיכולוגיה המודרנית עם משנתם של חז"ל, והוא מדריך מרתק, נועז ומאיר עיניים בנושא המיניות האנושית מהזווית המסורתית. חשבתם, למשל, שסקס אצל הדתיים נועד בעיקר להולדה? טעיתם

    ההכרה בעוצמתו ובתחבולותיו של היצר המיני באה לידע ביטוי בהמלצה התלמודית הוותיקה: 'אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים ויעשה מה שליבו חפץ'. חכמי ישראל השקיעו מחשבה רבה בניסוח הדרכים הראויות לפעילות מינית זוגית, כמו גם להבטחת מילוי הצרכים הרגשיים והמיניים של שני בני הזוג, ובעיקר, מסתבר, של צורכי האישה.
    אם סברתם שההולדה היא המטרה העיקרית של הדתיים בשעה שהם מקיימים יחסי מין, הרי שטעיתם. חכמי התורה ממליצים על פעילות מינית שאין איתה מטרה פרודוקטיבית, והיא מעל ומעבר ל'פרו ורבו'. העונג המיני הוא צורך חשוב ביותר, שסיפוקו משול לאכילת מעדני עולם.
    ספרו החדש של פרופ' אליהו רוזנהיים, פסיכולוג קליני, 'תצא נפשי עליך' (הוצאת ידיעות אחרונות), שעורך מפגש בין פסיכולוגיה מודרנית לבין משנתם של חז"ל, הוא מדריך מרתק בנושא המיניות האנושית מהזווית המסורתית, והוא מתקדם, נועז ומאיר עיניים לא פחות ממדריכי המין שנכתבים בידי מחברים חילונים. גם המסרים דומים. וכך, אם כוהני המין המתוקשרים, כמו ד"ר רות וסטהיימר, לני אורבך, סול גורדון, מארק אגרונין ואחרים, מדגישים שוב ושוב שתקשורת בינאישית היא תנאי ראשון למשגל מוצלח, הרי שגם חכמי התלמוד עמדו על הפונקציה של קירוב לבבות כתנאי מוקדם והכרחי לקיום מגע מיני. אלה אומרים 'דברו לפני שאתם מתחילים לגעת זה בזה', ואלה אומרים 'אמור הבעל לפייס את האישה לפני. שמפייס ואחר כך בועל'.
    העיקרון המנחה את ההלכה בדברה על התנהגות מינית הוא שהפעילות תהיה הטרוסקסואלית, אבל למרות העמדה הנחרצת, אין כמעט התייחסות הלכתית נגד הומוסקסואליות, אולי משום שהתופעה היתה שולית בגילוייה ואולי מפני שחז"ל התעלמו ממנה במכוון. בכל מקרה, העובדה שאיבר המין הגברי, הפין, מכונה בפיהם 'משים שלום בבית' אומרת הכל על החשיבות שייחסו לפעילות מינית.

    מהם כללי הזהב של יחסי המין הטובים על פי חז"ל?

    כלל ראשון: ביישנות, כביטוי לרגישות. מגע מיני צריך לבוא בדרך של הזמנה ופיתוי מרומז ועדין, ולא בדרך של פטפטנות והצעות מגונות. בני הזוג צריכים להתקרב זה אל זה מתוך ערנות וצלילות דעת, ואף פעם לא במצב של שכרות. השיחה הקודמת למשגל מוסיפה לאיכות הקשר המיני ונועדה לקרב את הלב והגוף. אך מהאישה מצפים שתביע את צרכיה המיניים בדרך מרומזת ועקיפה, ותשדר את תשוקתה באמצעות לבוש, ריח ניחוח וקול חרישי. אגב, במילון המושגים של הטרמינולוגיה המינית התלמודית 'לספר' משמעו לקיים מגע מיני. אחרי שיחת ההתקרבות המקדימה מגיע תורו של המשחק המקדים. השלב הזה חייב להתקיים באינטימיות מלאה. רצוי במקום סגור, ללא אור וללא כל נוכחות אחרת, אפילו של בעל חיים. המטרה היא לסייע ביצירת קשר רגשי וגופני בלעדי וממוקד בין בני הזוג, ללא הפרעה של גורם חיצוני פיזי, כדי להגיע למצב של התייחדות מקסימלית וכדי שהשניים יוכלו להביע את מאוויי גופם בחופשיות אקוסטית מלאה.
    גם האסתטיקה חשובה, ומשפיעה באופן חיובי על המשגל. במתאר הגוף של היופי הנשי יש עוד יותר גירוי ממעשה הביאה עצמו, הם אומרים. התשוקה מושפעת מהיופי הזה, וככל שהיופי רב יותר, כך גוברת המשיכה המינית והכמיהה להזדווגות. חכמי התלמוד מדגישים שהתעוררות מינית היא עניין לא צפוי, ושום סיטואציה אינה משוריינת מפריצה פתאומית של היצר, אפילו אחרי הלוויה, או במהלך דיון משפטי. היצר מתגבר תמיד ואין אדם מנצח אותו בקלות.
    אישה יכולה להיות יפה יותר או פחות, אך תמיד יש לכבד את צרכיה המיניים, גם מעבר למה שמוגדר כ'עונתה'. חייב כל בעל לספק את אשתו מינית גם שלא בעונתה, ולהיות קשוב לצרכיה המיניים כשהם מתעוררים.
    במהלך המגע המיני משבחים החכמים את מי ש'משהה את עצמו בבטן', כלומר מעכב את פליטת הזרע ושומר על הזיקפה שלו עד אחרי האורגזמה של בת הזוג. אלמנים וגרושים, מציינים חז"ל, עומדים בפני משימה לא קלה כאשר הם מגיעים למיטת בני זוגם החדשים, כי בזכרונם טבועות תמונות מקשרי המין הקודמים, כך שבשעת התשמיש 'זה ליבו לאשתו הראשונה וזאת לבעלה הראשון'.
    הדאגה למילוי כמיהתה המינית של האישה הביאה את חז"ל לקביעה שבעל חייב לפקוד את אשתו ולקיים איתה יחסים לפני שהוא יוצא לנסיעה כלשהי, אפילו אם היא סמוכה לווסתה, זמן שבדרך כלל מחייב הינזרות ממגע מיני. הקפדה על זכותה של אישה להנאה גופנית מלאה הביאה לקביעת מחויבות נוספת, שאומרת שלבעל מותר להתרחק מהבית לצורך עבודה או לימודים רק למשך חודש, וגם אז, רק אם האישה הסכימה לכך. וגם אם הסכימה שייסע למקום שעסקיו מחייבים אותו, יש לבדוק איתה שוב ושוב את כנות הסכמתה המילולית להיעדרו הממושך מהבית. כי אף על פי שהיא נותנת לו רשות, יש מקום להניח שהיא מתביישת למנוע ממנו את הנסיעה אך בליבה מצטערת.

    ומה באשר לגבר שנמנע מקיום יחסי מין עם אשתו?

    גם כאן מגלים החכמים רגישות מיוחדת לכיבוד זכותה של האישה, וקובעים הלכה למעשה שלגבר הזה ניתנת שהות של שבוע בלבד כדי להפר את התרחקותו מאשתו. אם לא עשה כן, עליו לגרש אותה ולשלם את דמי כתובתה במלואם. מניעת יחסי מין מאישה היא בגדר עינוי, מסכימים החכמים, ואף קובעים שלאישה השתוקקות מינית חזקה יותר מזו של הגבר ותאוותה מרובה יותר.
    כל ביטוי של מיניות מחוץ למסגרת הנישואים זוכה, כמובן, לביקורת חמורה של הדת, שכן פריצה של התא המשפחתי נתפסת כמסוכנת למעמדו המוסרי של אדם. המשפחה היא תא גרעיני של החברה ובתוכה אמור אדם לספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. אך מצד שני, כשהזוגיות אינה מסוגלת להניב את הפירות שציפו ממנה, מומלץ לסיימה בגט, למרות שפירוק נישואים נחשב לחוויה קשה מאוד.
    יש להניח שההמלצות של חז"ל על הגבלות הפעילות המינית ישמשו נושא לדיון, אולי משעשע, בין זוגות שרחוקים מהמסורת. מין אנאלי, למשל, או מין שנעשה מאחור, או מין שבו האישה נמצאת למעלה, יביאו לעולם ילדים לקויי תנועה. מין אוראלי יביא לעולם ילדים אילמים. מין שנעשה תוך כדי שיחות עסיסיות וגסות יביא לעולם ילד חירש, ומין שנעשה באור מלא, כשזה מתבונן בערוותו של זה, יביא לעולם ילדים עיוורים. החכמים גם לא אוהבים 'חפוזים' וממליצים על משחק מקדים ממושך תוך קבלת רשות מלאה מהאישה לגעת בגופה במקום שבו נעים לה, מבלי לכפות עליה יחסים לא רצויים או כל מגע כוחני. גם סיבוב נוסף של המעשה המיני באותו לילה אסור שייעשה בלי לקבל את הסכמתה המפורשת של האישה.

    ומהו ניאוף?

    כאשר אדם מתקרב פיזית אל אישה אחת, אך מתיק את הגיגיו אל דמות אישה אחרת. הרהור כזה הוא ניאוף חמור בהרבה, לפי תפיסת החכמים, מאשר קיום יחסי מין אסורים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום רויטרס
    להומואים אין התייחסות. יכול להיות שזה מכוון
    צילום רויטרס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים